בדרך לכותל

מ׳הר‭ ‬הזיתים׳ ‬‭ ‬תפתח‭ ‬הטובה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01‭ ‬

בשבוע‭ ‬שחרור‭ ‬ירושלים‭ ‬הכותל‭ ‬מחבק‭ ‬מאות‭ ‬אלפי‭ ‬עולי‭ ‬רגל‭ ‬אהובים‭, ‬ומשמש‭ ‬כקרש‭ ‬קפיצה‭ ‬לכל‭ ‬התפילות‭, ‬כדי‭ ‬שתתקבלנה‭ ‬ברצון‭. ‬ניכר‭ ‬לכיוון‭ ‬קודש‭ ‬הקודשים‭, ‬המתנשא‭ ‬מעל‭ ‬לראשו‭. ‬ממקום‭ ‬קודש‭ ‬הקודשים‭ ‬עולות‭ ‬התפילות‭ ‬במהירות‭ ‬לירושלים‭ ‬של‭ ‬מעלה‮…‬‭ ‬ומשם‭ ‬להגשמה‭ ‬מיידית‮…‬

לצערי‭, ‬מי‭ ‬שמסתובב‭ ‬ביום‭ ‬ירושלים‭ ‬ברחבי‭ ‬הארץ‭, ‬לא‭ ‬חש‭ ‬בתכונה‭ ‬מיוחדת‭ ‬ולא‭ ‬נתקל‭ ‬באנשים‭ ‬רבים‭ ‬שחשים‭ ‬בשמחה‭ ‬העצומה‭ ‬של‭ ‬שחרור‭ ‬ירושלים‭. ‬אך‭ ‬בירושלים‭ ‬בכלל‭, ‬ורחבת‭ ‬הכותל‭ ‬בפרט‭, ‬מתמלאת‭ ‬בחוגגים‭ ‬נרגשים‭. ‬בליבם‭ ‬נושאים‭ ‬הם‭ ‬תפילה‭ ‬להמשך‭ ‬הניסים‭ ‬הגלויים‭ ‬כפי‭ ‬שראה‭ ‬העולם‭ ‬כולו‭ ‬במלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭. ‬לעיתים‭ ‬נדמה‭, ‬שבהשוואה‭ ‬לאור‭ ‬הגדול‭ ‬של‭ ‬כ"ח‭ ‬באייר‭ ‬תשכ"ח‭, ‬אנו‭ ‬שרויים‭ ‬עכשיו‭ ‬בתקופה‭ ‬של‭ ‬הסתר‭ ‬גדול‭.‬

אך‭ ‬כשאני‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬רוח‭ ‬הגבורה‭ ‬של‭ ‬הלוחמים‭ ‬שלנו‭, ‬רוחי‭ ‬מתרוממת‭. ‬כששומעים‭ ‬את‭ ‬תפילת‭ ‬‮'‬שמע‭ ‬ישראל‮'‬‭ ‬הנישאת‭ ‬בפיהם‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬הגיבורים‭, ‬בשעה‭ ‬שהם‭ ‬נכנסים‭ ‬לעזה‭, ‬מתרחב‭ ‬הלב‭. ‬כשאני‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬הציציות‭ ‬שלהם‭ ‬המבצבצות‭ ‬מתחת‭ ‬האפוד‭ ‬הקרמי‭ ‬ומתבדרות‭ ‬ברוח‭ ‬הקרבית‭, ‬שיוצרים‭ ‬טורי‭ ‬הנגמ"שים‭, ‬אני‭ ‬מתחיל‭ ‬להבין‭ ‬שיש‭ ‬כאן‭ ‬ניסים‭ ‬אלוקיים‭ ‬גלויים‭, ‬העוטפים‭ ‬את‭ ‬הלוחמים‭ ‬האמיצים‭ ‬שלנו‭ ‬ומחדירים‭ ‬בהם‭ ‬גבורה‭, ‬אמונה‭ ‬עילאית‭ ‬ושאיפה‭ ‬אדירה‭ ‬לניצחון‭.‬

