גורמהדרין

מעבר להרי הקווקז: אנטריקוטי

מה לא נאמר כבר על פתח תקווה? שהיא בורגנית, שהיא מלאת כיכרות, שהשכונות בה ענקיות, שהיא עיר הדתיים לאומיים. יש דבר אחד שעוד לא גילו לכם על פתח תקווה: יש בה רק מסעדה בשרית אחת כשרה למהדרין! והמסעדה הזאת, ששמה אנטריקוטי, היא המקום שבו אתם רוצים לבלות. ובקרוב.
עם כניסתכם, תתקבלו בברכה על ידי ריהוט וינטג' מיוחד במינו. הרקע שחור והחלונות גדולים, מעין פונדק עץ בלב פתח תקווה. המקום מיועד לישיבה ממושכת ולאסקפיזם נעים באמצע החיים, ואין ספק כי הוא משדר את ההרגשה המתאימה לנכנסים בשעריו. על הפלזמה תוכלו לראות מצגת מונפשת שמחזירה אותנו בטוב טעם, כמו כל העיצוב של המקום, אל העבר הלא רחוק של חיינו. אם תרצו לייצר אינטימיות, אגב, תוכלו להיעזר במחיצות הפזורות ברחבי המסעדה. בימות החמה תוכלו להתארח בחוץ, כמו שעשו איתמר בן-גביר ואברהם פריד כשהגיעו לשם בעבר, כך סיפר בעלי המקום, אך ידידי משכבר ואנוכי הסתפקנו בחלקו הסגור של המקום. בכניסה למסעדה ניצבת רולטה ענקית, ועליה רשומות שלל הנחות מיוחדות, כאשר הדיל הוא שחשבון מעל 500 ₪ מזכה את בעליו בסיבוב אחד, ואם יגיע החשבון למעל 1,000 ₪ תקבלו שני סיבובים על גבי הרולטה. משחקים הם דבר כיף, ויצירתיות עוד יותר - על כן קיבל המקום שתי נקודות עוד בטרם פתחנו את הפה.
אוכל רבותיי, אוכל. המקום משפחתי מאוד, והמתכונים הם מהסוג שניתן לחוש בהם כי הם עברו מדור לדור. מסעדה בטעם של פעם, כבר אמרנו? בתחילה אנחנו נהנים ממבחר סלטים, ביניהם: חצילים, סלט ביצים, סלט גזר, טאבולה, מטבוחה, כרוב מוחמץ ועוד. כל אלה תוצרת בית כמובן, בתוספת לאפות טריות שפותחות לנו את התיאבון לרווחה. מזל שידידי שם כדי להזכיר לא לשבוע מהן בלבד. אחר כך, תחזיקו חזק, מתחילים לזרום לעברנו בשרים, וכולם מסורתיים: כיסוני בשר מטוגנים המכונים 'פירמני', איכותיים מאוד החל מרמת הבשר, דרך הבצק ועד הטיגון עצמו (הבצק לא כבד, הבשר עסיסי ורענן), רול חזה עוף מגולגל מלא בעשבי תיבול מצופה בפירורי לחם, הפתעה לכל בלוטות הטעם. התמוגגנו. לאחר מעשה הוסבר לנו כי זוהי גרסה כשרה למהדרין של מנה צרפתית מפורסמת שנקראת 'קורדום בלו', שבמקור עשויה עם המון חמאה. נראה כי גם בלי לטעום את המקור אנחנו לא מרגישים חסרים.
