פרשת שקלים: להפוך ׳מטבע׳ ל׳אש׳

לשבת הקרובה, לפני ראש חודש אדר, יש שם מיוחד: ׳שבת שקלים׳, מה העניין? בזמן שבית המקדש היה קיים היתה ׳מגבית כללית׳ או ליתר דיוק ׳חובה כללית׳ על כל אחד מבני ישראל להפריש סכום של מחצית השקל שנועד לצורך קניית קרבנות הציבור שיקריבו בבית המקדש במשך השנה הקרובה. התורה הקפידה שעד ראש חודש ניסן יקנו את הקרבנות מהמגבית של שנה שעברה ומראש חודש ניסן ואילך יקנו את הקרבנות מהמגבית של השנה החדשה ולכן לפני ראש חודש אדר מוציאים ׳קול קורא׳ שכל אחד ימלא חובתו זו.
לצערנו אין לנו בית מקדש כיום ולכן התקינו חכמים שבשבת שלפני ראש חודש אדר נקרא בתורה את ׳פרשת שקלים׳ זכר למחצית השקל וכן התקינו שנפריש צדקה זכר למחצית השקל. מכיוון שמשה רבנו מתקשה בהבנת מצווה זו, אלוקים הוצרך להראות לו מחצית השקל. הקושי של משה אינו בהכרת מחצית השקל. משה התקשה להבין כיצד יתכן שמטבע תהיה תחליף ל׳כופר נפש׳ וכך אמר משה: ׳מי יוכל ליתן כופר נפשו… הראה לו הקב״ה למשה מטבע של אש…׳ [מ״ר, במדבר יב]. הקושי של משה לא היה בצד הטכני של המטבע, אלא ביכולת ליצור מטבע אשר משפיעה עד כדי כך שתוכל להיות ׳כופר נפש׳, שתוכל ליצור קרבת אלוקים, שתוכל באמת לשמש לייעודה לקניית קרבנות שהם מלשון קרבה. משה רבנו התקשה במטבע, כי מטבע זה משהו שקשור למסחר, משהו שמבטא את ׳חיי השוק׳ והתגלמות החומריות של העולם הזה. לכן אלוקים מראה למשה רבנו ׳מטבע של אש׳ ללמדו וללמדנו שהעבודה שלנו היא להפוך ׳מטבע׳ ל׳אש׳. כיצד את מטבעות הכסף שלנו אנו הופכים מגשמי לרוחני.
אוסיף מדברי מו״ר הרב יעקב אריאל שליט״א [מאהלי תורה עמ׳ 337]: ׳מדוע של אש דווקא? עם ישראל נוצר באש ונצרף באש. עוד אברהם אבינו נוסה בהשלכה לכבשן האש, ובברית בין הבתרים – שבה הובטחה ארץ ישראל לו ולזרעו עד עולם – נאמר ׳ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה. בים ההוא כרת ה׳ את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת…׳, מעמד הר סיני היה באש, והסנה בער באש ולא אוכל. האש מצרפת, האש מזככת, האש מחשלת… מחצית השקל – המלכדת את כל עם ישראל לעבודה משותפת בבית המקדש, המגבשת את כל העם סביב מרכז רוחני אחד – צריכה להיות אף היא עשויה אש. אולי נוח היה לו היו הדברים באים בקלות, בנוחיות, ללא יסורים ובעיות, ללא אש, אולם אז היו הדברים הולכים כעומת שבאו. דבר הבא בקלות גם הולך בקלות, לא כן דבר הבא בקושי, במאמץ, בחישול, בצירוף. הוא חזק יותר… ריכוזו של עם ישראל סביב בית המקדש מחייב אף הוא מאמץ, קשיים וייסורי נפש, הוא הדין ביחס לארץ ישראל. היא הובטחה לאברהם בתנור עשן ולפיד אש. לצערנו, רק כך נבחן העם ונצרף ומעמיק שורשיו בארצו, באמונתו ובתורתו…׳
בימים של מלחמה ואש, נזכה בעז״ה מתוך חיבור לארץ, לתורה, למקדש, דרך זכר מחצית השקל, להתחבר יותר ולהגאל בקרוב. ■