בהיסטוריה התנ"כית אנו נפגשים עם שבעה מנהיגים מרכזיים של עם ישראל, המכונים שבעת הרועים. כל אחד מהם מבטא כוח אחר המנהיג את האומה הישראלית. בחג הסוכות אנו מכנים אותם בשם שבעת האושפיזין, כלומר שבעה אורחים, שכל אחד מהם בא "לבקר" אותנו ביום אחר מימי סוכות, ויחדיו הם בונים את סוכת השלום; כל אחד מהם מקביל למידה אחרת בחוכמת הקבלה כדלקמן:
‡·¯‰Ì – אבי האומה. הראשון בהיסטוריה המגלה את א-לוהים. אברהם אבינו פורץ דרך חדשה ומלמד את האנושות האלילית כי ניתן לנהל חיים מלאי עוצמה ופעילות; חיים תוססים הכוללים עיסוק ברעיית צאן, רכוש ומשפחה – מתוך קדושה. אברהם מגלם בחייו את מידת החסד – שפע של טוב אינסופי המעוניין להיטיב עם המציאות ולהשפיע מוסר, טהרה וקדושה אפילו לרשעי תבל כאנשי סדום ועמורה, שהתורה מספרת לנו שאברהם מנסה בחירוף נפש להגן עליהם מזעמו (המוצדק) של א-לוהים.
ȈÁ˜ – לאחר מות אברהם נדמה היה כי הדרך החדשה שפרץ היתה אפיזודה חולפת. יצחק, בנו של אברהם, נאלץ להתמודד עם מאבקים שהחל אותם אברהם: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם". לא רק את הבארות החומריים חופר יצחק שוב. יצחק חושף שוב, במאמץ אדיר, את בארות האמונה שחפר אברהם אביו ונסתתמו על ידי כוחות זרים. יצחק הוא מידת הגבורה – היכולת לקחת את השפע האדיר של החסד האברהמי ולצקת אותו לתבניות חיים מוגדרות העומדות במבחן הזמן, הגבורה להתמודד עם השגרה היומיומית גם לאחר סילוקו של הבוהק הראשוני.
ÈÚ˜· – בנו של יצחק. כדי לתקן את העולם יש צורך בעַם, ציבור גדול אשר יופיע את ערכי האמונה בחיי חברה מלאים. יעקב אבינו הנו אבי שנים-עשר השבטים המרכיבים את עם ישראל. יעקב הוא הראשון המופיע את הרעיון הישראלי באופן ציבורי רחב ושלם. זוהי מידת התפארת – תמונה שלמה הגורמת לתחושת הרמוניה ופאר.
ÈÂÒÛ – אחד מבניו של יעקב. היכולת לתקן את העולם יסודה בשליטה העצמית. יוסף הצדיק נמכר לעבדות במצרים ועומד שם באתגרים לא פשוטים. יוסף עומד מול ניסיונות הפיתוי של אשת פוטיפר, ומנצח את יצרו בנקודת החיים הרגישה מכול, היצר המיני. יוסף מנחיל לזרעו את התשתית לכל הבניין האישיותי; את מידת היסוד – בסיס החיים מתוך קדושה.
Ó˘‰ – מסעו של עם ישראל עובר שלב נוסף: לאחר הכנת "המצע" הלאומי על ידי שלושת האבות ויוסף, מתגבש השבט הישראלי למסגרת לאומית בעל הכרה רוחנית. משה, נביא הדורות, מגבש משפחת עבדים ומעניק להם את התורה. משה רבנו הוא הביטוי של מידת הנצח – לקיחת הרעיון הישראלי, שיביא בסופו של דבר לתיקון העולם כולו, וצריבתו בנשמת האומה לדורי דורות.
‡‰¯ÂÔ – אחיו של משה. תורת ישראל איננה שייכת רק ליחידי סגולה, אלא מתפשטת בעם כולו. אהרון הכהן, שעליו נאמר "אוהב שלום ורודף שלום" (משנה, אבות א, יב), שתפקידו היה להשכין שלום וללמד תורה את עם ישראל, הוא המוריד לעולם את מידת ההוד – טהרה פנימית המתפשטת והמתגלה במעגלים חיצוניים בהוד ובהדר.
„„ – המידות הטובות שנזרעו בנו מהאבות: נצחיות תורתו של משה, הוד כהונתו של אהרון וצדיקותו של יוסף – כולן מתגלמות באישיותו של דוד. דוד מלך ישראל, הנפש המכלילה את כל הכוחות באומה והמסוגלת לאחד בין ניגודי החיים, מבטא את מידת המלכות. "משיח בן דוד" הנו כינוי לעידן העתידי שיביא את העולם כולו לתיקונו, ומסעו של עם ישראל יגיע לסיומו.
׆ ׆ ׆
האבות אינם דמויות במוזיאון. כל אחד ואחת מאיתנו אמור לגלות אותם בתוכו. כל אחד צריך לשאול את עצמו איך הוא מופיע את החסד ואת הגבורה, את "האברהמיות" המצויה בו ואת ה"יצחקיות" הקיימת בקרבו וכן הלאה. אבות האומה הם השורש. הם המקור. חג הסוכות הוא זמן טוב להיפגש איתם. ■
