01
הכותל לוחש את סוד הנס
העננים שכיסו את השמים לא הרתיעו יהודים רבים מאד מלהתפלל בצילו של הכותל בשבת מברכין חודש טבת. מתפללי מניין הוותיקין הספרדי הענק של הרב שמואל מורנו והגבאי חכם שאול נקדיין, התבקשו להתפלל בצידי הרחבה, תחת שדרת העמודים, מחשש פגיעת טיפות של גשם בספרי התורה. גם מנייני ותיקין נוספים כמו המניין האשכנזי הגדול של רס״ן הרב ברוך גליס התפללו תחת מחסה.
אט אט התבהרו השמים וקרני השמש ריצדו ברחבה כאילו מבשרות את הדלקת אורות החנוכה. המניינים הקבועים שהתחילו בשעה 7, כמו המניין שלנו, התקיימו במקומם וכסדרם. במרכז הרחבה התארגן מניין של קבוצה גדולה מתלמידי מרכז הרב. מדי שבת מברכין תלמידי הישיבה צועדים מקריית משה כדי להתפלל בכותל. בסיום התפילה הם יוצאים לקיים את מסורת ׳סיבוב השערים׳ בו הם מקיפים מבחוץ את שערי הר הבית. כך הם גם מביעים שייכות להר הבית, וגם נכספים בתכלית הכוסף לחזרה לריבונות מלאה על מקום המקדש ההולך ונבנה מול עיננו.
בסמוך למחיצת עזרת הנשים בנתה הקרן למורשת הכותל במה, והציבה עליה את החנוכיה המפוארת שבראשה יודלקו נרות החנוכה בכל שמונת הימים.
בכל שנה אני מתרגש מהזכות לחזות בהדלקת נרות החנוכה בכותל המערבי ובכותל הקטן, בסמוך למקום התרחשות נס ההצלה. הנרות הללו מרצדים ומאירים את אבני הלבבות, ממש במקום בו נשמעו קולות צחצוחי החרבות של המכבים המנצחים. לאחר אלפיים שנות גלות שבו הבנים הביתה, לירושלים. נרות המנורה המפוארת מאירים שוב, בסמוך למקום בו חיפשו החשמונאים מעט שמן טהור להדלקת המנורה.
כאן, למרגלות הכותל, לוחמי חטיבת החשמונאים ויחידות רבות נוספות, מקפידים לערוך את טקס סיום הטירונות והכשרתם כלוחמים בצבא ההגנה לישראל, המתחדשת והמנצחת.
כאשר עם ישראל מקיים את מצוות פרסומי ניסא לאחר כאלפיים שנה למרגלות קודש הקודשים, במקום בו מתנוצץ נצח ישראל, זו הכרזה ניצחת שמשיח כבר עומד אחר כותלנו.
בדרכי חזרה נכנסתי לבית כנסת המחתרות, 'אחדות ישראל', של ר' אריה לוין השוכן בבית היתומים הספרדי שליד ככר הדוידקה. מדי שבת מברכין הרב בנג'י לוין, ידידי האהוב, מגיע להשתתף בתפילות בבית הכנסת של סבו ונושא דברים מרגשים, לפני תפילת מוסף. זו הייתה צוואתו של ר' אריה, לגבאי הוותיק, ר' יוסף ויטלסון, לשמור על מנייני התפילה באחדות ישראל, מול ארון הקודש שנבנה מעל סליק נשק המחתרות. על הקירות מתנוססים שמותיהם של כל גיבורי המחתרות. הי"ד. כשאני נכנס לשם בחרדת קודש, אוחזת אותי התרגשות אמיתית.
02
יהודה המכבי לחם נגד היוונים
ונגד המתייוונים
בחג החנוכה כדאי לזכור, כי המכבים אמנם לחמו בחירוף נפש נגד המעצמה היוונית הרשעה, אבל קשה יותר היתה מלחמתם ביהודים המתייוונים, שלחצו על אנטיוכוס לעזור להם לחסל את ניצוץ יהדותה של ארץ היהודים. וכמו בימים ההם כך גם בזמן הזה, ההיסטוריה חוזרת. המאבק שלנו כיום אינו רק על גבולות המדינה, אלא בעיקר על צביונה היהודי. בעת הדלקת הנרות, נזכור שהסכנה לעם ישראל היא לא רק איומי אוייבנו מבחוץ…
חייבים אנו להפיץ את אור התורה ואת אורה של ארץ ישראל אל תוך הלבבות של כל אחינו היהודים.
