טרור

צינור החמצן של ארגוני הטרור

המלחמה הכלכלית בטרור נמשכת • שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ עיקל כ-139 מיליוני שקלים מהרשות הפלשתינית והם יועברו למשפחות נפגעי טרור. בני משפחתה של אסתר הורגן הי"ד הגיעו לפרלמנט האירופי בעזרת מועצת שומרון ויוסי דגן • נשיאת ׳שורת הדין׳, עוה"ד ניצנה דרשן לייטנר: "בשביל לגדוע את הטרור אתה חייב לגדוע את צינור החמצן שלו, את הכסף"

המלחמה כנגד העברת הכספים של האיחוד האירופי לרשות הפלשתינית ולמחבלים בכלא הישראלי הגיעה בפעם הראשונה לפרלמנט האירופי. זה קרה בסוף השבוע שעבר עם כנס שנערך בפרלמנט ונפתח בהדלקת נר זיכרון משותף לזכרה של אסתר הורגן הי"ד, שנרצחה בחודש טבת לפני שנתיים. הורגן הייתה תושבת השומרון וכן אזרחית האיחוד האירופי ונרצחה בפיגוע אכזרי עת יצאה לטייל ביער סמוך לביתה בשומרון.
הכנס התקיים בנוכחות בעלה של אסתר, בנימין הורגן, בנותיה אודליה ואביגיל, ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, כעשרה חברי פרלמנט אירופי ושגריר ישראל לאיחוד האירופי, חיים רגב. את הכנס יזם דגן בדרישה לעצירת העברת כספים מהאיחוד האירופי לרשות הפלשתינית ולמחבלים בכלא הישראלי.
דגן אמר בפרלמנט: "כספי מיסים של מאות מיליוני אזרחי האיחוד האירופי משמשים לעידוד רצח של יהודים במדינת ישראל. חצי מיליארד שקלים בשנה מעבירה הרשות הפלשתינית למחבלים בכלא הישראלי. ככל שרצחו יותר, כך יקבלו שכר גבוה יותר. המחבל הנתעב מוחמד כבהא שרצח את אסתר הורגן, מקבל מידיכם, מידי משלם המיסים האירופי 12 אלף שקלים בחודש. פי שישה מהמשכורת הממוצעת ברשות הפלשתינית. אז אני שואל אתכם. לא משתלם לרצוח יהודים? תסתכלו בעיניים של היתומות האלו ותבטיחו שתעשו הכול כדי לעצור את הטירוף".
לאחר שסיפר על רעייתו, בנימין הורגן פנה לנוכחים: "לרשות הפלשתינית יש חוק שאומר שאם אתה נמצא בכלא הישראלי בשל רצח יהודי אתה תקבל ממנה משכורת, שמתוקצבת גם על ידי האיחוד האירופי. אני יודע שרוב חברי הפרלמנט האירופי הם פרו פלשתינים באופן עיוור, צריך לבוא לראות את המציאות בעיניים. ישראלים ופלשתינים חיים יחד, עובדים יחד – בדרכי שלום. חלק מהם עושים את ההפך, ולמרבה הצער אלו דווקא המנהיגים של הרשות הפלשתינית".