02

ירושלים‭ ‬מחכה‭ ‬ומצפה‭ ‬עדיין‭ ‬לשחרורה‭ ‬המלא‭. ‬ירושלים‭ ‬מחכה‭ ‬להיגאל‭ ‬בשלמותה‭. ‬רבי‭ ‬יהודה‭ ‬הלוי‭ ‬אומר‭ ‬בספרו‭ ‬‮'‬הכוזרי‮'‬‭ ‬שהתנאי‭ ‬להתקדמות‭ ‬הגאולה‭ ‬היא‭: ‬‮'‬עד‭ ‬שיכספו‭ ‬לה‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬תכלית‭ ‬הכוסף‮…'‬‭ ‬הכל‭ ‬תלוי‭ ‬בנו‭. ‬לטעמי‭ ‬‮'‬תכלית‭ ‬הכוסף‮'‬‭ ‬מתגלה‭ ‬בתפילה‭ ‬על‭ ‬הר‭ ‬הזיתים‭ ‬ובכיסופים‭ ‬ליד‭ ‬הכותל‭. ‬תכלית‭ ‬הכוסף‭ ‬היא‭ ‬המלחמה‭ ‬של‭ ‬גיבורי‭ ‬צה"ל‭ ‬הנחושים‭ ‬והמאמינים‭, ‬שמחסלים‭ ‬את‭ ‬המחבלים‭ ‬החומסים‭ ‬את‭ ‬ארצנו‭ ‬ובנותינו‭ ‬ומבקשים‭ ‬להחריב‭ ‬חו"ח‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬יישובי‭ ‬הנגב‭ ‬והגליל‭ ‬אלא‭ ‬חומדים‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬הר‭ ‬הבית‭ ‬כפי‭ ‬שכל‭ ‬עמי‭ ‬העולם‭ ‬חומדים‭ ‬אותו‭. ‬

אויבנו‭ ‬מנסים‭ ‬לכרסם‭ ‬במעמדה‭ ‬של‭ ‬עיר‭ ‬הקודש‭ ‬ולדאבוני‭ ‬נציגי‭ ‬המלך‭ ‬הירדני‭ ‬עדיין‭ ‬שולטים‭ ‬בהר‭ ‬הבית‭. ‬הם‭ ‬יודעים‭ ‬היטב‭ ‬שריבונות‭ ‬בירושלים‭ ‬ובהר‭ ‬הבית‭ ‬היא‭ ‬תנאי‭ ‬קיומי‭ ‬והכרחי‭ ‬לשליטה‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬כולה‭.‬

03

בשבת‭ ‬בחוקותי‭ ‬זכינו‭ ‬לארח‭ ‬במלון‭ ‬שבע‭ ‬הקשתות‭ ‬כ‭- ‬200‭ ‬איש‭ ‬אישה‭ ‬וילד‭, ‬יקרים‭ ‬ומתוקים‭. ‬ביניהם‭ ‬משפחות‭ ‬שכולות‭ ‬גיבורות‭ ‬ומאמינות‭ ‬ומשפחות‭ ‬שהגיעו‭ ‬ללא‭ ‬הבן‭ ‬או‭ ‬ללא‭ ‬אבי‭ ‬המשפחה‭, ‬יבדל"א‭, ‬שנלחמים‭ ‬בשעות‭ ‬אלו‭, ‬במחבלים‭ ‬הארורים‭, ‬בתוככי‭ ‬רפיח‭.‬

ד"ר‭ ‬מוטי‭ ‬קידר‭, ‬המורה‭ ‬שלי‭ ‬לערבית‭, ‬נתן‭ ‬לקהל‭ ‬המרותק‭ ‬שיחות‭ ‬מחכימות‭, ‬ושפך‭ ‬אור‭ ‬על‭ ‬המגמות‭ ‬של‭ ‬העולם‭ ‬הערבי‭ ‬בנוגע‭ ‬לרצונם‭ ‬הערבי‭ ‬בחיסול‭ ‬הישות‭ ‬היהודית‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭ ‬ובעולם‭ ‬כולו‭. ‬‮'‬זו‭ ‬מלחמת‭ ‬דת‮'‬‭ – ‬פירט‭ ‬המזרחן‭ ‬הרהוט‭. ‬ראשי‭ ‬הצבא‭ ‬והמדינה‭, ‬מאז‭ ‬הקמתה‭, ‬מתעלמים‭ ‬מהנושא‭ ‬הדתי‭ ‬כי‭ ‬רובם‭ ‬חונכו‭ ‬כמערביים‭ ‬חילונים‭, ‬או‭ ‬כקומוניסטים‭ ‬ולכן‭ ‬אינם‭ ‬מאמינים‭ ‬בכל‭ ‬דת‭. ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שאינם‭ ‬אוכלים‭ ‬חומוס‭ ‬אלא‭ ‬חמור‭ ‬מזה‭ – ‬הם‭ ‬גם‭ ‬לא‭ ‬מבינים‭ ‬את‭ ‬שורשי‭ ‬המאבק‭. ‬

