פרשיותינו עוסקות בציווי האלוקי לבנות משכן. כיצד באמת בונים משכן? הרב קוק [שמונה קבצים א' קמד] מרומם בנו את ההבנה מה מקומו של בית מקדש בחיי האומה ובחיי היחיד. המשכן הוא לא רק בניין מפואר ומיוחד הנמצא בהר הבית בירושלים, יש לו קישור אמיץ לחיי הרוח של כל יחיד מישראל ולכלל ישראל: 'בית המקדש בתור מרכז הרוחני של האומה ומקור החיים הרוחניים של כל יחיד ממנה… צריך הוא להבנות ברוח בכל יום אצל כל יחיד מישראל…'
השלב הראשון לבניית בית מקדש הוא הרצון לבניינו, ההתמלאות משאיפת קודש ומהתחושה שחסר לנו בית מקדש כמרכז חיינו ממש, ההרגשה בתוכנו 'את הגודל הא-להי שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה'. את 'בלבבי משכן אבנה'.
רבי אלעזר אזכרי [המאה ה16, חברו של הרב יוסף קארו] כתב באחד משיריו: 'בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה'. בעקבותיו כתב הרב יצחק הוטנר את השיר: 'בלבבי משכן אבנה להדר כבודו, ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו, ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה, ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה'.
בדורות אלו של גאולה, כששבנו להשראת השכינה, לארץ ישראל, לקיבוץ גלויות, לחקלאות, נדע שיש בתוכנו שאיפה ורצון עמוק לשכלל את המשכן\המקדש הנבנה בתוכנו. בתפילה ובלימוד ענייני המקדש אנו בונים אותו בליבנו ומתוך כך יבנה בית מקדשנו. "כנסת ישראל נבנית ברוח בנין איתן בכוחה לאלקים, אשר ייתן לה עצמה מצד ההוד הנצחי האצור בסגולת מאוייה, יותר מהמון בנינים חומריים ומוסדות לאומיים של חול…'.
'רחם בחסדך על עמך צורנו, על ציון משכן כבודך, זבול בית מקדשנו, בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו… יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה…' ■
