01
בשבת קודש תצווה, מזג האוויר המתון הזמין אורחים רבים לכותל. שאלתי את עצמי: היכן יש כיום מקום בעולם, שעושה לתפילות בכותל תחרות קשה? אולי תעזרו לי אתם לנחש? אולי הוא במערת המכפלה, ליד קברי האבות והאימהות, בחברון? אולי נמצא הוא בסמוך למקום תפילת חנה, במשכן בשילה? אולי הוא מסתתר בתפילה בציון הרשב״י? אולי הוא בכלל בקבר רחל? אולי הוא בתפילה מתצפית בבניין ׳המחכמה׳, המשקיף על הר הבית?
כמעט ניחשתם… אני מתכוון לתפילה המרגשת, בהר הזיתים, מול מקום המקדש… הר הזיתים, הידוע גם בכינויו – ׳הר המשחה׳ המקודש, הוא ׳סמוך ונראה׳ וצופה מקרוב ובאופן מושלם, על מקום קודש הקודשים.
מכיוון שאני משתדל ללכת לאור תורתו של הרב צבי יהודה, שבביתו התגוררתי כשלוש שנים, (השבוע מלאו מ״ב שנים להסתלקותו לגנזי מרומים, והוא טמון בהר הזיתים מול מקום המקדש) ומכיוון שאני משתדל לציית לפסיקת הראי״ה קוק ולקביעת מועצת הרבנות הראשית, אינני עולה, לצערי הרב, להתפלל על הר הבית. זה חסר לי מאד.
02
לאחר חורבן הבית ובמשך כל תקופת הגאונים, הר הזיתים שימש, כידוע, כמרכז רוחני חשוב לכלל עם ישראל. גם בתקופת המקדש יכלו עולי הרגל לצפות מגבוה, מהר הזיתים, על עבודת הכוהנים.
בגלל מיקומו האסטרטגי של הר הזיתים קיימו בו הכוהנים מספר מצוות ותפקידים חשובים, הקשורים במקדש, ביניהם – עבודת שריפת אפר פרה אדומה (האתר קיים, בולט ומזומן היטב, עד היום בהר הזיתים), שילוח השעיר לעזאזל, גידול ומסיק של מטעי זיתים, לשמן המשחה, הטהור, המיועד אך ורק למשיחת מלכי ישראל ומשיחת הכוהנים הגדולים…
ואולי, דווקא משום המצוות החשובות שקויימו בו הפך ההר לאסטרטגי?
03
הרב שלמה גורן, זצ״ל (שהשנה ימלאו 30 שנה להסתלקותו), טמון אף הוא בהר הזיתים, בסמוך מאד לחותנו, הנזיר הכהן, לרב צבי יהודה, לראי״ה ועוד. רמי גורן, יבדל״א, סיפר לנו בשבת כיצד הצטער אביו, במשך כל ימיו, שלא הצליח להנהיג חופש גישה ושליטה יהודית בהר הבית, כפי שהצליח ליישם במערת המכפלה. לשם כך תכנן הרב גורן להקים משמר יהודי מיוחד על הר הבית. בסיום מלחמת ששת הימים הרב רצה לקיים כנס לאומי, בנושא מימוש הריבונות היהודית בהר הבית. משה דיין, שהיה אז שר הביטחון, ניסה בכל כוחו לטרפד את המהלך של הרב גורן. הוא הפציר ברב לדחות את הכנס בגלל סיבות ׳ביטחוניות׳. הכנס אמנם נדחה, אך לא התקיים מעולם. הרב גורן לא סלח לעצמו שנפל לבור שתוכנן לו ועל כך שנעתר לבקשתו של משה דיין.
אין לי ספק היום, שהוויתור של ממשלות ישראל על הריבונות היהודית בהר הבית מחלישה את אחיזתנו וריבונותנו בכל ארץ ישראל. הסיבות לצורך הלאומי בשליטה בהר הבית הן קיומיות. דרכו של הרב גורן לקחה בחשבון את הצורך הקיומי של אחיזה איתנה בהר, שתשמור בין השאר על רציפות היסטורית, עוצמה רוחנית, הצדקה תיאולוגית, מניעת גניבת הנרטיב, רמה תודעתית, רמה ביטחונית, הרתעתית, שלטונית ועוד.
החולשה שלנו אפשרה לערבים לנכס לעצמם את הר המוריה ואת הנרטיב שלו. לאחרונה הם פיתחו נרטיב שקרי חדש וערמומי, שבמסגרתו הם קוראים להר הבית כולו – ׳אל אקצה׳ ומוכרים את השקר לעצמם ולכל אומות עולם. אין ספק שהמהלך האסטרטגי שלהם נותן להם כוח במלחמה לנשל אותנו מארצנו.
בד בבד, שקעו המנהיגים שלנו, מכל המפלגות, (מלבד הרב כהנא, רפול, רחבעם זאבי ובן גביר), עמוק ב׳קונספציית הסושי׳ התבוסתנית, שאת מחירה היקר אנו משלמים בדם, מאז ועד היום.
עדיין לא מאוחר. ניתן להרים ראש, לאכול חומוס ולעשות מעשה. השנה, במלאת 30 לפטירתו של הרב שלמה גורן, תכריז הממשלה על החזרת הר הבית והעתיקות שבו לשלטון יהודי. ובא לציון גואל.
04
ואם כבר הזכרנו את הר הזיתים… השבוע, בעזרת ׳קרן אביה׳ ופרסומי ישראל זכינו וקיימנו שבת מרגשת על הר הזיתים.