מי‭ ‬שחושב‭, ‬שניתן‭ ‬בנזיד‭ ‬עדשים‭ ‬או‭ ‬בחופן‭ ‬דולרים‭ ‬לרצות‭ ‬את‭ ‬תאבונם‭ ‬של‭ ‬המוסלמים‭ ‬לחיסול‭ ‬מחזיקי‭ ‬הדת‭ ‬היהודית‭, ‬טועה‭ ‬בענק‭ ‬ומטעה‭ ‬בענק‭. ‬הרב‭ ‬מיכה‭ ‬הלוי‭, ‬הרב‭ ‬הראשי‭ ‬של‭ ‬פתח‭ ‬תקווה‭, ‬נתן‭ ‬עומק‭ ‬אמוני‭ ‬לכל‭ ‬המחשבות‭ ‬שעלו‭ ‬במשך‭ ‬השבת‭. ‬הרב‭ ‬שרטט‭, ‬בלשון‭ ‬נהירה‭, ‬את‭ ‬החזון‭ ‬היהודי‭ ‬של‭ ‬הגאולה‭ ‬הממשמשת‭ ‬בעיתה‭, ‬פדותו‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬השב‭ ‬לארצו‭, ‬למולדתו‭ ‬ולתורתו‭. ‬המבט‭ ‬המופלא‭ ‬מהר‭ ‬הזיתים‭ ‬להר‭ ‬הבית‭ ‬ולירושלים‭ ‬הנבנית‭, ‬המחיש‭ ‬ושיקף‭ ‬את‭ ‬דבריו‭ ‬המרגשים‭ ‬של‭ ‬הרב‭ ‬מיכה‭.‬

ישראל‭ ‬פרנס‭ ‬תיבל‭ ‬את‭ ‬הטיש‭ ‬והסעודות‭ ‬בסיפורים‭ ‬חסידיים‭ ‬מבית‭ ‬מדרשו‭ ‬של‭ ‬הרבי‭ ‬מזוועהיל‭. ‬הרבי‭ ‬מזוועהיל‭ ‬טמון‭ ‬בהר‭ ‬הזיתים‭, ‬ממש‭ ‬ליד‭ ‬המלון‭, ‬ובשבת‭ ‬האחרונה‭ ‬ציינו‭ ‬בקהילות‭ ‬ישראל‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬עלייתו‭ ‬לגנזי‭ ‬מרומים‭.‬הרבי‭ ‬היה‭ ‬מלומד‭ ‬בניסים‭. ‬בנו‭ ‬של‭ ‬הרבי‭ ‬טמון‭ ‬בבית‭ ‬החיים‭ ‬שייח‭ ‬באדר‭, ‬הצמוד‭ ‬להיכלות‭ ‬כנסת‭ ‬ישראל‭ ‬ובית‭ ‬המשפט‭ ‬העליון‭. ‬ידוע‭ ‬ומובטח‭ ‬לכל‭ ‬מי‭ ‬שמגיע‭ ‬לציון‭ ‬הרבי‭ ‬מזוועהיל‭, ‬שזכותו‭ ‬של‭ ‬הצדיק‭ ‬תעמוד‭ ‬לו‭ ‬לקבלת‭ ‬התפילות‭ ‬ברצון‭, ‬לפני‭ ‬כסא‭ ‬הכבוד‭.‬

השבת‭ ‬הייתה‭ ‬מרוממת‭ ‬ומחזקת‭ ‬מאד‭. ‬כולנו‭ ‬יצאנו‭ ‬באורות‭. ‬לא‭ ‬רצינו‭ ‬שהשבת‭ ‬תחלוף‭. ‬אחזנו‭ ‬בשקיות‭ ‬הבשמים‭ ‬שחולקו‭ ‬מ'קרן‭ ‬אביה‮'‬‭ ‬ודמעותינו‭ ‬זלגו‭ ‬מאושר‭.  ‬ישראל‭ ‬פרנס‭ ‬הפליא‭ ‬לשיר‭ ‬בהבדלה‭ ‬המוסיקלית‭ ‬כפי‭ ‬שהיטיב‭ ‬לשמח‭ ‬ולהלהיב‭  ‬את‭ ‬כולנו‭, ‬בכל‭ ‬התפילות‭ ‬ובזמירות‭ ‬השבת‭, ‬שהחיו‭ ‬את‭ ‬הסעודות‭ ‬העשירות‭, ‬כסעודת‭ ‬שלמה‭ ‬בזמנו‭. ‬

