שליפות

שליפות

אבא
עיראקי כמו שכתוב בספר - עם האגו, החברים בכמויות והחיבה לקלפים, מה שגם סיבך אותנו כמשפחה לא פעם. מסמר של כל פרלמנט חברים ברחובות, ממנו ירשתי גם את החלום לפרלמנטים כאלו בעצמי, וגם את זה שצריך לדעת לדבר בפאנלים. המתנה הכי גדולה שנתן לי הוא האהבה לצחוק ואת הרגישות לישראל השנייה.
אימא
מלאך עם חוכמת חיים ומצפן מדהים להבחנה בין טוב ורע. עם תמימות ולב טהור ואוזן קשבת לכל אחד. מעריצה של ארץ ישראל הישנה והטובה, עם הטקסים, השירים והאהבה למדינה. נאבקה במחלת כליות כל חייה אבל שמרה את הסבל ואת הטרחה לעצמה מבלי שהבן יישאב לחיי טיפול ועצב.
המשפחה
בגיל שבע התפרקה המשפחה הגרעינית, ואימא לקחה אותי ואת אחותי הקטנה לגור אצל סבתא. סבתא הצילה אותנו, פשוטו כמשמעו, מחיים קשים של עוני. לגבי המשפחה הרחבה זה מורכב מידי, אבל בחרתי את המשפחה שהוכיחה שהיא באמת האנשים הקרובים שיגוננו עליך.
ילדות
בסך הכול מאושרת בעיר רחובות של פעם, של לרבוץ כל היום בחוץ עם החברים, לנגן, להקים להקות. בעיר המדע שגדלנו בה מתקיים הניסוי הכי יפה של חילוניות ודת שחיים זה לצד זה.
שירות צבאי
התחלתי במסלול קצונה ייעודית, אבל מחלת אימי והצורך בנסיעות תכופות לדיאליזה שכנעו אותי שאם כבר לא אהיה טייס, עדיף שאעזור בבית גם כלכלית. את רוב השירות העברתי בבסיס מפח״ש, בלילות ניהלתי ברים, וזהו. זה לא שהצבא יזכור משהו.
שוק היהלומים בארצות הברית
מאיפה מגיעה ההגדרה הזו אתם שואלים? אז אחרי הצבא הזדמנה לי הצעה לעבוד במכירת יהלומים בארה״ב. לעבור חנות חנות ולנסות לדחוף להם את יהלומי ארצנו (אפריקה ליתר דיוק). העיסוק הזה מלמד אותך לדעת להתחבר לכל אחד, להיזרק מהדלת ואז להיכנס מהחלון. גרתי בקולורדו ארבע שנים, עשיתי סקי כמה פעמים בשבוע, והצלחתי לחזור עם סכום כסף שמעולם לא היה לי. בסך הכול לגור באיזשהו מקום בעולם נותן לך פרספקטיבה אמיתית למה בנו כאן החלוצים ועל כמה צריך לשמור על זה.
עולם הפרסום
תמיד ידעתי מה אני באמת רוצה לעשות בחיים: להיות קופירייטר. להיות זה שיודע להסתכל על עסק או על מוצר, לנתח את קהל היעד - ולייצר עבורו את הפרסומת האפקטיבית ביותר. 16 שנה רבצתי במשרדי הפרסום הגדולים: טמיר כהן, גיתם וגליקמן שמיר סמסונוב, וזכיתי לעבוד עם הכישרונות הקומיים הכי גדולים בישראל: אסי כהן, שני כהן ועוד רבים אחרים. לפעמים אני מתגעגע לכתוב את הפרסומת שכולם ידברו עליה, אבל אז אני נזכר שרציתי להיות בפרונט.
הקמפיין הכי מוצלח
זה מאוד מורכב. הקמפיין הכי מוצלח שלי קריאייטיבית הוא של הבנק הבינלאומי עם אסי כהן, 11 שנה של החלפת דמויות ופסגות של אושר. לעבוד ליד אסי כהן זו מתנה שקיבלתי בחיים. הקמפיין הכי מוצלח מסחרית הוא ללא ספק ׳שוקה׳ של ביטוח 9000000 בהובלת שני כהן מ׳ארץ נהדרת׳, קמפיין גם של עשור עם עשרות פרסומות אהובות שגם עשה שינוי מסחרי בשוק הביטוח. חוץ מזה יש את קמפיין החתול של תאגיד המחזור ׳תמיר׳ שמשום מה כשאני מספר עליו היום, ממנו הכי נדלקות לאנשים העיניים. אולי כי הוא עדיין ׳באוויר׳.
תקשורת
לא יודע איך, אבל אני בתקשורת. עם תוכנית רדיו שהתחילה ממש במקרה לפני שבע שנים, ועם התלבטות באיזה ערוץ להופיע היום. אז נעדכן בקרוב. אפרופו ׳קץ הדמוקרטיה׳, התקשורת בישראל הייתה עד לאחרונה זרוע תעמולה של השמאל ממש כמו בדיקטטורה. אנחנו משנים את זה לאט לאט וכבר רואים תוצאות.
רשתות חברתיות
מבלי שכיוונתי לזה בכלל, זה התחיל לפני יותר מעשור בכתיבת פוסטים עם הומור, והמשיך עם הבעה זהירה של דעות פוליטיות. מה שמשך את עיני העוקבים היה כותב רשת חילוני, תל אביבי, שממש ממש תומך במחנה הימין ובנתניהו. העוף המוזר הזה החל לצבור עוקבים שחושבים כמוהו. ומשם הדרך אל תוכנית רדיו והופעות בטלוויזיה הייתה קצרה.
יותם זמרי
פצצת כישרון, כותב בחסד, וחייל אמת של הסברת הימין. אה והוא גם קורע מצחוק כשהוא שותה.
פתחי וזמרי בעם
בחיים לא האמנתי שתוכנית רדיו זוגית, עם אחד כמוני, תשרוד. שבע שנים אני וזמרי רק נהנים יותר, אבל זה כי אני בולע לא מעט צפרדעים. הוא יודע את זה.
אולפן שישי
אני מניח שרובכם לא צופים, ומתעדכנים רק כשיצאה השבת. אבל אין מהדורה שמרכזת במקום אחד את כל הבעייתיות שיש בתקשורת בישראל. שעתיים של הנדסת תודעה אנטי כל מה שהוא ימני, מקבל את נתניהו או חס וחלילה דתי. בתקופה הזו זה ביתר שאת.
ריסוק מערכת המשפט
אין שום ריסוק של מערכת המשפט. יש תיקון צודק והחזרתה לשפיות. מדובר במהפכה, אבל כמי שהגיע מפרסום - מהפכה היא לרוב מושג חיובי.
יאיר לפיד
כמי שהמציא דמויות בתחום הפרסום, מדובר בדמות טלוויזיונית פוליטית מומצאת, שחקן שיודע לשנן טקסטים ולשחק אותם אל מול המצלמה. עצוב שהשמאל-מרכז בישראל לא מסוגל להעמיד יריב ראוי לאיש בהגדרה הבאה.
בנימין נתניהו
לא מושלם, אבל המנכ״ל הכי טוב והכי ראוי שיש לנו כבר כמה עשורים.
גילוי דעת
המקום שלך פעם בשבוע להתנתק מהכול ולכתוב באמת מה שבא לך. ■

אבא
רחמים אילוז. נולד בעיר פס שבמרוקו. רואה חשבון, כלכלן, בעל עסק, ושף במסעדה. לימד אותי תמיד ללכת אחרי החלומות שלי.
אימא
חנינה מזל. נולדה בסאפי, גם במרוקו. פסיכולוגית במקצועה שהקדישה את כל חייה לילדים שלה, והכניסה בליבי את אהבת הארץ. העלייה שלי לארץ הייתה הגשמת חלום, גם שלה.
החצי השני
בת אל מלכה אילוז. אדריכלית בוגרת הטכניון, מוזיקאית, אומנית. שילוב של כישרון, של רגישות ושל חוכמה שלא יכולתי שלא להתאהב בו. בלי התמיכה שלה לא הייתי מצליח.
ילדות
גדלתי בקהילה היהודית-מרוקאית במונטריאול. גדלנו בבית מסורתי עם חיבור חזק גם למסורת וגם לארץ ישראל. בבית הספר שלי למדנו יחד יהודים, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, והיינו קודם כול יהודים, בלי לוותר על הזהות הייחודית שלנו. הצטערתי כשעליתי לארץ וראיתי כמה חזקה החלוקה למגזרים שונים.
הרב יוסף משאש
תלמיד חכם עצום שכל ילד וילדה בישראל צריך להכיר. ציוני נלהב. אילו היינו הולכים יותר לאורו, החברה הישראלית הייתה מרוויחה.
עלייה ארצה
לאחר סיום לימודיי במשפטים באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, כל הדלתות היו פתוחות בפניו, ואני בחרתי בשיבת ציון. עזבתי הכול – משפחה, חברים, וקריירה מובטחת. אהבתי ואני עדיין אוהב את ארץ מולדתי ואת מדינת ישראל בכל ליבי. לא יכולתי לדמיין את חיי במקום אחר. רציתי להיות בין אלו שכותבים את הפרק החדש של התנ"ך שנכתב בימים אלו, ואני זוכה להגשים חלום זה.
שירות צבאי
עם עלייתי לארץ התגייסתי מייד לצה"ל. אין דרך טובה יותר להיקלט בארץ. עד הכניסה לכנסת המשכתי לשרת כקצין במילואים.
הציבור המסורתי
גדלתי בבית מסורתי. חבל שקול הציבור המסורתי לא נשמע בנושאי דת ומדינה ובכל שאר הנושאים. זה הציבור שיודע להושיב על שולחן שבת מרקסיסט ביחד עם חרדי, ושלכולם זה מרגיש טבעי. אנחנו צריכים את הקול הזה כיום, מקום להקשיב לקצוות.
ישיבת הכותל
מקום שהיה לי בית במשך כמה שנים. תמיד אהבתי ללמוד תורה, אך שם נפגשתי עם תורת הרב קוק זצ"ל והתאהבתי בה. אלו היו שנים שעיצבו את חיי, ואין ספק שתרמו להחלטה שלי לעלות לארץ ולעסוק בפעילות ציבורית.
ארגון הלל
בתקופתי, כשהייתי יו"ר הארגון בקמפוס שלי, זה היה ארגון פרו ישראלי שנלחם למען מדינת ישראל. זה היה בזמן האינתיפאדה השנייה, והמצב בקמפוסים היה קשה אבל נלחמנו והצלחנו להגן על המדינה.
ירושלים
העיר החשובה בעולם, שחייבת להישאר עיר הבירה המאוחדת של כל העם היהודי. אני מאוהב בעיר הזאת דווקא בגלל שהאינטראקציה בתוכה בין כל גווני האוכלוסייה במדינה יוצרת מרחב ציבורי מרתק ומגוון.
תנועת התעוררות
תנועה ששמה לעצמה כמטרה לשמור על ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו. גאה שדרכם נבחרתי בפעם הראשונה כנבחר ציבור.
פורום קהלת
אנשים ערכיים שרוצים בטובת מדינת ישראל ושעם ערכיהם אני מזדהה. בשקט ובנחישות עושים המון טוב למען מדינת ישראל. זכיתי לעבוד שם כמה שנים. כיום הם תחת מתקפה של השמאל, אבל מצחיק אותי לראות ח"כים משמאל שמאחורי הקלעים נעזרים במחקרים משלהם ותוקפים אותם על במת הכנסת.
שוק חופשי
אני מאמין בחירות, ולכן אני מתנגד להגבלות שרירותיות על חירויות האדם. זה הבסיס להתנגדות שלי לרגולציה מיותרת, לחקיקת יתר ולכפייה. השוק החופשי לא רק נכון כלכלית, אלא לדעתי הוא גם ערכי יותר.
ריבונות ביהודה ושומרון
צו השעה. אנחנו צריכים להיות מספיק בטוחים בזכויות שלנו על הארץ כדי להגיד בפשטות שזאת הארץ שלנו. כיום כשקמה ממשלת ימין על מלא, לתפיסתי אם בזמן הקרוב לא תחול התקדמות משמעותית בנושא ריבונות, זה יהיה כישלון שלנו. אין כבר תירוצים.
משילות בנגב
סיירתי בנגב ורמת הפחד שיש לבעלי עסקים בעקבות תופעת הפרוטקשן היא מזעזעת. חייבים להחזיר את הביטחון לנגב אבל לא רק בדיבורים. בעיקר במעשים.
יהדות התפוצות
אחים שלנו. לא מסכימים על הכול עם כולם, וזה בסדר, אבל אחים אנחנו. יהדות התפוצות מגוונת יותר ממה שהתקשורת בארץ מציגה. חשוב לי לשמור על קשר עם כלל הגוונים ביהדות התפוצות, תוך הבנה שבסוף אזרחי מדינת ישראל הם אלו שצריכים לקבוע את עתידם.
הרפורמה במערכת המשפט
שהחיינו. כבר עשור שאני מקדם את הרפורמה בכלים שברשותי, והיכולת שלי להצביע עבורה היא זכות גדולה. היכולת של עם ישראל לקבוע את עתידו היא יסוד בציונות. עם ישראל קובע את עתידו. לא מיעוט בעם. לא שופטים. העם. בקלפי.
יריב לוין
מנטור מקצועי ואיש מדהים שמשלב בין אידאולוגיה לבין מקצועיות. זכיתי לעבוד בתור יועץ חקיקה שלו. ■

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…