נעם פתחי

ערב טוב צודק הרחוב

נעם פתחי מחזיק ספר תורה

כולנו מכירים את המושג 'מעט מדי מאוחר מדי', השאלה אם יש מקום למושג חדש 'הרבה מאוד מאוחר מדי' כי זו היתה ההרגשה בהפגנת תומכי הרפורמה. מחאת הימין אם תרצו.
אותו יום התחיל בחששות: החשש הראשוני עלה מכך שההפגנה עלתה כאפשרות רק באותו יום. איך מייצרים הפגנה גדולה ביום שבו אתה מוציא מודעות, מארגן הסעות ומבקש מהציבור לעלות לירושלים? הפגנות ימין בשנים האחרונות מתחילות מחוסר – מאז ההפגנות נגד פתיחת תיקי נתניהו אי שם לפני ארבע שנים לא נרשמה הפגנה אחת שבה הימין מרוצה מכמות האנשים שהגיעו, הייתי בכמה מהן וכולן הסתכמו במקסימום 10,000 איש. וזה מעט.
החשש השני הגיע מהאווירה הציבורית של מחנה הימין – כשבשבוע האחרון מתמודדים עם מכת הסרבנות והלב הופך כבד, ובסוף השבוע מגלים איך ראש הממשלה ושר הביטחון שלו לא מתואמים על רקע תמונת איומים, איזה חשק יש לצאת ולפגוש אנשים? החשש מתגבר על רקע שלושה חודשי פסטיבל מחאות מתוקתק של הצד השני, מועצם בכל אולפן, מצולם מהזוויות הנכונות – הוא טבעי. גם כך באווירה הציבורית שנוצרה, תומכי הרפורמה והקואליציה שמובילה אותה 'מדממים' מצב רוח, אז להפסיד להם גם בתחום ההפגנות?
אבל זה בכל זאת קרה. ובשעות הבוקר החלה לעבור בקבוצות כרזת הזמנה להפגנת התמיכה במה שנשאר מהרפורמה, והבאזז החל. יותר ויותר מצביעי ימין הרגישו שהישג ה-64 עומד להילקח מהם ושצריך להשמיע סוף סוף קול עוצמתי של כמה אצטדיוני כדורגל בעד שינוי במערכת המשפט ונגד השליטה האלימה של בג"צ על הדמוקרטיה הישראלית. שלטי 'אני אזרח/ית סוג ב' היו האלמנט הבולט שאיתו הלך הימין להפגנה הזו. הקול שלהם שווה פחות מקולות התל אביבים? האליטה? הטייסים הסרבנים?
ההגעה לירושלים לקראת שש בערב הגבירה את החששות, משהו בתנועה הזורמת מדי ניבא שוב מספרים לא גדולים של מפגיני ימין. בדרך, קבוצות לא קטנות של מפגינים מהצד השני שצעדו מהכנסת אל רחוב עזה לא הוסיפו להרגשה. ההליכה לכיוון מתחם גן סאקר אל מול בית המשפט העליון גם היא לא התאפיינה בכמויות גדולות של מפגינים, התחושה שלנו היתה ששוב עלינו לירושלים "סתם".
אבל אז כמה דקות אחרי שש וחצי השתנתה התמונה: עשרות אלפים שהגיעו משלושה כיוונים שונים צבעו את כל המתחם. זה היה מרומם רוח ומדהים, בעיקר בגלל תחושת הכישלון שהגיעה לשיא באותו יום בו הצהיר ראש הממשלה על השהייה בואכה השעייה של הרפורמה המיוחלת. על הרקע הזה המספרים המדהימים של המפגינים שווים לפחות פי שלושה. המשפט החזק ביותר על הבמה היה "תודה לכולכם שהגעתם היום, וכמה חבל שהייתם צריכים להגיע" – וזה נכון, ניהול אחר של חודשי הנגשת הרפורמה לציבור הישראלי היו חוסכים גם את הקרע וגם את הכישלון הלא צודק של השינויים המיוחלים.
כמובן שהנאומים מלאי האנרגיות והפאתוס על הבמה התנגשו עם הלחשושים המתוסכלים של הקהל, ולא היו הרבה שחסכו ממני את הייאוש, גם אם הייאוש הזמני.
אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ובטח לא מרים ידיים.
את תכנית הרדיו שלי ושל יותם זמרי אנחנו פותחים כל בוקר במשפט "בוקר טוב צוהל הרחוב". אם היתה לי ההזדמנות לעלות ולנאום הייתי צורח "ערב טוב צודק הרחוב!" כי צודק הרחוב שרוצה דבר מאוד בסיסי בדמוקרטיה: צדק. צדק ושוויון מפני החוק ושוויון של ערך פתק הבחירה. יש משפט מוכר שאומר ש'טחנות הצדק טוחנות לאט – אך הן טוחנות צדק', למרות שבעשורים האחרונים אנחנו עדים לכך שטחנות הצדק גם איטיות וגם טוחנות אכיפה בררנית, רמיסת זכויות ציבורים ועינויי דין – חייבים לקוות שהטכנאים שעובדים עליהן כרגע יתקנו אותן. ■

למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…