בני משפחת הורגן ויוסי דגן בפרלמנט האירופי

חבר הפרלמנט האירופי מטעם הולנד, ברט יאן רויסן, אמר שהוא "בשוק לגלות שהרוצח שלה יקבל במהלך חייו 4 מיליון שקל מהרשות הפלשתינית עבור ביצוע הפשע הנוראי". חברת הפרלמנט, אנה-מישל אסימקופולו, אמרה כי "התבקשנו לסייע לממן את ספרי הלימוד של הפלשתינים, אך אמרנו שלא נעשה זאת עד שכל אותם תכנים אנטישמיים של שנאה יוסרו לאלתר, ואנחנו נמשיך לפעול כך. לזכרה של אסתר אנחנו נמשיך להילחם". חבר הפרלמנט רוברט רוס: "אסתר הורגן נרצחה רק בגלל היותה יהודייה. האיחוד האירופי מעלים עין. כיצד אתם מצפים מהישראלים לעשות שלום עם חברה שמתגמלת טרור?". חבר הפרלמנט, קון מטסו: "אסתר נרצחה באכזריות והמחבל שנלכד ממומן, למשפחתו מוצע כסף, כמה מעוותת יכולה המערכת להיות? הרשות הפלשתינית נותנת כמעט מיליון יורו לרוצח. למעשה הם מעודדים טרור, וזה צריך להיפסק היום". חבר הפרלמנט האירופי, כריסטיאן טרס: "הזדעזעתי לגלות שהכסף שלנו מממן ספרי לימוד שמעודדים ילדים לזרוק אבנים ולהרוג מישהו אחר, וכי זה עוד נחשב אקט של גבורה. זה מטורף. אנחנו קוראים לישראל למצוא פתרון של שלום, אך ביד השנייה האיחוד האירופי מממן ספרי לימוד שמעודדים ילדים לראות בכל יהודי אויב. עלינו להפעיל את כל יכולתנו כדי לעצור את המימון הזה".
"יש ערך מוחלט לבוא בשם קורבנות"
תגובות חברים בפרלמנט האירופי היו נחרצות וחשובות מאין כמותן, אולם הנושא לא פשוט כל כך. ניצנה דרשן-לייטנר (50) היא עורכת דין ישראלית, אשר ייסדה בדצמבר 2002 את ארגון ׳שורת הדין׳ ומכהנת כנשיאתו עד היום. ניצנה מנהלת תביעות עבור מאות נפגעי טרור ברחבי העולם. ספרה ׳הרפון׳, העוסק בכוח משימה של המוסד שתפקידו לעצור העברות כספים של ארגוני טרור, ראה אור באנגלית בסוף 2017, ושלוש שנים מאוחר יותר גם בעברית.
ניצנה, את חושבת שיש השפעה כלשהי על ביקורים דוגמת מה שראינו בשבוע שעבר בפרלמנט האירופי?
"לצערי הרב…", בוררת ניצנה את מילותיה בכאב, "לצערי הרב להתדפק על דלתות לא לנו אין בזה השפעה. אנחנו יודעים על הופעות קודמות של קורבנות טרור בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם, בפני העצרת הכללית של האו"ם וגם לפני הפרלמנט האירופי זו לא פעם ראשונה. גופים שהם מוטים חד משמעית כנגד ישראל, שום פריטה על מיתרי הרגש לא תועיל, ואני אומרת את זה בלב כבד". לדבריה זו הסיבה שבשורת הדין מדירים את רגלם מהתדיינויות בבתי משפט ברחבי אירופה, "אנחנו יודעים לאן הרוח נושבת ומה הנטייה שלהם".
"אנחנו כן פונים בשם קורבנות בבית הדין הבינלאומי בהאג, אבל לא בגלל שאנחנו חושבים שייכמרו רחמי בית המשפט על הקורבנות, אלא בגלל שלקורבנות הסכסוך יש זכות להתייצב בהליכים הללו, בניגוד לסתם יועצים משפטיים או מומחים לדין הבינלאומי וכד׳, ואז יש ערך מוחלט לבוא בשם קורבנות ולהעמיד אותם בפני בית הדין".
מה זה בכלל מלחמה כלכלית בטרור?
"המלחמה הכלכלית בטרור מושתתת על העובדה שכל פיגוע טרור מונע מכסף, וכל ארגון טרור עובד אך ורק באמצעות כסף. זה לא אידיאולוגיה ולא תחושות אובדן, זה לא פוליטיקה ומדיניות – זה פשוט כסף. אם תגדע את צינור החמצן שלהם, שהוא הכסף, תגדע את הטרור".
"זה דבר שהוא פשוט מוכח. אנחנו רואים אותו גם במאבקים של ישראל כנגד ארגוני טרור, לפחות המאבקים המוקדמים. למשל המאבק של מאיר דגן עם יחידת צלצל שהוא הקים, יחידה שראתה לנכון להילחם במימון טרור ופשוט רדפה אחרי כספי הטרור. אנחנו רואים את זה אחר כך עם ארצות הברית שכך הכניעה את דאע"ש – אחרי שפגעה להם בשדות הנפט שהיוו את מקור הפרנסה שלהם, ככה הורידו אותם על הרגליים. אנחנו רואים את המלחמה בחיזבאללה שברגע שיש סנקציות על איראן היא לא יכולה לממן את חיזבאללה. אנחנו רואים את זה בהרבה מקומות. בשביל לגדוע את הטרור אתה חייב לגדוע את צינור החמצן שלו, את הכסף".