04

אך‭ ‬יצאו‭ ‬שלושה‭ ‬כוכבים‭ ‬והתחלנו‭ ‬להתכונן‭ ‬לאירוע‭ ‬הגדול‭ ‬של‭ ‬קרן‭ ‬אביה‭,  ‬ביום‭ ‬רביעי‭, ‬כ"ח‭ ‬אייר‭, ‬יום‭ ‬שחרור‭ ‬ירושלים‭. ‬הזמנו‭ ‬כ‭- ‬1000‭ ‬לוחמים‭, ‬תלמידי‭ ‬הסדר‭ ‬ומכינות‭ ‬קדם‭ ‬צבאיות‭ ‬לחגוג‭ ‬איתנו‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬ירושלים‭ ‬בהר‭ ‬הזיתים‭. ‬האירוע‭ ‬התקיים‭ ‬באולם‭ ‬האוכל‭ ‬של‭ ‬המלון‭  ‬בו‭ ‬במקום‭, ‬בו‭ ‬הכריז‭, ‬בדיוק‭ ‬לפני‭ ‬60‭ ‬שנה‭, ‬גדול‭ ‬המרצחים‭, ‬אחמד‭ ‬שוקרי‭, ‬שר"י‭, ‬על‭ ‬הקמת‭ ‬ארגון‭ ‬המחבלים‭ ‬הארורים‭ – ‬פת"ח‭. (‬פה‭ ‬תהה‭ ‬חפירתו‮…‬‭).‬

הרב‭ ‬ליאו‭ ‬די‭, ‬מאפרת‭ ‬שבגוש‭ ‬עציון‭, ‬ששכל‭ ‬את‭ ‬רעייתו‭ ‬ושתיים‭ ‬מבנותיו‭ ‬בפיגוע‭ ‬מרצחים‭ ‬הגיע‭ ‬במיוחד‭ ‬להר‭ ‬הזיתים‭ ‬כדי‭ ‬להשתתף‭ ‬באירוע‭ ‬המדהים‭ ‬ולחזק‭ ‬את‭ ‬הלוחמים‭ ‬ואת‭ ‬פרחי‭ ‬הסיירות‭. ‬ההתרגשות‭ ‬הייתה‭ ‬גדולה‭. ‬אביה‭ ‬שרמן‭, ‬אודי‭ ‬מרשה‭ ‬ודניאל‭ ‬זיסר‭ ‬הפליאו‭ ‬לנגן‭ ‬ולשיר‭. ‬הבחורים‭ ‬יצאו‭ ‬במחולות‭. ‬קולות‭ ‬השמחה‭ ‬הרעידו‭ ‬את‭ ‬יסודותיו‭ ‬של‭ ‬הר‭ ‬הזיתים‭ ‬ואיימו‭ ‬לסייע‭ ‬לתחיית‭ ‬המתים‭. ‬קולות‭ ‬הצהלה‭ ‬בקעו‭ ‬עד‭ ‬להר‭ ‬המוריה‭ ‬והסירו‭ ‬ממנו‭ ‬לרגע‭ ‬את‭ ‬היגון‭ ‬הנובע‭ ‬מדריסות‭ ‬רגליהם‭ ‬של‭ ‬המוסלמים‭ ‬המנכסים‭ ‬לעצמם‭ ‬את‭ ‬ההר‭ ‬הקדוש‭ ‬ליהודים‭.‬

דרך‭ ‬אגב‭ – ‬ד"ר‭ ‬מוטי‭ ‬קידר‭ ‬זרק‭ ‬לנו‭, ‬בשיחתו‭ ‬בשבת‭, ‬שאלה‭ ‬מעניינת‭: ‬‮'‬אם‭ ‬אכן‭ ‬הר‭ ‬המוריה‭ ‬הוא‭ ‬כולו‭ ‬‮'‬מסגד‭ ‬אל‭-‬אקצה‮'‬‭ ‬כפי‭ ‬שטוענים‭ ‬רוכבי‭ ‬הגמלים‮…‬‭ ‬אז‭ ‬מדוע‭ ‬הם‭ ‬מהלכים‭ ‬בהר‭ ‬המוריה‭ ‬כאשר‭ ‬הם‭ ‬נעולים‭ ‬במנעלים‭? ‬הרי‭ ‬בכניסה‭ ‬לכל‭ ‬מסגד‭ ‬המוסלמים‭ ‬חולצים‭ ‬את‭ ‬נעליהם‮…‬‭ ‬האם‭ ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬מוסלמי‭ ‬שיכול‭ ‬להסביר‭ ‬את‭ ‬השקר‭ ‬השקוף‭ ‬שלהם‭?‬

