01
"האזינו השמים" – כדי לקבל שנה חדשה צריך להאזין למציאות ולערוך מאזן בין הטוב ובין הרע של השנה האחרונה; ולראות מי גובר על מי.
02
מי שמקשיב יותר מידי לאנשים פסימיים מקבל רושם שהעולם הוא רע; מי שמקשיב לצפירות של זמבורות ברחובות יכול להתחרש מרוב גלי השנאה; למי שמקשיב לאנשים מרירים נדמה שמדינת ישראל נחרבה במלחמת יום הכיפורים או בשביעי באוקטובר; למי שמקשיב ליצר הרע נדמה שאין סיכוי להשתחרר מן היצרים, ההתמכרויות והחולשות.
03
לעומת זאת, מי שמטה אוזן לאופטימיות יודע שהטוב הוא העיקר והרע הוא המיעוט; מי שמאזין לקול הסליחות יודע שאין כבר מקום ברחבת הכותל ולכן במוקדים שונים ברחבי הארץ כבר מקרינים את הסליחות מהכותל; מי שמאזין להיסטוריה יודע שלמרות השבר של המלחמה מדינת ישראל ניצחה וצמחה; מי שחווה שבת תשובה עושה מאזן של השנה האחרונה עם עצמו, ורואה שלמרות הנפילות מצבו קצת יותר טוב מן השנה שעברה.
04
תאזינו טוב טוב לשירה הגדולה של פרשת האזינו, בספר התורה היא כתובה בשני טורים אנכיים, סגנון כתיבה שנקרא "אריח על גבי אריח". למרות שהמציאות נדמית כחסרת סדר, שירת האזינו מספרת לנו שהחיים שלנו בנויים מאריחים מדויקים ויציבים, בנויים זה על גבי זה. כל אריח קטן מצטרף לשירה גדולה.
05
לא פשוט להגיע ליום הכיפורים. לא פעם, דווקא בימים הקדושים הללו, מתגנבת לתוך הלב תולעת הספק: הרי גם בשנה שעברה ביקשתי סליחה; גם בשנה שעברה התפללתי מעומק הלב; גם בשנה שעברה הבטחתי לעצמי שלא אפול – והנה זה שוב קרה. האם יש טעם בתשובה הזו? מה יקרה ביום הכיפורים השנה שלא היה בשנה שעברה?
06
זאת הסיבה עבורה אנו פותחים את יום הכיפורים בתפילת 'כל נדרי': כל הנדרים, השבועות, החרמות והקונמות – כל החבלים, המיתרים והנימים שקושרים אותנו לצדדי הכישלון של שנה שעברה – כולם בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין. היכולת להתחיל מחדש איננה תמימות, אלא הבנה בוגרת במהות המושג 'תהליך'. אין דבר כזה 'להגיע'. אין דבר כזה 'לא ליפול יותר'. יש אפשרות להתקדם כל הזמן. השנה הצלחתי להתרכז בתפילה חמש דקות יותר מאשר בשנה שעברה; השנה, לעומת שנה שעברה, הצלחתי לקבוע עוד שיעור אחד בשבוע; השנה הצלחתי לדבר קצת פחות לשון הרע – כל אלה הם הישגים אדירים שאמורים לתת את המנוע והשמחה להמשיך להתקדם הלאה. לקראת שנה הבאה.
07
בתפילת כל נדרי אנו נולדים מחדש, אנו מבינים שהכישלונות הם זמניים וחולפים והתשובה היא הבריח היציב; זו הסיבה מדוע מכריזים בתחילת התפילה כי אנו 'מתירים להתפלל עם העבריינים'. העבריינות היא זמנית, הנשמה היא הקבועה.
08
השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, יש לנו הרבה מאד על מה להתפלל גם במישור הלאומי. מדינת ישראל ניצבת השנה מול אתגרים לא פשוטים בכל התחומים: הביטחוני, הכלכלי והרוחני. ביום הכיפורים הזה אנו ניצבים מול א-לוהינו, מול עצמנו, מכריזים באומץ על כוונתנו להשתחרר מחיינו הקודמים, להתיר את הנדרים והקיבעונות ולהיפתח לחיים חדשים, חיים של שנה חדשה.
גמר חתימה טובה. ■
