גליון 511

חוות דעת

פיזיקאי שמשחק בגולות

הרבנית אהובה צוקרמן

יועצת במודעות, זוגיות ומנחת הורים בגישת שפר

כל אדם, כל אחד מאיתנו, חוטא רק כי נכנסה בו רוח שטות כמו פיזיקאי שלא יכיר בכישרונו ובמקום לפתח דברים משמעותיים משחק בגולות.

בראש השנה, היום הרת עולם, חוזרים לנקודת ההתחלה, נפגשים עם שורשם של דברים לפני כל ההשתלשלויות וההסתבכויות, לפני כל הבחירות המוטעות שנבעו מטשטוש הזהות שלנו. האור של ראש השנה מאיר את שורש הדברים. את שורש נשמותנו. ממה הן חצובות מה מקורן הנשגב האלוקי ולשם מה נשלחו לעולם הזה. תודעת החיבור למקור הכללי לנשמות ישראל לעם יודע תרועה ואשריו שכך, שיודע שתרועת מלך בו – בעצם מהותו הוא מופיע את האלוקות בכל צדדיה של המציאות, מרחביה וסיבוכיה, הכל הכל בא להופיע מלכות ה’.
אידאלים מוסריים, צרופים המביאים לטהרה וקדושה, ובאים לחבר את כל הענפים לשורשם עד שופרו של משיח: “ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד”.
כל אדם, כל אחד מאיתנו, חוטא רק כי נכנסה בו רוח שטות כמו פיזיקאי שלא יכיר בכישרונו ובמקום לפתח דברים משמעותיים משחק בגולות. כל עניין החינוך הוא להרגיל אותנו ואת ילדינו במה שבאמת מתאים לנו להופיע – את דבר המלך במציאו,ת ללמוד את רצונו ולקיימו בכל רובד אפשרי.
יסוד החינוך הוא אמון בילד ששייך לגודל האלוקי שבעומק טבעו מבקש קרבת אלוקים וטעויותיו קורות מחוסר מודעות או משכחת העצמיות שהפיתרון לה יהיה בלימוד תורה באופן פנימי ועמוק. מבט כזה על ילד מלא באמון אך גם מביא עמו תביעות גדולות של מימוש האני העצמי. כך ראש השנה נקרא אורי (“לדוד ה’ אורי וישעי “) אך גם נקרא יום הדין שעם האור שמזכיר את האמת הגדולה, את הרצון העליון במקורו, עם החשיפה אליו עולה גם תחושת הפער והצער והמוטיבציה לצמצם ולממש את אשר עלה במחשבתו תחילה. כמו כן צף ועולה לעיני רוחנו הביטחון הגדול שנעמוד במשימות הלאומיות והפרטיות שלנו שכן זה דבר ה’ והוא יתגלה בפועל ממש. נקודת מוצא כזו שמה את כל החינוך במקום לא של תקוה רפויה בבחינת “ה’ יעזור”, אלא של מחויבות אופטימית שכן עם הכרת הגודל הפוטנציאל והדרישה המצטרפת אליה, גם בטחון התשובה הפרטית והכללית נוכח באופן מלא.
שנה טובה.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה