שליפות

שליפות

אמיר אביבי תא״ל במיל׳, יו״ר תנועת ׳הביטחוניסטים׳

אבא
משפחה ספרדית, דור 14 בירושלים. 51 שנה דיפלומט, שגריר ישראל בקולומביה, צ׳ילה וטורקיה ומשנה למנכ״ל משרד החוץ. אחד בדורו. הדיפלומט המוערך ביותר בהיסטוריה של משרד החוץ. קשה לתאר את תחושת התרוממות הנפש בכל פעם שאני פוגש מישהו שעבד איתו ושומע תמיד את אותה תגובה: ״אתה יודע איזה איש מדהים אבא שלך?״.
אימא
אימי מדלן נולדה בבולגריה ובגיל שנה עלתה עם המשפחה לארץ ערב ההכרזה על עצמאות. כל הבולגרים נסעו ליפו ואימי עם הוריה ואחיה הגיעו לירושלים לבקעה, שם התגוררו הסבים שלי כל חייהם. אישה חזקה, מוכשרת ודומיננטית. העוגן המשפחתי והכוח המניע שאפשר לאבי לעשות קריירה מזהירה.
החצי השני
ענת אשתי האהובה וחברת הנפש שלי. קצינה במיל׳, אימא לחמישה ילדים, בוגרת תואר ראשון בכלכלה ובספרות אנגלית, ובעלת תואר שני במנהל עסקים בארה״ב. עבדה שנים רבות בתעשייה ובהמשך כעיתונאית שוק ההון ב׳כלכליסט׳. מתנדבת כנהגת אמבולנס וחובשת בכירה, וחברת מועצה אזורית חוף כרמל. יותר מכול ענת שותפה לדרך בכל מה שקשור לביטחוניסטים. כשהתייעצתי לגבי שם שיהיה מילה אחת, אמרה לי: אתה עוסק בביטחון אז אתה ביטחוניסט, וכך נולדה תנועת הביטחוניסטים.
המשפחה
אנחנו משפחה גדולה ורב גונית. ענת ואני נשואים 18 שנה, נישואים שניים, גידלנו חמישה ילדים, שניים שלי, לענת שלושה. הדובדבן שבקצפת אלה שני הקטנים המשותפים שלנו, בני 12 ו-9 , צמד חמד והדבק של המשפחה המיוחדת שלנו.
ירושלים
העיר היפה והמרגשת שיש בעולם הזה, ואני אומר את זה כאחד שראה הרבה מאוד עולם עם המון שליחויות כילד וגם בתפקידיי השונים. בירושלים נולדתי, זה כור מחצבתי.
הנדסה קרבית
שירתי 30 שנה בצבא ואת רוב שירותי עשיתי בחיל ההנדסה הקרבית. בתחילת שירותי זה היה חיל שחיפש את דרכו במציאות שאחרי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. עם השנים חיל הנדסה הפך לחיל מוביל באיכות האנושית, בחשיבות שלו בשדה הקרב, ברלוונטיות וביכולות, והתעצם בהתאם. שמח על הזכות הגדולה שהייתה לי לשרת במקום מיוחד זה.
מבקר מערכת הביטחון
תפקידי האחרון בצבא כתא״ל. תפקיד שבו הייתי אחראי לנהל את כלל הביקורות על מערכת הביטחון, ממוכנות למבצעים ולמלחמות בכל הזירות ועד לפרויקטי ענק, רכש סייבר ועוד. זה תפקיד ייחודי שהופך אותך למומחה למערכת הזאת מזווית שאף אחד אחר לא זוכה לראות בעומק וברוחב.
משה בוגי יעלון
עם סיום תפקידי כמפקד גדוד 605, נבחרתי על ידי בוגי להיות ראש לשכתו בלשכת הרמטכ״ל. זו הייתה זכות גדולה מבחינתי לעבוד עם בוגי, אדם אמיץ ביכולת קבלת ההחלטות שלו, ראיתי זאת לא פעם בהחלטות של חיים ומוות. ללא ספק התפקיד המעניין ביותר שעשיתי, הכולל חשיפה לכל תהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. לצערי רמטכ״לים מוערכים ביותר ומוכשרים בוחרים ללכת לפוליטיקה, מקום שדורש סט יכולות לעיתים שונה לחלוטין ומאבדים הרבה מהיוקרה שלה זכו בצדק.
תוכנית ההתנתקות
קו פרשת מים בשבילי. ראיתי מאוד מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות הקלוקל, כאשר ראש הממשלה שרון החליט מבלי להתייעץ עם הצבא על מהלך דרמטי בעל השלכות שאנחנו משלמים עליהן עד היום ביוקר. הייתי בדיון הקבינט כשבוגי כרמטכ״ל ודיכטר כראש השב״כ התריעו שעזה תוך שנה תהפוך לחמאסטן וכך בדיוק היה. שמעתי את כל ה׳לשעברים׳ מזמרים את אותה המנגינה שההתנתקות תביא שלום ושאם זה לא יעבוד נשטח את עזה, והיה לי ברור שהכול מנותק מהמציאות.
׳הביטחוניסטים׳
