גליון 511

ברלה קרומבי

שלום חבר, פרידה מבני גל ז״ל

ברלה קרומבי

ברל'ה קרומבי

יועץ אסטרטגי ואיש מדיה

בני היה אדם שסיפר את סיפורה של מדינת ישראל. בן להורים ניצולי שואה, שנולד בארגנטינה בזמן המלחמה ובגיל ארבע עלה לישראל וגדל בקיבוץ בית אורן. לא פעם שמעתי ממנו את הסיפור איך הגיע לרב צבי יהודה קוק הביתה, לגמרי במקרה, יום לפני שהיה אמור לטוס ללמוד קולנוע בגרמניה, ומאז הפך לתלמידו הקרוב, שגר בביתו מעל שנתיים והיה איש אמונו.

לפני 12 שנה ביום קיצי אחד של טרום חודש אלול, עליתי על אוטובוס בדרך לפגישה עם בני גל, שהלך השבוע לעולמו, שהיה אחד האנשים ששינו את חיי והותירו עלי חותם עמוק. כמו פגישות מהסוג הזה, רק במבט לאחור אני יכול לומר כי היום הזה שינה את מסלול חיי – וזו אינה הגזמה.
בסיום הפגישה שאלתי את בני מה עכשיו? והוא ענה לי בפשטות, יש לך שתי אופציות: לחזור הביתה ולהמשיך לחיות את החיים שלך, או להגיע לקורס ולשנות אותם, כשהכוונה לתוכנית שנתית של קואוצ'ינג שלימד באותם ימים. המילים האלה קנו אותי ובשבילי כבר לא הייתה שאלה. וזה אכן היה תחילתו של קשר ששינה לי את החיים.
אני זוכר איך בסיום אחד הקורסים כל אחד מהתלמידים סיפר איך בני שינה לו את החיים ואז הוא עצר אותנו ואמר "חברים זה לא הספדים כאן. תספידו אותי אולי אחרי שאמות. אם מישהו רוצה להגיד משהו מועיל, שניקח ממנו משהו, בשמחה. הספדים תשמרו לאחרי 120 שלי"…
בני היה אדם שסיפר את סיפורה של מדינת ישראל. בן להורים ניצולי שואה, שנולד בארגנטינה בזמן המלחמה ובגיל ארבע עלה לישראל וגדל בקיבוץ בית אורן. לא פעם שמעתי ממנו את הסיפור איך הגיע לרב צבי יהודה קוק הביתה, לגמרי במקרה, יום לפני שהיה אמור לטוס ללמוד קולנוע בגרמניה, ומאז הפך לתלמידו הקרוב, שגר בביתו מעל שנתיים והיה איש אמונו.
הדבר המדהים בבני היה שבשביל אחד הוא היה משהו אחר לגמרי. לאחד בני הפרסומאי, לאחר בני מגוש אמונים וחברון ובית אל ואחד בכלל זוכר אותך אצל הרב צבי יהודה. והיו אפילו כמה קיבוצניקים בקהל מבית אורן.
בשבילי הוא היה בני של עולם אחר לגמרי. של רוח. של מילים עם צלילים עמוקים של נפש וחזון וחפץ הלב ומשמעות. כמו שהיית אומר "כעומק הנגיעה שאתה תאפשר לעצמך, זו עומק הנגיעה שתופיע שם". בני שמדבר על "הנאה, פשטות ותוצאות" – שלושת הקווים המנחים בכל שיחת אימון איתך. בני שכשאתה מתקשר ומספר לו על קושי שיש לך הוא אומר לך "אדוני, אם שכחת ליהנות אז כנראה שהתברברת בדרך. אתה כבר לא במסלול הנכון"… ואז אתה נזכר איך הוא משנן לך בקורס פעם אחר פעם "הכי חשוב לא לשכוח להנות". כי כשבני דיבר על הנאה זה היה ערך רוחני של הגשמה וחיבור למה שאתה עושה.
ומעל הכל בני שמאמין באנשים. כי "אם יש לך שמיים – ניתן לך כנפיים", כמו שהיה כתוב על אחד מדפי הקורסים שלו. בני שהיה לי למורה ולמקור השראה, אבל בעיקר הלמעיין נובע של אמון ואמונה.

אחרי פטירתו ואפילו במסע הלוויה ניסו הרבה אנשים להבין איך אדם עם השראה גדולה כל כך, חזונות ורעיונות פורצי דרך, עסק שנים רבות בעולם הפרסום, שנחשב לעולם מסחרי וקשוח. יום לאחר פטירתו שוחחתי עם המו"ל של עיתון זה והבעלים של משרד הפרסום 'פרסומי ישראל', ישראל גולדברג. למרות שישראל היה קולגה של בני הוא סיפר לי שבני היה ידיד אישי שלו. "אני נכנסתי לעולם הפרסום דור אחריו, שבמושגים של התחום הזה מדובר בפער משמעותי. בני היה מבוגר ממני בכמעט 15 שנה, אבל למרות זאת זכיתי ליהנות מהחכמה שלו ומהנשמה הענקית שלו. כקולגות לא פעם הוא היה מתקשר אלי בקשר ללקוחות, שלפעמים התחרנו עליהם, אבל תמיד נהג בנעימות ובחיוך".
ישראל סיפר לי כי אחרי שבני פרש מתחום הפרסום הם שוחחו מספר פעמים בטלפון והוא אף העניק לו עצות בתחום. בנוסף בני הזמין אותו לתהליך אימון אישי, שאמנם לא יצא אל הפועל אבל מלמד המון על אישיותו.
השיחה הזו תמצתה לי במילים קצרות את אישיותו של בני. אדם שראה בעולם המסחרי כלי לעולם החזון וההגשמה וכך פעל כל חייו.
נתגעגע אליך בני, נוח בשלום על משכבך.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה