נשמות של בוגרי אושויץ

בשבת האחרונה ציין חברי ושכני, מנחם שנדור, יום זיכרון לאימו הניה בת דוב ז”ל. הניה היקרה עברה את זוועות אושוויץ וזכתה להקים משפחה לתפארת בארץ ישראל. בשבת האזכרה נכחה גם אחות של חברי מנחם, אגי ובעלה חיים, שזכו בתקופה האחרונה לחגוג 50 שנות נישואין.
וחיים סיפר סיפור המדהים:
“לפני 50 שנה כשהוריה של אגי ומנחם הגיעו לביתנו כדי לסגור את נושא החתונה בינינו, הסתכל דוד ז”ל, אבא של מנחם, על ספרייתו של מרדכי, אבי, ואמר לו בלי לחשוב פעמיים: ‘הש”ס (37 מסכתות של התלמוד הבבלי) שנמצא בספריה שלך, הוא שלי במקור. תפתח אפילו במסכת, ותראה את ההערות שאני כתבתי כשלמדתי את המסכת הזאת’.
כולם הסתכלו בהלם מוחלט על הסיטואציה המוזרה.
שתי משפחות, “בוגרי אושוויץ” שאיבדו את כל רכושם במחנות, עומדים לחבר את ביתם ובנם שיקימו עוד בית נאמן בישראל, ופתאום מתגלה ש”ס שלם, בבלי 37 ספרים, שבחוץ לארץ היו אצל אב הכלה המיועדת ובארץ הגיעו לאב החתן המיועד.
ואז מתגלה הסיפור המלא:
דוד, אביה של אגי, איבד את ביתו ואת כל רכושו, כולל הספרייה שלו כשהם הועברו למחנות. מרדכי, אבא של חיים, למד ואהב מאוד את התורה, אבל ש”ס שלם היה רק לרב של העירה שלו. בהמשך גם הוא הגיע לאושוויץ ולאחר המלחמה הוא רצה לעזור לאישה אלמנה, אבל כדי לא לתת לה סתם כסף והיא תיעלב, הוא שאל אותה ‘אולי יש לכם ספרים בבית שאני אוכל לקנות מכם?’
היא הראתה לו את הש”ס שנמצא בביתם, הוא קנה מהם את הש”ס וכשעלה לארץ הביא איתו את הש”ס. איך הש”ס הגיע לאישה, אף אחד לא יודע ולא ידע לעולם. אבל איך שהש”ס הגיע למרדכי אביו של חיים ובנו חיים יזכה להתחתן עם אגי שאביה הוא בעליו המקורי של הש”ס, רק בורא עולם יודע לסובב”.
כשחיים סיים את הסיפור, ישבו שם זוג צעיר- בנו של מנחם שגיא ואשתו תמר. הם אמרו בצחוק שגם אצלם יש קשר כזה בין ספר קטן לחתונה שלהם.
הם סיפרו שהם היו חברים ואז נפרדו. שבת אחת תמר התארחה באיזה מקום בצפון הארץ, ובתפילה היא ניגשה לספריה כדי לקחת סידור. היא לקחה סידור קטן, פתחה אותו, ובסידור הייתה הקדשה לשגיא שהקדיש לו מדריך הנוער שלו בראש צורים לפני גיוסו לצבא. היא לקחה את הסידור ובמוצאי שבת התקשרה לשגיא ואמרה לו “זה לא מקרה”.
הם חזרו אחד לשנייה והיום הם נשואים באושר.
אספר סיפור נוסף אחרון, שמחבר את קבלת התורה, הארץ שלנו והתופת של אושוויץ.
יעקב הלמן ז”ל, סבו של יעקב מאור, נספה במחנה הריכוז אושוויץ. אך הצליח, בניגוד לכל הסיכויים, להכניס אל התופת ספר תורה מיניאטורי העשוי עור של צבי, לאחר שתפר שרוול נוסף במעילו, והסתיר בו את הספר.