בנות‭ ‬השירות‭ ‬ותלמידות‭ ‬המדרשות‭ ‬שמעו‭ ‬באותה‭ ‬שעה‭, ‬ב'בית‭ ‬החושן‮'‬‭, ‬הרצאה‭ ‬מחכימה‭ ‬שכללה‭ ‬את‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬הר‭ ‬הזיתים‭ ‬מאז‭ ‬ועד‭ ‬היום‭, ‬מפי‭ ‬הגב‮'‬‭ ‬שרה‭ ‬ברנע‭, ‬חוקרת‭ ‬הר‭ ‬הזיתים‭. ‬שרה‭ ‬היא‭ ‬הד"ר‭ ‬לכל‭ ‬מה‭ ‬שזז‭ ‬ומה‭ ‬שלא‭ ‬זז‭ ‬בהר‭. ‬מאז‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭ ‬ועד‭ ‬לשחרור‭ ‬ההר‭ ‬מהירדנים‭ ‬שחיבלו‭ ‬בו‭ ‬והרסו‭ ‬אותו‭. ‬שרה‭ ‬שולטת‭ ‬בכל‭ ‬סיפורי‭ ‬הגבורה‭ ‬של‭ ‬הלוחמים‭ ‬לשחרור‭ ‬ההר‭ ‬ולשיקום‭ ‬ההריסות‭. ‬לאחר‭ ‬השיחות‭, ‬הארוחות‭, ‬הכיבודים‭, ‬הריקודים‭ ‬והשירה‭ ‬האדירה‭ ‬לכבוד‭ ‬כ"ח‭ ‬באייר‭, ‬יצאנו‭ ‬לסיורים‭ ‬ותצפיות‭ ‬במרחבי‭ ‬הר‭ ‬הזיתים‭, ‬המקפל‭ ‬בתוכו‭ ‬את‭ ‬כלל‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬היהודית‭. ‬

05

אך‭ ‬יצאו‭ ‬שלושה‭ ‬כוכבים‭, ‬התחלנו‭ ‬לפעול‭ ‬לסיום‭ ‬ההכנות‭ ‬הנרחבות‭ ‬להפקת‭ ‬הארוע‭ ‬הגדול‭, ‬של‭ ‬‮'‬קרן‭ ‬אביה‮'‬‭ ‬גם‭ ‬בשבת‭ ‬זו‭, ‬שבת‭ ‬‮'‬במדבר‮'‬‭, ‬במלון‭ ‬‮'‬שבע‭ ‬הקשתות‮'‬‭ ‬בהר‭ ‬הזיתים‭. ‬זו‭ ‬עוד‭ ‬יוזמה‭ ‬של‭ ‬‮'‬קרן‭ ‬אביה‮'‬‭ ‬בדרכה‭ ‬העקבית‭, ‬הפועלת‭ ‬להעלות‭ ‬מאות‭ ‬אלפי‭ ‬יהודים‭ ‬להר‭ ‬הזיתים‭. ‬בחול‭, ‬בשבת‭ ‬ובחג‭. ‬ביום‭ ‬ובלילה‭. ‬לשבת‭ ‬זו‭ ‬נרשמו‭ ‬תוך‭ ‬פחות‭ ‬משבוע‭ ‬כ250‭ ‬אורחים‭. ‬בהם‭ ‬שרי‭ ‬ממשלה‭, ‬שופטים‭, ‬דיינים‭, ‬משפחות‭ ‬שכולות‭, ‬משפחות‭ ‬לוחמים‭ ‬ועוד‭.‬