למעלה מ- 220 איש, אישה, חייל וילד, התכנסו מול הר הבית לאירוע מרומם ומחזק, שקשה לתארו במילים.
ביום שישי שמענו שיחה מצמררת מהרב תמיר גרנות.
משפחת גרנות שכלה במלחמת שמחת תורה, את בנה, אמיתי צבי, הי״ד. אמיתי נהרג מירי חיזבאללה, במוצב נורית, בהגנה על גבול הלבנון. המשפחה המדהימה לא נשברה. להפך, הם משדרים עוצמות ואמונה, שמחזקות את הלוחמים, את החברים ואת בני המשפחות השכולות ומשפחות הפצועים, כדי להמשיך את דרכו של בנם, שאך זכה להתארס כחודש לפני שנהרג. אמיתי גרנות הי״ד היה מוכשר מאד ומוצלח בכל התחומים. לזכרו, האחים והרב תמיר ממשיכים לחבר, לחבק, לקרב, לעודד, לשיר, לנגן, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, והכול ביתר שאת וביתר עוז.
ישראל פרנס הוסיף ורומם את רוחנו במשך כל השבת בסיפורים חסידיים, בקבלת שבת מוסיקאלית מטורפת, בתפילות מרגשות במצפה רחבעם מול הר הבית, בניגון תפילות שחיבר הרב שלמה גורן לשלום חיילי צה״ל ולשלום החטופים, בשירה וריקודים סוחפים ומעודדים במהלך השבת והסעודות, בטיש חסידי מרגש ועוד. משפחת גרנות לדורותיה גם היא מאד מוזיקאלית, חיזקה את השירה והוסיפה במשך כל השבת ניגונים ושירים שהיו אהובים על אמיתי צבי הי״ד.
במשך השבת שמענו את סיפור הגבורה המופלא של ׳צוות אלחנן׳ מפי הלוחם, הרב מנחם קלמנזון, שביחד עם אחיו אלחנן, הי׳ד, ועם אחיינם הצעיר, חילצו תחת אש תופת של מחבלים, והצליחו להצל יותר מ-100(!) תושבים יקרים, בקיבוץ בארי, בתוכם נשים, ילדים רכים, קשישים, קשישות ואפילו אישה על עוברה, שהייתה ממש בסוף ימי הריונה.
הקשבנו מרותקים לרב שמואל סלוטסקי. הוא ומשפחתו שכלו ביום אחד שניים מבניהם הגיבורים, שי ונעם הי״ד, שיצאו מיוזמתם להילחם במחבלים הארורים, בבוקר שמחת תורה.
תוך כדי הסתערות נקלעו האחים האמיצים למערב מחבלים, שהוצב בכניסה לקיבוץ עלומים. שי ונעם, הי״ד, הם נכדים של הרב איתן ולאה איזמן, שיחי׳, ששכלו גם הם את בנם, לוחם בסיירת ׳אגוז׳, צבי יהודה, (ציקי), הי״ד, בהתהפכות רכב צבאי, ליד כרמיאל, במהלך שירותו הצבאי, בדרכו לאימון, לפני כ״ב שנים.
שמענו את סיפור הגבורה המצמרר של אחיה דסקל הי״ד, מפי אביו החיפאי. אחיה, הי״ד, לוחם גולני, התעקש להיכנס ולהצטרף לצוותי הלוחמים בעזה, זאת למרות שלא היו מספיק רכבים משוריינים והמכסה הייתה מלאה. הוא לא הרפה ממפקדיו והפציר בהם שיאפשרו לו להצטרף לקרבות נגד המחבלים. לשמחתו הרבה, הוא זכה להידחק במושב האחורי בנגמ״ש שנכנס לרצועה. אחיה, (בן 19), תלמיד ישיבת ׳קריית שמונה׳, הצנוע, המאמין, המסור והערכי כל כך, נפל בגבורה רבה, בהיתקלות עם מחבלים ארורים בשאג׳עיה, בצפון הרצועה.
למרות השכול והצער על בניהם ואחיהם, הי״ד, בני המשפחות הקרינו מידות טרומיות של אמונה ואופטימיות, שעוררו בקהל השומעים הגדול, התפעלות והתרגשות עד דמעות.
בשבת בהר הזיתים זכינו גם לארח לוחמים מפלוגת צנחנים, אשר יצאו בשבוע שעבר בשלום מהקרבות בחאן יונס, לאחר יותר מ-4 חודשי שרות מילואים אינטנסיבי מאד.
הלוחמים הגיעו למלון בהר הזיתים, יחד עם משפחותיהם וילדיהם, לאחר חודשים של ניתוק כמעט מלא – ללא טלפונים, ללא ציביליזציה וכמעט ללא יציאות לחופשה.
אין ספק, שהמפגש השבתי בהר הזיתים היה עבורם ועבורנו אירוע משמח מאד, מרומם ומחזק.
ניכר היה שתפילות ההודאה מול הר הבית והבקשה לשלום הלוחמים, שבחזית ולרפואת הפצועים שבשיקום, עשו ויעשו את שלהן.
ושוב תודה – תודה ללוחמים האמיצים. תודה למשפחות השכולות. תודה למטפלים בפצועים. תודה לכוחות הבטחון שמשחררים חטופים, בחירוף נפש, במבצעים מבריקים. תודה לעולים להר הזיתים, לבעלי התפילה, לכל המסייעים ובעיקר למשפחתי היקרה.
שבת שלום של החלמה ללוחמים הפצועים ורפואה לחטופים, בע״ה. בתפילה להמשך הלוחמה המוצלחת עד לניצחון ישראל. ■
לתגובות: manager@pisrael.com