״הוא פנה אלינו עם היחידה שלו וביקש לשתף פעולה"
בשנת 1996 לאחר בחירתו לתפקיד ראש הממשלה, מינה בנימין נתניהו את מאיר דגן ז"ל לעמוד בראש המטה ללוחמה בטרור, אז הקים דגן כוח משימה לא רשמי שיתמקד במאבק במימון הטרור, ללא ידיעת נתניהו. בגלל שיקולים לא ענייניים כוח המשימה לא הצליח להמריא. כעבור כחמש שנים, ב-2001, לאכזבתם של בכירים במערכת הביטחון, מינה אריאל שרון המנוח וראש הממשלה הנבחר דאז את דגן לעמוד בראש כוח המשימה הפיננסי של המטה לביטחון לאומי.

עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר

עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר

מתי מאיר דגן פנה אליכם?
"כבר בהתחלה ב-2002. למעשה התחלתי את הפעילות שלי במלחמה במימון טרור כעורכת דין פרטית עם תחילת האינתיפאדה השנייה. התיק הראשון שהגשתי היה תיקו של קורבן הלינץ׳ ברמאללה, ואז הגשתי תביעות נוספות נגד הרשות הפלשתינית, נגד איראן וסוריה בארצות הברית. כעבור שנתיים ב-2002, שיא האינתיפאדה – הפיגועים ב׳דולפינריום׳ בתל אביב בתל אביב עם 28 נרצחים, קפה ׳מומנט׳ בירושלים עם 18 נרצחים, מלון פארק בנתניה 30 נרצחים – דגן ראה שהתביעות שלנו מנצחות בבית המשפט, אז הוא פנה אלינו עם היחידה שלו וביקש לשתף פעולה.
קיבלנו פסקי דין לטובתנו, עיקולים לטובתנו והחלטות חסרות תקדים גם בארץ וגם בארצות הברית, ומאיר דגן אמר ׳בואו נשתף פעולה. אנחנו ניתן לכם את הראיות שאנחנו הצלחנו לגבות במסגרת המבצעים השונים שלנו, ואתם תשתמשו בזה בבית המשפט׳".
מרגע שהחלו לעבוד יחד, עוה"ד דרשן-לייטנר ושותפיה לא יכלו לפעול כעורכי דין פרטיים כי המסה הייתה גדולה מדי, וכך הוקם ארגון שורת הדין. "מאז אנחנו מייצגים מאות נפגעי טרור בהליכים המשפטיים האלה".
ואיך אפשר לאכוף פסק דין של בית משפט בארץ או בארצות הברית?
"בנקים שאתה מגיש נגדם תביעות מתפשרים בתיקים האלה. בנק שיודע שהוא עומד להפסיד לא ייקח סיכון של פסק דין שמכריז עליו כסייען לטרור, משום שאז הוא מאבד את הלגיטימיות שלו לפעול כבנק בינלאומי, הוא חשוף לסנקציות של הקונגרס האמריקאי וכד׳, ולכן בנקים מתפשרים. הרשות הפלשתינית מתפשרת בתיקים גם כאשר היא חושבת שהיא לא יכולה לנצח בהם. יתר הנתבעים – חמאס, סוריה, צפון קוריאה, אשר אינם מגיעים לבית המשפט, כלומר אינם מנהלים את ההליך, אתה מקבל נגדם פסק דין ואז אתם מממש אותו במסגרת ׳עיקולי צד גימל׳, כמו חשבונות בנק שיש להם בבנקים ברחבי העולם, נכסים שיש להם בארצות הברית, הסכמים מסחריים שיש ברשותם ושניתן לעקל. במסגרת התביעות הללו באמת הצלחנו לקבל פסקי דין של שני מיליארד שקל, אבל מתוכם מימשנו קרוב ל-400 מיליון דולר לידי נפגעי הטרור".
"ניצחון אדיר לקורבנות הטרור"
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, הנחה לפני כשבועיים את מנהל רשות המיסים להעביר סכום של 138.8 מיליון שקלים מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלשתינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בעניין ליטבק. אותו פסק דין קובע כי הרשות צריכה לשלם למשפחות נפגעי טרור 130 מיליון שקלים, ושר האוצר החליט כי הכספים יועברו אל המשפחות מתוך הכספים המוקפאים.
מספר ימים לאחר מכן, לשכת ההוצאה לפועל בירושלים העבירה 139 מיליוני שקלים לבא כוח משפחות נפגעי טרור, כהמשך לאישור העיקול של סמוטריץ׳. הכסף מיועד למשפחות הנרצחים מאירוע הלינץ׳ ברמאללה, משפחות הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום, משפחות פיגוע המדרחוב ברחוב בן יהודה בירושלים ועוד.
סיפורים נועזים על פעילות צבאית נגד טרור יש אינספור. יש כזה דבר גם במסגרת המלחמה הכלכלית בטרור?
"ההחלטה של סמוטריץ׳. התביעה הזאת התחילה בשנת 2000 כפי שכבר אמרתי עם הקורבן הראשון מהלינץ׳ ברמאללה, ואליה התווספו בהמשך 14 אירועי טרור נוספים שניהלנו בגינם מאבקים משפטיים. בסוף ניתן פסק דין בכל 15 הפיגועים האלה שמצא את הרשות הפלשתינית אחראית, וחייב אותה לשלם פיצויים לנפגעי הטרור. הפיצויים נפסקו לשתי פעימות כאשר הפעימה הראשונה הייתה בגובה של 130 מיליון שקל. אז יש לנו פסק דין וצריך למצוא דרך לממש אותו. מדוע? למרות שהרשות הפלשתינית ניהלה את פסק הדין במשך 20 שנה היא לא הייתה מוכנה לשלם את פסק הדין. להפך, הרשות הגישה עליו ערעור לבית המשפט העליון, היא הגישה בקשה לעיכוב ביצוע בכדי למנוע את מאמצי התובעים לממש את פסק הדין שלהם, דבר שהוא לא אפשרי כי פסק דין כספי אינו מעוכב לפי הדין הישראלי. לכן לא נותר בידי התובעים אלא להטיל עיקול על כספי הרשות הפלשתינית שנמצאים בידי ממשלת ישראל. אלה כספי המיסים שמשרד האוצר גובה עבור הרשות הפלשתינית ומעבירם מדי חודש בחודשו לידיה".
דרשן-לייטנר אומרת כי בשלב הזה הוטל עיקול על חצי מיליארד שקל על הרשות – שהוטל עוד כשניתן פסק הדין בעניין האחריות, ומדינת ישראל היא זו שסירבה להעביר את הכסף. "זה הזוי. כלומר יש עיקול, הרשות הפלשתינית הפסידה, פסק הדין אינו מעוכב – אתם חייבים להעביר את הכסף. ואכן ניתן צו מלשכת ההוצאה לפועל למשרד האוצר, לשר האוצר, להעביר את הכסף ולקזז אותו מכספי המיסים. מדינת ישראל סירבה. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ סירבו להעביר את הכסף. אז ההחלטה של סמוטריץ׳ מייד עם כניסתו לתפקיד להעביר את הכסף היא החלטה מצד אחד מתבקשת, ומצד שני חייבים לו תודה כי גם הוא יכול היה לסרב ולהקפיא את הכספים ולא להעביר אותם. ניצחון אדיר לקורבנות הטרור ולמשפחותיהם".
ומה עם הרשתות החברתיות?
"המלחמה במדיה החברתית. אומנם המדיה החברתית אינה מעבירה כספים לארגוני הטרור, אבל תומכת בהם במתן שירותי מדיה חברתית לארגוני טרור כמו חמאס, דאע"ש, חיזבאללה. לארגונים הללו יש דפי פייסבוק, יש חשבונות בטוויטר, יש ערוצי וידאו שהם מנהלים בפומבי ובניגוד לדין. הרי הדין גם בארצות הברית וגם בארץ אוסר על כל מאן דהוא לתת שירותים או לתת סיוע מכל מין וסוג שהוא לארגון טרור מוכרז, והארגונים הללו הם ארגוני טרור מוכרזים, והינה הדברים הללו נעשים בריש גלי".
"כשאנחנו תבענו את הרשתות החברתיות בשם קורבנות טרור ישראלים ואמריקאים שנפגעו באינתיפאדה סכינים, תחילת 2015, באה הרשת החברתית והתגוננה בכך שיש לה חסינות לפי הדין בארצות הברית". לייטנר מסבירה כי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת מעניק חסינות למדיה החברתית מתוכן שמועלה על ידי צד שלישי. מדובר בחוק שהקונגרס חוקק בראשית ימי האינטרנט כדי להשאיר אותו פתוח וללא גבולות. "לכן הפסדנו בתביעות הללו כי בתי המשפט היו מפרשים את החוק באופן שבאמת מעניק חסינות מוחלטת למדיה החברתית.
באוקטובר לפני שלושה חודשים הגענו לבית המשפט העליון של ארצות הברית, השופטים הסכימו בפעם הראשונה מאז הקמת האינטרנט לדון בחסינות הזאת ולפרש אותה אחרת, לפרש אותה ככזו שאינה מוענקת למדיה חברתית במקרים של טרור. גם זו החלטה שהיא אבן דרך במאבק הזה".

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…