הרב‭ ‬דוד‭ ‬דודקביץ‮'‬‭, ‬הרב‭ ‬בני‭ ‬קלמנזון‭, ‬אל"מ‭ ‬נוחי‭ ‬מנדל‭ ‬וישראל‭ ‬פרנס‭ ‬לקחו‭ ‬על‭ ‬עצמם‭ ‬את‭ ‬מלאכת‭ ‬הקודש‭ ‬של‭ ‬בניית‭ ‬עולם‭ ‬התוכן‭ ‬המרומם‭ ‬והמחזק‭ ‬של‭ ‬השבת‭ ‬המופלאה‭. ‬בשבוע‭ ‬הבא‭ ‬אספר‭ ‬לכם‭ ‬עוד‭ ‬רשמים‭. ‬אל‭ ‬תפספסו‭. ‬שבת‭ ‬שלום‭ ‬של‭ ‬המשך‭ ‬המלחמה‭ ‬לשחרור‭ ‬ירושלים‭ ‬והר‭ ‬הבית‭. ‬עד‭ ‬לניצחון‭. ‬שבת‭ ‬של‭ ‬פדות‭ ‬ורפואה‭ ‬ללוחמים‭ ‬האמיצים‭ ‬שלנו‭, ‬לפצועים‭ ‬ולחטופים‭. ‬

לתגובות‭ ‬היכנסו‭ ‬לאתר‭ ‬‮'‬גילוי‭ ‬דעת‮'‬‭ ‬

www.giluydaat.co.il

עוד במדור זה

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

בתאריך 16.5.2020 התהפכו חייה של משפחת אקרמן. נדב, צעיר חזק ובריא לפני גיוס, בילה עם חבריו בחוף ים. הוא שיחק במטקות ואז נכנס להתרעננות קצרה במים, קיבל מכה חזקה בים, ופתאום מצא את עצמו צף עם הפנים במים. הוא הובהל לניתוח חירום, ומאז חייו השתנו ללא הכר. אמו סלבי מספרת: "אני עובדת בעצמי בבית חולים במשך קרוב ל-30 שנה. אני מכירה את המבטים של הרופאים, והמבט שלהם אמר שהם לא יודעים אם הילד שלי ישרוד. הוא שרד, אבל נותר משותק מהכתפיים ומטה, ומרותק לכיסא גלגלים". נדב נזכר: "בהתחלה זה היה נשמע כמו גזר דין מוות".
בפעם הראשונה שאקרמן חזר לביתו, אמו קיבלה הודעת אס אם אס ולפיה בית החולים אינו מספק שירותי אמבולנסים. סלבי: "לא הבנתי מאיפה אני אביא אמבולנס, המצוקה הייתה מאוד קשה".
היא יצרה קשר עם עזר מציון. "פתאום, כמו מלאכים, נכנסו אלינו לחדר בבית החולים ושאלו 'מי זה נדב?'. לראות פתאום בתוך הכאוס שאתה נמצא מישהו ידידותי, עם מאור פנים, נתן לי תחושה כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר לי". הנהג ביקש מנדב ומאימו לבחור שירים שהם אוהבים, ולקח אותם בבטחה לביתם. נדב נזכר "כשנתקלתי בכל העזרה הזו, בנכונות לסייע ולהיות שם בשבילי, הרגשתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים ולנסות לעשות הכול כדי לחזור ולתפקד. עזר מציון היו שם בשבילנו בכל פעם שהיינו צריכים הסעה לטיפולים ובחזרה. עבורנו הם חבורת מלאכים".
נדב ומשפחתו הם משפחה אחת של נעזרים במערך האמבולנסים של עזר מציון. בראש המערך עומד ישראל טיירי. "לפני זמן מה קיבלתי טלפון שיש נערה בת 16 שמאושפזת בהדסה עין כרם, חולה סופנית אונקולוגית. יש לה משאלת לב להגיע לים. אני עובר על האמבולנסים, ביקשו מעכשיו לעכשיו כאשר האמבולנסים כבר מלאים. מנסה ומנסה ולא מוצא פתרון. חזרתי לאותה אחת שפנתה אליי, עובדת עזר מציון מירושלים. אמרתי לה 'בואי נעשה את זה בצורה מסודרת מחר. עם ליווי רפואי כמו שצריך', כי המצב שלה היה ממש קשה.
"היא אומרת לי 'אם תחכה למחר לא יודעת מה יהיה, המצב לא טוב'. הבנתי מה המצב והפכנו עולמות ומצאנו אמבולנס שהגיע עם המתנדבות והצוות הרפואי. הגיעו עם אמבולנס מקושט, שטיח אדום ובלונים. הגיע נהג ולקח אותה לחוף בראשון, היה איתה ועם המשפחה שעה בחוץ. למחרת בתשע בבוקר התקשרו אליי שהיא נפטרה.

