01
השביתה השבוע הראתה שוב, בפעם המי יודע כמה, אלו עיריות ומועצות חיות פה בארץ הזאת בדמן, ומבינות את הקשיים והשליחות שבחיים בארץ הזאת. אלו עיריות נאחזות בכל כוחן במקום האהוב הזה, ומנסות לשמור על שגרה ככל שאפשר כדי שהעורף ימשיך לתפקד, כדי שכולנו נשאר חזקים להמשך המלחמה. ומנגד – אלו עיריות ומועצות מפונקות ורגילות לחיים כמעט שלווים בלי קושי לאומי קבוע ובלי להרגיש ביום יום את מסירות החיים על המקום הזה. דווקא ישובי יהודה ושומרון, ירושלים, ישובים בדרום, בצפון ועוד ערים שחוו כאב ושכול ידעו לעמוד השבוע ולומר את האמת הפשוטה: שביתה תפגע בחוסן הלאומי, בעורף, בכלכלה ובחינוך, ולא תסייע בהחזרת החטופים. הבגדים החדשים שהלבישו הקפלניסטים על הרצון שלהם להפיל ממשלת ימין היא צינית, כהרגלם, והצליחו לצרף אליה אנשים שבאמת כאבו את רצח החטופים על ידי הנאצים מחמאס בעזה, ולאו דווקא התכוונו לשמש כלי פוליטי בידי אנשים שטובת ישראל רחוקה מהם- אלא אם הם בשלטון. וכל הדרכים כשרות בעיניהם להגיע לשלטון, כולל לשרוף את האסמים ולהרוג את כולנו ברעב. אל תפלו גם אתם בתעתועי המחשבה והציניות הזאת. מי שהפגין על יוקר המחיה לפני כמה שנים, ואז על הקורונה ואז על בחירות שהתוצאות לא נראו בעיניו ואז על פיטורי גלנט הכושל ועכשיו על החטופים, כנראה לא אכפת לו מהחטופים אלא מהפלת שלטון הימין. שלא יספרו לכם אחרת.
02
ובגלל שהיום, יותר מתמיד, החוסן הנפשי הלאומי והפרטי והכוח של היחד חשוב מאין כמוהו, יש צורך לחזור לשגרה שפויה ומסודרת ככל האפשר. לכן השבוע חזרתי ללמד בישיבה בתיכונית. אני לא נכנסת לוויכוח המהותי. יש זמן ועת לכל מאבק, חשוב ככל שיהיה.
03
כשחודש אלול מגיע, האוויר בלילות מתקרר מאוד בהרי הארץ, רוחות קלות נושבות וממש מרגישים את החגים בפתח ואת השנה החדשה. השנה ההתרגשות מלווה בחשש ובכאב ועוד רגע לא רק החגים יגיעו, אלא גם שנה ליום הנוראי והמחריד. ולצד הכאב העצום שנוכח בחיינו ואין דרך למנוע אותו, אני מזכירה לכל מי שמוכן לשמוע שאת הפחד מהלא נודע כדאי להחליף בתקווה ובאמונה. גם ככה אנחנו לא יודעים מה יקרה, ובמקום לכסוס ציפורניים בלחץ מפני עתיד לא ידוע, עדיף לכוון את המחשבות לעתיד טוב של ניצחון, מיטוט חמאס, חזרת החטופים לביתם, החלמה הפצועים ותקופה של שמחה.
ההסבר לזה פשוט; אם יגיע הטוב, חבל על החודשים שסבלנו בהם בחשש ובחרדות לעתיד, ואם יגיע קושי- יהיה מספיק זמן לדאוג ולפחד, למה להתחיל מעכשיו?
וחוץ מזה, לא שמעתי על אף אחד שקם יום אחד ואמר לעצמו: "מה, הייתה מלחמה עד עכשיו? וואי לא שמתי לב!" ככל הנראה לא נפסיד את ההתפתחויות כשיגיעו, בואו נשמור על עצמנו.
04
המלך בשדה, והוא יכול הכל, כמו לסגור מלחמה בשישה ימים בניצחון עצום. זה הזמן להוסיף תפילות. ■