תנועת הביטחוניסטים כבר מונה כ-17 אלף חברים, אלפי קצינים במיל׳, מפקדים, לוחמים לשעבר וגם מכיניסטים וציבור שחשוב להם ביטחון ישראל. גורם משפיע בקבלת ההחלטות ובעיצוב התודעה הלאומית והבינלאומית. גאה על הזכות להיות המייסד של ארגון מופלא זה.
ריבונות ביהודה ושומרון
אין קיום לאורך זמן לישראל בלי יו״ש, ולכן ככל שנקדים לקדם ריבונות דה פקטו ודה יורה בבקעה ובהתיישבות, כן ייטב. רוצים יותר ביטחון? תביאו עוד שני מיליון יהודים ליהודה ושומרון. האם זה אומר שצריך לתת לשני מיליון פלשתינים אזרחות ישראלית? חד משמעית לא, יש מגוון פתרונות רחב שמאפשר המשך ניהול עצמי של הפלשתינים, וזה לא עומד בסתירה לריבונות.
הרשות הפלשתינית
גוף מסוכן, מושחת ורקוב שעבר זמנו ובטל קורבנו, וטוב שיתפרק כמה שיותר מהר. במערכת הביטחון יש נטייה לדבר על חשיבות התיאום הביטחוני, אך צריך לזכור שכל המערכה לדה לגיטימציה בעולם, התשלום של מיליארדים למחבלים, ההסתה במערכת החינוך – זה הכול הרשות. להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות.
מדינה פלשתינית
אם רוצים אז בירדן או בעזה וסיני, לא ביהודה ושומרון. הגיעה העת לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות חדשים. עם עזה בידי החמאס ועם ההתפרקות הקרובה של הרשות, השנייה כל הרעיון הוא לחלוטין לא רלוונטי ומוטב שנתמקד בקידום ריבונות.
נוער הגבעות
זכיתי לראות הרבה חברה טובים שמצאו את מקומם בעשייה ציונית ואף התגייסו לצבא ותורמים באופן משמעותי, כולל ביחידת ספר המדבר שהוקמה על בסיס חברה עם רקע של נוער גבעות. הרוב המכריע של הציבור הישראלי לא באמת יודע במה מדובר. לצד זאת יש כאלו שפועלים בניגוד לחוק ותוך פגיעה בחיילים או נגד פלשתינים, אלה דברים שצריך להוקיע ולטפל בחומרה.
המנהל האזרחי
גוף שזקוק לשינוי גדול והכוונה. אני סבור שנוכח השינויים בממשלה הנוכחית בהחלט ייתכן שנראה מנהל אזרחי שמבין שאסור לאפשר לפלשתינים להשתלט על יו״ש.
שוויון בצה״ל
מושג לא רלוונטי. צבא לא אמור לעסוק בשוויון, הוא עוסק בהכנות למלחמה ובחתירה לניצחון. המושג הרלוונטי שבגינו בוחנים שירות נשים הוא מיצוי הסד״כ, קרי, איך להוציא את המקסימום מהאיכות שעם ישראל מביא לצה״ל. כאן חשוב שהמיצוי יהיה רלוונטי ושערך הניצחון יהיה הערך המוביל. לצה״ל אסור להיכשל בעניין זה.
גיוס חרדים
לאט אבל בטוח ולא בכוח. יש מקום להרחיב את גיוס החרדים, ובוודאי כל אלה שאינם לומדים תורה ושנשרו. יש גם מקום נוכח אתגרי העורף להשתמש בהון האנושי של החרדים לבניית פלוגות משמר לאומי במשטרה ומג״ב שיגנו על הערים החרדיות והשכונות, כמו גם גיוס לכיבוי אש ולמשימות לאומיות נוספות.
שאיפות פוליטיות
לא כרגע. מבחינתי המשימה היא לבנות תנועה שתבטיח את ביטחון ישראל לדורות. הביטחוניסטים זה אירוע שיהיו לו השלכות לדורות. לבנות מערכת כזאת לוקח שנים וזו רק ההתחלה.

שיר שמרגש אותך? 

'עטור מצחך'

מקום שאתה חוזר אליו בטבע?

בית גוברין ובכלל שפלת יהודה.

הספר האחרון שקראת?

׳שיבת ציון נס לעמים׳.

תחביבים?

מוזיקה קלאסית, נגינה וריצה.

שבת בשבילך

זמן איכות עם ענת ועם הילדים.

איך אתה קובע עיתים לתורה

אני מקשיב לדרשות בנסיעות. מתעניין מאוד בכל שבוע בפרשת השבוע. מדהים כמה חומר יש ברשתות, עושר אינסופי.

שאיפה עתידית

להגיע ליום שבו אני אסתכל לאחור ואגיד, תרמתי משהו לביצור ביטחון ישראל. לדעת שהתממשו התנאים לקיום הדורות הבאים ולשגשוגם, ושנבנתה מערכת שתשמור את הרכבת הציונית על המסילה.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…