אבל תישארו איתנו כי רק התחלנו: זוג קבבונים מעולים לצד שליכט טחינה עם ירקות אנטי-פסטי בצד, כבד מושלם על מצע פירה עם דיפים פריכים שעוגנים סביבו, אסאדו וואל דאן שנחתך מעצמו ופשוט עושה חשק לעוד, אורז אושפלאו בשרי עם ירקות וגרגירי חומוס שמילים לא יצליחו להעביר את החוויה, מכונה בפי בעלי המקום 'פלוב', והשיא: טומהוק שכולו הצגה. זאת אומרת הסטייק עצמו הצגה, ולא פחות ממנו - צורת ההגשה שלו. בטרם הגיע הסטייק קיבלנו מהמלצר החביב כבדרך אגב את השאלה מה מידת העשייה שנרצה אותו, והשבנו שמדיום. בתוך חצי דקה שב אלינו המלצר, כשבידו המגש ועליו הסטייק הטעים, לצד כוס מעשנת שמייצרת הרגשה כאילו המטבח מגיע עד הסועד. למי שזה מפריע לו, כשהשואו נגמר - כל החלק המיותר של ההופעה פונה בזריזות על ידי המלצר.
את כל האירוע מלווים שני קוקטיילים גדולים ומרעננים במיוחד: יער שחור, ואף יותר כדאי ממנו - אבטיח יווני, שמלהטטים בבטחה לאורך כל הארוחה. בנוסף, לאורחים המזדמנים למקום בימים שלישי וחמישי ימתין גם נגן מיוחד שיוסיף לבילוי נעימת ערב חביבה.
כאשר אנחנו יושבים לבסוף לשמוע קצת מבעלי המקום את הרקע להקמתו, אנחנו למדים כי מדובר באיש עסקים ממולח, שרכש וחידש את המקום אך לפני שנתיים ימים. אנחנו מגלים כי ישנו נדבך משפחתי נוסף על המתכונים - המלצרים, הטבחים וכמעט כל העובדים הם משפחה. המקום הוקם על ידי הבעלים שדאג לילדיו שהגיעו לגילאי העשרה, ושרצו להוציא את המרץ בכיוונים חיוביים, וכך עשה. נראה כי המרץ יוצא על דברים בהחלט טובים, וטעימים יש להוסיף.
לסיכום: חוויה של משפחה חמה, אוכל טעים, וגם הפתעות. ועם תפריט כל כך רחב יש גם להוסיף: מתאים לכל המשפחה. ■

לכבוד יום הולדתה של רעייתי, המדור משריין לנו מקום ב׳החממה׳ שבכפר עציון. עם הגעתנו אנחנו נכנסים בשערי הקיבוץ ופונים שמאלה אל המרכז המסחרי המתפתח. זהו יום שישי חורפי, אך החממה כשמה כן היא, מחוממת היטב. בשיחתנו עם שלווה – שנתפלל כולנו עבורה ללידה קלה, שעובדת במקום כשבע שנים, היא מספרת לנו על התרחבות המקום שהחל בכשליש מגודלו. היום הנכנסים יוכלו לראות מקום רחב ידיים, מרווח, מעוצב מדהים ועטוף מכל הכיוונים באוהל השומר על חום עבור לקוחות המסעדה. העציצים מרווים את האווירה החמימה, ונותנים הרגשה נושמת למתחם כולו.
רוני המלצרית החמודה מגישה לנו תפריט מעוצב במודרניות עם גאגים חמודים במיוחד, ובו בין המנות שתוכלו למצוא במקומות אחרים כמו פסטה או סלט עם גבינת חלומי, מתחבאות גם כמה מנות שטרם נצפו כמותן. ההפתעה הראשונה מגיעה דווקא בתפריט השתייה החמה – משקה אלפחורס. המשקה עשוי מתמצית ריבת חלב מהולה בחלב חם, שעל גביה קצפת ועוגיית אלפחורס שלמה. ייתכן וחשבתם עד כה כי עוגיית אלפחורס היא היא השלמות בעצמה, אך לאחר שתטעמו מהמשקה תצטרכו לחשוב על העניין שוב. ילדת היומולדת ליקקה אצבעות בהנאה.
הרעב מתחיל לכרסם אז אנחנו מודיעים לרוני שהיא יכולה לפתוח את דלתות שערי המטבח בפנינו. ראשונה מגיעה ה׳קרוק מדאם׳. זו מנה יחידה מסוגה, בבסיסה שתי פרוסות מרובעות של לחם כפרי טרי, וביניהן – שלל גבינות עשויות טוסט. על גביהן, במקור, נחות להן שתי ביצים עלומות, אך חגיגות יום ההולדת הן, כאמור, של אשתי ההרה, ואוכל נא – לא בא בחשבון. המרנו את הביצים בביצת עין מוכנה היטב. מעל כל העושר הזה בזק הטבח בנדיבות רבה רוטב אלפרדו מושלם, והוא גרם לחיך להתענג מכל ביס. כמה מיוחדת, כך מפנקת.
יחד עם שקשוקת החצילים (נו בסדר, גם מנה קלאסית אחת, ליתר ביטחון) – מגיעה גם חלה חמודה שמזכירה לנו, כמאמר המשורר, ש – "עוד מעט תרד עלינו שבת המלכה". זאת בנוסף לסלט בטטה ענק, ובו חסה טרייה משתובבת לצד בצל סגול טרי, וביניהם נחות עגבניות שרי ומלפפונים רעננים, פטריות מוקפצות ואגוזי מלך קלויים עדין, בינות לגבינה בולגרית מגורדת, בטטה מטוגנת בצ׳ילי מתוק ועוד תלתלי בטטה שיתר מזאת שהם מצטלמים יפה – הם גם מתוקים, פריכים וטעימים כמו צ׳יפס חם. השם ׳סלט׳ אולי עשוי להטעות את מי מבינינו שמצפים לקבל מאכל בריא כשיזמינו דבר כזה, אך מי שמוכן לקבל גם תענוג שאיננו בריא – זה המקום.
מבלי ששמנו לב קפצו לשולחננו זוג חצאים של פיתה מטוגנת ממולאת גבינות רבות בנוסח ׳עראייס׳. על הרעיון הקריאייטיבי ב׳חממה׳ קיבלו מאיתנו אוטומטית שתי נקודות. הביצוע קצת מורכב, כיוון שבהשראת ה׳עראייס׳ הבשרי, הציפייה היא לקבל מוצר מלוח. אך נראה שהגבינות המלוחות פחות מתאימות לקונספט. לא-לוקים הפתרונים. מכל מקום, "מתוקים הם סוג של נחמה׳", אמר פעם משורר אחר – אז אנחנו עוברים אליהם בשעטה: עוגת גבינה פריכה שנבלעה כמעט בביס אחד, ביס ששוויו 40 שקלים. עוגת שכבות של קצפת ופסיפלורה עם שוקולדים קטנים מפוזרים סביבה. דלישס.
את המחירים דירגנו בציון 7.5. אומנם לא הכי זול שפגשנו, אך המנות גדולות וממלאות ללא ספק. בימי שישי התפריט מותאם לעומס וליום הקצר, ועל כן התפריט מצומצם יותר, אך גם אם תגיעו בערב שבת לא תישארו רעבים. בהתחייבות. את התפריט, כמו גם עדכונים שוטפים, אפשר למצוא בדף הפייסבוק של החממה שמתופעל היטב. את חגיגות יום ההולדת ציינו עם זיקוקים ושירה של כל המלצרים שנכחו במקום.

אפשר חשבון?
כשר:
למהדרין רבנות גוש עציון.
יש גם חסרונות:
כבר לא תוכלו לקנות שם שתילים. הקשר עם המשתלה הופסק. 
אז מה לכתוב בוויז:
׳החממה׳ כפר עציון.
נגיש:
ועוד איך!
יש איפה לחנות:
חניות ברחבי המרכז המסחרי.
אם לא בא לי לצאת מהבית:
הזמנות דרכם בווטסאפ- 050-4011311
איך משיגים אותם:
02-623-04650
מתי לבוא:
א׳-ה׳ 9:00-22:00, ו׳ 8:30-12:30.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…