לפעמים מחר זה מאוחר מידי".
טיירי, בן ה-42 ממודיעין עילית, נשוי פלוס שלושה ילדים, חש בשליחות 24/6 למען כל מי שזקוק לסיוע בנסיעות והעברות. האמבולנסים של עזר מציון הפועלים בכל רחבי הארץ מבוקר ועד ערב מספקים סיפורים מרגשים ומרתקים, שמחים וגם עצובים.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל בקשה דחופה בהתראה קצרה, בשעה שהלו"ז של הנהגים כבר מסודר ומלא ונדרשת עבודה על מנת למצוא פתרון. זה מורכב מאוד וגורם לשנות לו"ז של כל הנהגים. זאת עבודה תחת לחץ, דינאמית, ומשתנה לפי הצורך שעולה".
"לפני כמה ימים קיבלנו בקשה לקחת ילדה בת חמש מהדסה עין כרם. היא הבינה שהיא הולכת למות ואמרה שהיא רוצה להגיע לבית שלה במושב, היא רצתה להיפרד מהאחים שלה. היא רצתה להיות שעה, שעה וחצי, לא היה אפשר יותר כי המצב הרפואי לא מאפשר. דאגנו למה שצריך ואחרי שהנהג הגיע איתה הביתה הוא התקשר ואמר שהמשפחה מבקשת עוד שעתיים כי קשה להם להיפרד ממנה. כמובן שלמרות שהיו נסיעות אחרות דאגתי לכך שיישאר שם, למרות שזה יצר לנו בעיה. המשפחה ממש הייתה נפעמת ונרגשת ממה שעשינו למענה".
ההזמנות מתקבלות יום קודם. 23 אמבולנסים עומדים לרשות עזר מציון. משבצים את הנסיעות השונות במדויק ולפי הצורך. העיקר שאמבולנס לא ייסע ריק. חולי אונקולוגיה ודיאליזה, כימותרפיה ומושתלים, כאלה שצריכים לנסוע באלונקה או כאלה שצריכים כיסא גלגלים, אנשים שצריכים להגיע לאשפוז או שזקוקים לליווי רפואי צמוד בכל נסיעה. העיקר לעזור למקסימום אנשים. דתיים, חרדים, חילוניים. אין הבדל.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל כאלה דברים מהרגע להרגע", אומר טיירי, "זה לא עניין של כמה דקות אלא דורש עבודה. למצוא פתרון לא פעם זה דבר מורכב, אבל ברוך השם שאנחנו מצליחים".
וישנם גם ימים בהם מערך האמבולנסים של עזר מציון מתגייס עם עשרות אמבולנסים למטרה מסוימת. כך קורה מידי שנה בל"ג בעומר מירון, כאשר צוות של נהגים מסייע בשינוע אנשים עם מוגבלות בתנועה אל ציון קבר הרשב"י. השנה, שנה אחרי האסון הנורא במירון, ביקשו מאות אנשים לעלות לציון הקדוש במהלך ימי ההילולה. מערך האמבולנסים של העמותה שכלל כ-20 כלי רכב, העלה ילדים, קשישים וחולים עם מוגבלות בתנועה וחולים. "לאורך ימי ההילולה היו לנו לא מעט מקרים מרגשים של אנשים שהיו באסון שנה שעברה" אומר טיירי. "אחד מהם הוא יהודי שהגיע על כיסא גלגלים ובשנה שעברה ניצל בנס מהאסון, והוא התקשה להסתיר את התרגשותו. זו זכות עבורנו לאפשר לכל אחד, למרות הקושי, לעלות להר ולהתפלל".
"אתה הכותל המערבי שלהם"
אב"י חלא בן ה-62 מקרני שומרון הוא אחד מהנהגים של 'עזר מציון'. במהלך השנים חלא מילא שלל תפקידים ציבוריים ביישוב שבו הוא מתגורר לאורך השנים. את האמבולנס של עזר מציון הוא מסיע כבר 20 שנה, מקבל את השיבוצים ויוצא לדרך כבר בשעות הבוקר המוקדמות. הוא יסיים את יום עבודתו בשעות הערב. קשה לתפוס אותו לשיחה, סדר יומו עמוס וגדוש, כשהוא יתפנה הוא ישתף אותנו בחלק מהנסיעות שאותן הוא עושה במסגרת תפקידו.
