מגזין

פרקי הלל

מאת:יעלי אליה מדי

הבית של עמיחי ורינה אריאל נמצא באזור פסטורלי ומבודד באופן יחסי בקרית ארבע. הבית מוקף כרם ענבים וסמוך אליו היקב המשפחתי “יקב אריאל ביהודה”. היקב ממוקם לא רחוק מיקב עתיק בן 2000 שנה.

אבי המשפחה עמיחי, הוא מורה, חקלאי, כורם ויינן. האם רינה עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הם הורים לשלוש בנות. הלל ז”ל ביתם הבכורה נרצחה בפיגוע שזעזע את המדינה לפני 4.5 שנים. הרצח התרחש בביתם בתוך המיטה של הלל בקרית ארבע. הלל הייתה אז בת 13.5 ילדה יפה ותמימה שלא עשתה רע. בלילה שלפני הרצח היא הייתה מאושרת, חזרה ממופע מחול של החוג שבו השתתפה. באותו בוקר נורא, התחיל החופש הגדול והלל המשיכה לישון אחרי שבני הבית יצאו. מחבל מוסלמי מהכפר הסמוך חדר לקרית ארבע, נכנס דרך חלון חדרה ורצח אותה באכזריות בדקירות סכין. שני חברי כיתות הכוננות הוקפצו והגיעו למקום. הם נאבקו במחבל והרגו אותו. אחד מהם שוקי גלבוע איבד את עינו במאבק.
“הלל גדלה בקרית ארבע, היא אהבה את נוף ילדותה, הייתה ילדה מבריקה, צנועה, יפה ומיוחדת”. מספרת רינה אימה. “היא אהבה מאוד לרקוד, אהבה בעלי חיים וחלמה להיות זואולוגית. בזמנה הפנוי אהבה לעזור בעבודה בכרם וביקב המשפחתי. היו לה הרבה שיחות כשעבדה עם עמיחי ביקב, היא הייתה מחוברת לעבודת האדמה”. 
רינה גדלה בקרית מוצקין, עמיחי גדל בנהריה, ההורים של שניהם עלו ארצה. לעמיחי היה חלום לעבור לגור בעיר האבות, לחזור הביתה למקורות ורינה הלכה בעקבותיו. עמיחי זכה כבר לפני 25 שנה להפוך אדמות הפקר לכרמי ענבים ולהקים יקב. ביקב שלהם הוא גם הכורם וגם היינן. 

האידיאולוגיה שלו לעבוד את האדמה ולגדל ענבי יין של ארץ ישראל דווקא בעיר האבות המבורכת באדמות טובות לגידול ענבים. היקב, הוא יקב בוטיק ובו יין משובח מזנים שגם דוד המלך שתה מהם. היין אף זכה בפרסים על איכותו. משפחת אריאל חיה את חזון ההתיישבות, שום דבר לא הכין אותם לאסון הגדול שיתרחש בתוך ביתם. אחרי הרצח של הלל ז”ל היו לכם מחשבות לעזוב את הבית בקרית ארבע?

“אין ספק שהרצח זעזע את עולמנו, החיים שלנו השתנו. אבל זה הבית שלנו והלל אהבה אותו ואת קרית ארבע. להישאר בבית הזה שהיא אהבה, היה כמו צוואה בעינינו. אף על פי שאנחנו גרים על הגבול, ממש מעבר לגדר במקום שהוא יחסית מסוכן, הייתה לנו אמירה ברורה שאנחנו נשארים וממשיכים להכות שורשים במקום שבו פגעו בנו. זו נחלת אבותינו ותמשיך להיות גם של בנינו. אנחנו לא יכולים לאפשר לאויבים שלנו להרגיש שאנחנו מוותרים על הארץ שלנו. מיד אחרי הרצח נטענו עוד כרם שהוכיח את העובדה שהמקום שלנו, ואנחנו פה. מעבר לכך, אני חושבת שאין נקודה בארץ שמישהו יכול להתחייב שהיא בטוחה לגמרי”.  

ספרי קצת על הקשר שלך ושל הלל?

“הלל הייתה הבת הבכורה שלנו, זכיתי ללדת אותה אחרי שנים של ניסיונות ואתגרים וציפיה. היא הפכה אותי לראשונה לאמא והייתה האור של חיי. ילדה טובה, שמחה ומאירת פנים. הייתה לה פנימיות עמוקה, היא הייתה מאוד מיוחדת. היה לנו קשר קרוב. שנה לפני הרצח בשנת הבת מצווה שלה, עשינו ביחד מסע שבו פגשנו נשים מיוחדות בקרית ארבע, נשים שהן השראה. במסע הזה הייתה לנו חוויה עוצמתית משותפת שהשפיעה עליה. לאחר הרצח, ובעקבות חוויות המסע, כתבתי יחד עם אחותי ציפורה פילץ את הספר “פרקי הלל” מסע לבנות מצווה, מסע של אם ובת. כשאני הייתי עם הלל במסע שלנו הרגשתי שאין שום הדרכה לאמהות ובנות מצווה. בספר יש תוכן לשנה שלמה, ובו פרקי לימוד, קטעי קריאה והפעלות, הספר יפה וצבעוני, הוא לא מדבר על מוות אלא מדבר על הדמות שלה בחיים. לאחרונה גם יצרנו קלפי משחק “הלל משפחתי” לבר ובת מצווה. אנחנו גם מקיימים מפגשים עם בנות מצווה ואמהות. גיל מצוות הוא גיל משמעותי שהלל תישאר בו לנצח. בחרנו להנציח אותה במובנים שונים שהתאימו לאופי שלה ולדברים שעשתה בחייה. 

