מעשק ושטנה לרחובות

ברגעים אלו חיילנו היקרים, חיילי צבא הגנה ישראל הי״ו, שבים ומתחברים חיבור אמיץ לציווי האלוקי אשר נצטווה יצחק אבינו בפרשתנו: 'שכן בארץ הזאת', בדרכו של אברהם אבינו למצרים מחמת הרעב בארץ, נעצר היא בגרר, שם הוא זוכה לגילוי האלוקי: 'אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך… וישב יצחק בגרר' [בראשית פרק כו].
גרר המקראית מזוהה כאזור שבין הישוב גני טל שבגוש קטיף יבנה ויכונן לבין העיר חאן יונס שבדרם חבל עזה, ישנה שם שכונה הנקראת בפי הערבים 'גררא'.
במקום הזה, מצטווה יצחק לגור, לא כשולל מקומת אחרים אלא כדברי הרמב״ן: 'פירושו אל תרד מצרימה, ושכון כל ימיך בארץ שאומר אליך בכל פעם ופעם, על פי ה' תסע ועל פי ה' תחנה, וגור עתה בארץ הזאת בארץ פלשתים, כי לך ולזרעך אתן אותה, כדכתיב (יהושע יג ג) לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים'. וכפרשנותו של ר' חיים פלטיאל [בראשית כו, יב]: 'דודאי גרר היתה מארץ ישראל דכתיב ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה, וגרר ועזה הם מערי הפלשתים…'
ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל יודעת עליות וירידות, אך יותר עליות מירידות, ב״ה זכה דורנו להרחבת גבולותיה של ארצנו באופן משמעותי, וככל שתהליך גאולתנו מתקדם כך הולכים ומתקיימים הבטחות הקב״ה לאבותינו על ארץ ישראל, וכמאבק על בארות המים שלפעמים מסמים אותם פלישתים אך עמנו ממשיך וימשיך להפיק מהם מים חיים, כך גם בכל מרחבי ארצנו.
כך כתב הרמב״ן בפרשתנו: 'ויקרא שם הבאר עשק – יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות… יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד… וקרא הראשון עשק, ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו. והשני קרא שמה שטנה… כל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה. והשלישי קרא רחובות, הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה, והאל ירחיב את גבולנו, כמו שנאמר (דברים יט ח) ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר וגו' שהוא לעתיד. וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה, ופרינו בארץ, שכל העמים יעבדוהו שכם אחד'.
ימינו אלו, ימי בנין הבית השלישי, שזכינו להקמת המדינה ולקיבוץ גלויות עדיין העשק והשטנה עם אוייבינו נמשכים בכאב גדול, אך מאידך מנהיגנו, עמנו, וחיילינו עומדים בזקיפות קומה ובאחדות נפלאה ונלחמים בעוז ובגבורה להגיע לרחובות, בעז״ה נזכה בקרוב: 'כי־עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'. ■