אורי שכטר

קשה זיווגם כקריעת ים סוף

קריעת ים סוף

01
כתוב בגמרא ״קשה זיווגם של עם ישראל כקריעת ים סוף״. ביננו, מה היה קשה לבורא עולם בקריעת ים סוף הרי הוא ברא את כל העולם כולו בשבוע? אז קריעת הים לשניים קשה לו? הרי הוא כל יכול. וביננו, מה קשה לבורא עולם בזיווג? כתוב בגמרא ״ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני״ – אז מה שנשאר לבורא עולם בסך הכול זה להפגיש ביניהם כשהשניים מגיעים לגיל חתונה.
עבור בורא עולם זה לא ״סיפור״ לקרוע את הים וזה לא ״סיפור״ בשבילו להפגיש בין בני זוג. הסיפור הוא לשכנע את עם ישראל לעזוב את חלומותיהם לחזור למצרים, להילחם במצרים, להתפלל, להתחבר למה שבורא עולם מכוון אותם לעשות, לקפוץ לים ולהשאיר את החלומות מאחור. כנ״ל בזוגיות. לכל אחד ואחת יש חלומות בראש איך תראה בת הזוג שלו, איך יראה בן הזוג שלה. להזיז חלק מהחלומות ולהקשיב למהלכים של בורא עולם זה הקושי הגדול.
02
יצא לי פעם לפגוש חבר יקר ופעם ראשונה לפגוש גם את אשתו. בשלב מסוים של השיחה ביננו, לא יודע להסביר למה, שאלתי ״איך הכרתם?״. הוא סיפר לי שלפני מעל 25 שנים הוא יצא יחד עם חבר שהיה צעיר ממנו בשנה לטיול הגדול אחרי השחרור מהצבא במזרח הרחוק. הוא הקפיד בכל יום שלישי להתקשר להוריו ולדווח להם מה קורה איתו ומהן תכניותיו להמשך. באחת הפעמים כשהיה בהודו בעיר ג׳איפור, הוא התקשר כרגיל ביום שלישי להוריו. אמו אמרה לו שהיא הייתה בדואר ופגשה את חנה מהמועצה המקומית, ״תוך כדי השיחה ביננו חנה סיפרה לי שבתה נמצאת בהודו ואני סיפרתי לה שגם אתה בהודו. חנה ביקשה ׳שישמור על הבת שלי שם׳ אז כשתפגוש אותה תשמור עליה״.
הוא השיב לאימו, ״אימא בהודו יש אלפים רבים של ישראלים, היא ארץ ענקית ויש בה גם מיליארד הודים, אין סיכוי בעולם שאני אפגוש אותה״, כך הסתיימה השיחה. למחרת הוא וחברו הגיעו לעיר ניו דלהי למיין בזאר, לגסט האוס ׳ארי קרישנה׳. כשהם עשו את הצ׳ק אין לגסט האוס חברו פתח בשיחה עם מישהי שהייתה לידם והגיעה יום לפניהם לניו דלהי. הוא הסתובב לחבר שלי ואמר לו ״תכיר זאת לימור היא למדה איתי בכיתה, אגב, היא הבת של חנה מהמועצה אם אתה מכיר, הם לדעתי גרים איזה 200 מטר מהבית שלכם״. חברי ענה לו ״אני לא מכיר אותה אבל הדבר היחיד שאני יודע הוא שאימא שלה ביקשה שאשמור עליה״.
בהמשך הם טיולו ביחד ולאחר מכן היא חזרה לישראל והוא חזר קצת אחריה. הוא הזמין אותה לביתו לראות את התמונות מהטיול, הם הפכו להיות חברים, בהמשך התחתנו והיום הם מגדלים באהבה ארבעה ילדים נפלאים, כשהגדולה כבר השתחררה מהצבא והקטן בגיל בר מצווה. כנראה שבסוף הוא שמר עליה טוב.
03
אוסיף סיפור נוסף של שכנים שלנו מראש צורים שבורא עולם הפגיש ביניהם בצורה הזויה לגמרי והם זרמו איתו. הבחור היה קצין לוחם בגבול הצפון. יום אחד הם קיבלו דיווח בקשר שיש כמה בנות שמטיילות באיזה ואדי קרוב לגדר המערכת. הצוות יצא במהירות למקום והגיע לבנות וביקש מהן לצאת מהגזרה ולאחר מכן הצוות המשיך את הסיור בגזרה. לפתע נהג הג׳יפ אמר לקצין שהוא חייב לחזור אל הבנות, הוא שכח אצלן דבר מה.
כשהגיעו לבנות כל הצוות נשאר בג׳יפ והנהג ירד לדבר איתן. לאחר שהצוות התרחק מהמקום הקצין שאל את הנהג ״מה דיברת שם עם הבנות, אמרת ששכחת משהו, מה שכחת?״. הנהג ענה שהוא שכח לקחת מספר טלפון. הקצין אמר לו ״אני לא מבין איזה מספר טלפון ולמה?״. הנהג השיב שהוא ניגש לאחת הבנות ואמר לה ״את בחורה דתיה, הקצין שלנו בחור דתי, את נראית נחמדה וגם הוא בחור נחמד, תני לי את מספר הטלפון שלך ואדאג שהוא יתקשר אלייך״. הקצין רצה להרוג אותו ואמר לו ״אתה לא שפוי, מאיפה הגיע לך הרעיון ההזוי הזה?״. הקצין לקח את מספר הטלפון כדי להתקשר ולהתנצל על חוצפתו של הנהג. שיחת ההתנצלות נמשכה מעבר למצופה ובסופו של דבר הם נפגשו והכירו והיום יש להם משפחה לתפארת.
האמת שלא רק בזיווג אלא בהרבה דברים נוספים, חשוב שנשאיר חלק גדול מחלומותינו ונקשיב לדיבורים של בורא עולם אלינו, ננסה להתחבר אליהם וננסה להתחבר לדרך שבה הוא מוביל אותנו כי בטוח שהדרך הזאת תהיה דרך טובה.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…