 

הייתה לנו אמירה ברורה שאנחנו נשארים וממשיכים להכות שורשים במקום שבו פגעו בנו. זו נחלת אבותינו ותמשיך להיות גם של בנינו. לאויבים שלנו

איך ממשיכים אחרי אסון גדול כל כך?
אין בוקר שאני לא מתעוררת לתוך האסון ולא חושבת על הלל. אבל אנחנו ממשיכים לחיות. אנחנו חיים את החיים והמוות יחד. מאוד קל ליפול לתוך האסון הזה, אבל יש לנו עוד שתי בנות ואנחנו לא רוצים לתת להם חיים של עצב וחיסרון, חשוב לנו שהחיים שלהם יהיו שמחים. פעולות ההנצחה שאנחנו עושים לזכרה של הלל מסייעים לנו לקום מהתהום. הלל לא חיה איתנו אבל אנחנו מחיים אותה בהנצחה בהרבה דרכים שמוסיפים אור, שמחה וטוב לחיים.
מיד לאחר האסון נטענו עוד כרם ענבים, “כרם הלל”, בנינו גם את “מרכז המבקרים כרם הלל”. אנחנו שמחים לארח בו אנשים מהארץ ומחו”ל, קבוצות מטיילים תלמידים, אנחנו מספרים את הסיפור שלנו, הסיפור של הלל, מדברים על חקלאות קדומה ומודרנית על החיבור לארץ ולמורשת, משלבים גם מורשת קרב. אנחנו מספרים את סיפור קרב הגבורה של דרור וינברג ז”ל שנהרג כאן בציר המתפללים בחברון עם עוד 12 אנשי צוות. אנחנו מסיירים בכרם וביקב וכמובן מכבדים את האורחים בטעימות של היין שלנו ובברכת בורא פרי הגפן. מפה אנחנו מציעים לאנשים להמשיך למערת המכפלה ולסיורים בסביבה. חשוב לנו לחבר את האנשים למקום ולהעביר את המסר שלמרות הכול אנחנו מחויבים לאהוב ולהגן על אדמת ארץ ישראל ולהתיישב בכל מקום, מסר של העמקת השורשים של אהבה וחיבור. 

השנה בגלל הקורונה פחות אנשים מגיעים אלינו ולאזור בכלל. זה מאוד חסר לנו, ההנצחה של הלל מחזקת אותנו ואת מי שמגיע אלינו. הלל נקטפה טרם זמנה אבל אנחנו ממשיכים להפיח חיים ושורשים במקום שבו נגדעו חייה, ושמחים להפיץ את האור שלה ברבים. בזכות העשייה הזאת אנחנו מצליחים להיאחז בחיים.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לכתבות נוספות באותה קטגוריה

הימין החדש?

בשקט בשקט בנט ונבחרתו, הלא נבחרת, עברו שמאלה. המפלגה שהתיימרה לשאת את השם “ימינה” הוכיחה עד כמה אנשיה, ובעיקר נבחריה

קרא עוד »

גבולות השיח

ידוע ומוכר הדבר כי לפני בחירות, כל צד של המפה הפוליטית מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, בטוהר כוונותיו ובאמת

קרא עוד »

ההשתלטות של הרש"פ

לצד הבנייה הבלתי חוקית ביו”ש אותה מקדמת הרשות הפלסטינית, פועלת בשטח מערכה אחרת שמותירה את רשויות האכיפה כמעט בלי יכולת

קרא עוד »

פעמיים תפילין

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת

קרא עוד »
גמרא עם אצבע

לימוד גמרא

שאלה: איך ניגשים ללמוד דף גמרא לבד? תשובה:שלום לך! נתייחס בקצרה לקשיים המרכזיים בלימוד ולדרכי הלימוד שיעזרו להתקדם.מחסומים: שפת הגמרא

קרא עוד »

ביני לנדאו

אבא ואמאדוד ושרה לנדאו- נתנו לי הכל ובכל כיוון שהלכתי האמינו בי והם תמיד שם בשבילי. קרית ארבע חברוןעיר מולדתי.

קרא עוד »

100 שנים של מאבק

ישבנו לשיחה צפופה עם ד”ר מרדכי קידר – מרצה במחלקות לערבית ומזרח תיכון, והמזרחן ד”ר אדי כהן, שניהם חוקרים במרכז

קרא עוד »
כהנים בברכת כהנים

בקרוביי אקדש

במשך שנים, סעדנו סעודות שבת בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, כשבעלי היה ר”מ בישיבה. בטקס נטילת הידיים של הבחורים, היה

קרא עוד »
אגל על הברקס

תקלה בבלמי הרכב

לפני כמה שנים, התייחסנו לאיתור תקלות בנסיעה, לאחר ששמענו בצער עמוק ובזעזוע על התאונה המחרידה בכניסה לטבריה ועל מותם של

קרא עוד »
עטרה גרמן

עטרה גרמן

אבאיהודה גרמן. לא יעזור הגיל ושנות העצמאות, אם קורה משהו הדבר הראשון זה טלפון אליו. השיחה בדרך חזור הביתה בשעות

קרא עוד »
בחורה מביטה בחלון

בוחרת בחיים

החיים שלנו הם מסע ארוך, מסע שיש בו לב ונשמה ואנשים ומשפחה וצער וכאב ושמחות והצלחות ומכשולים וגם הרבה טוב.

קרא עוד »

שליח מהשמיים

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי

קרא עוד »

אביב של אהבת חינם

צעדתי לכותל מוקדם בשבת בבוקר ותהיתי האם יאירו פני המנורה והרחבה תתמלא סוף סוף במתפללים לאחר שבועות של מתח. שמחתי

קרא עוד »
גלילה למעלה