"אתן לך הצצה ליום עבודה שגרתי. את הבוקר פתחתי אצל חולה ניוון שרירים. אני משתדל לצחוק ולדבר עם כל אחד, להקל מעליהם במה שאפשר. הנסיעה שלאחר מכן הייתה של חולה קטוע רגל. מדובר בחולה דיאליזה עם כיסא גלגלים שצריך להגיע לטיפולים. אנחנו עוזרים לו בנסיעות ומקלים על המשפחה. החולה האחרון היה ילד חולה סרטן שאין לו עוד שלוש עשרה. לקחתי אותו משניידר לבית שלו. ילד ממש נחמד שצוחקים איתו, עלם חמד למרות הטיפולים. בדרך הוא מספר לי 'עוד ארבעה חודשים יש לי בר מצווה. אני מזמין אותך אבל אני לא בטוח שאני אצליח לחיות עד אז'. אימא שלו בכתה במושב מאחור".
יום כזה לדבריו, נותן לו פרופורציות לחיים. ״כל שעה שאתה לוקח חולה אחר ורואה מה המשפחה שלו עוברת 24/7 אתה מקבל פרופורציות. אתה גם הפסיכולוג שלו ולא רק נהג האמבולנס. אתה שואל אותם מה הם מרגישים והם מוציאים הכול, פורקים. אתה הכותל המערבי שלהם, וזה שווה. זו בשבילי תרפיה. חולים לא מעניין אותם אם יש מינוס או אין מינוס בבנק. לבן אדם אין מחיר. גם את הבית והמכונית הוא ימכור בשביל החיים, כשאתה בעבודה הזאת וכל בוקר זה אנשים חולים במצבים קשים אתה אומר לעצמך, החיים שלנו יפים ואנחנו לא יודעים להעריך אותם. זה גורם לעשות חושבים. לכל משפחה אתה נותן תמיכה ומרגיש טוב עם עצמך לא פחות ממה שאתה עושה טוב לחולה עצמו״.
"המקום שלי שאני נמצא בו זה לא פשוט", משתף גם טיירי, "אני הרבה שנים במערכת, 13 שנה פה. זה לא פשוט. אבל העשייה הזאת והסיפוק שאתה מצליח להגשים עוד משאלה ועוד משאלה זה נותן כוח להמשיך. אנשים שבמצב שלהם אתה מגשים להם חלום". טיירי גם מודה כי "עם הזמן גם יש קהות חושים מסוימת. אי אפשר להמשיך הלאה בלי להתנתק טיפה מהסיפורים".
והסיפורים של טיירי זורמים בלי הפסקה. "יש לנו ניצול שואה בשנות התשעים שלא היה בכותל בחיים שלו. לא יודע איך נראה הכותל. הנהג לקח אותו, הגיע לשם וקרא קצת תהילים. חזר מאושר ובכה. במקרה אחר הייתה לנו בקשה לקחת אישה מאוד מבוגרת לפני חצי שנה. במשך שנתיים וחצי היא לא יצאה מהבית בגלל הקורונה. הייתה חתונה של נינה והיא מאוד רצתה לצאת לחתונה. לקחנו אותה מהצפון לעמק חפר לגן אירועים. הנהג נשאר בחתונה במשך שעתיים ולאחר מכן החזיר אותה הביתה. היא הרגישה שקמה לתחייה".
טיירי ממשיך ומספר. על תינוק חולה, על נער שנפצע בתאונת דרכים, על קטוע רגל שהיה צריך הסעה, הסיפורים אין להם סוף והעבודה אף פעם לא נגמרת. עוד חסד ועוד עזרה. כמו שעזר מציון יודעים לתת.
"אנחנו עובדים 24/6 אבל המשפחה מבינה את המקום שלי, שזה החסד שאנחנו עושים והעזרה שאנחנו נותנים. כל הזמן אנחנו גם מקבלים ד"שים ומכתבים מאנשים. מכתבי תודה שמחזקים אותנו. לא חסר".

עזר מציון נקודת אור

עזר מציון נקודת אור

"באשפוז הראשון של רוני בבית החולים היה לה קשה לקחת…
חברים לרפואה

חברים לרפואה

“תוך תקופה קצרה הפכנו להיות הגוף המוביל בישראל בתחום סיוע…