נהיה כולנו ממשיכי דרכם של הכהנים הגדולים: מתיתיהו, יהודה, יוחנן, שמעון, אלעזר ויהונתן.
03
לביבות וקצת הומור לחג…
אב חרדי מסביר לבנו:
אבא, איך ניצחנו את היוונים?
- בעזרת ה׳.
אז בשביל מה המכבים?
- הם היו רק החיילים. ה׳ עזר להם, ובעזרת ה׳ וברוך ה׳ הם ניצחו.
המכבים היו חיילים?
- אה… חיילים של ה׳, שלומדים תורה ומנצחים.
ליהודה המכבי היה נשק?
- כן.
אז יהודה המכבי היה חילוני או גוי?
- חס ושלום, מה פתאום חילוני או גוי…
אבא, אבל רק חילונים וגויים הולכים לצבא…
- פעם גם דתיים היו הולכים לצבא.
למה המכבים הלכו לצבא ואנחנו לא?
- כי היום התורה שומרת עלינו.
ואז, בימים ההם התורה לא שמרה עליהם?
- אולי תלך עם מוישי לקרוא קצת משניות?
המכבים למדו משניות?
- למדו תורה. הרבה תורה.
ולא עבדו?
- חס ושלום.
אז אנטיוכוס נתן להם כסף? תקציבים?
- לא. הם עבדו והרוויחו פה ושם…
אז במה עבד מתתיהו?
- הוא היה חקלאי.
מתתיהו היה תאילנדי?
- ה׳ ירחם, מה פתאום תאילנדי?
אז איך הוא עבד בשדה עם חולצה לבנה?
- מנין לך שלבש חולצה לבנה?
מוישי אמר לי שיהודי אמיתי הולך רק עם חולצה לבנה.
- אתה מבלה יותר מדי עם המוישי הזה. אבל הוא צודק.
מה רצו המכבים?
- הם רצו מדינה יהודית עצמאית, שהם ינהלו אותה.
זה גם מה שאנחנו רוצים?
- כן, אבל אסור לנו להגיד את זה. אנחנו לא ציונים.
אבא, אני רוצה להיות מכבי, ציוני, חייל!!
- געוואלד! מה קרה לך?!
בצחוק אבא, אני הולך להופעה של שוואקי.
- אה, יופי. תמסור ד״ש למשפחה של מוישי.
% % %
אב חילוני מסביר לבנו :
אבא, למה המכבים נלחמו ביוונים?
- לא עכשיו.
למה לא עכשיו?
- אני רואה עכשיו כדורסל.
נו אבא!
- אה… מה זה חשוב. העיקר שהם ניצחו.
למה המכבים לא רצו לאכול חזיר?
- כי הדתיים עושים עניין מכל דבר.
למה המכבים לא רצו לחגוג את החגים של היוונים? ולמה הם נלחמו על בית המקדש?
- בשביל מדינה יהודית שתתנהל כמדינה יהודית עצמאית, בלי שיגידו לנו איך להתנהג.
המכבים היו דתיים?
- מה פתאום, דתיים לא הולכים לצבא.
אז למה הם טיהרו את המקדש וכבשו את הארץ?
- אמרתי לך, בשביל שהמדינה תהיה יהודית.
אז איך הם ניצחו את כל היוונים?
- א-לוהים עזר להם.
אבא, אבל אמרת שאין א-לוהים…
- באמת אין.
אז יש או אין?
- אין. אבל הם חשבו שיש.
אבא, לא הבנתי.
- מה לא הבנת?
אם יש א-לוהים
- אז לך תשאל את אמא.
כל פעם שאתה לא יודע משהו אתה שולח אותי לאמא.
- אני יודע דברים חשובים. אם יש א-לוהים זה לא חשוב.
כתוב שיהודה המכבי ניצח את היוונים בבית חורון.
- אם כתוב אז כתוב.
איפה זה בית חורון?
- רחוק. זה לא בארץ, באמריקה.
אבא, קולומבוס גילה את אמריקה רק בשנת 1492.
- אתה יודע שאתה נודניק? זה בשטחים.
מה, אבא, המכבים היו מתנחלים?
- ידעתי. אולי תלך לשחק עם שון?
אבא, אחרי שנהיה שוב בטיב טעם, גם אותי יכריחו לאכול חזיר?
- אם אתה ממשיך עם השאלות האלה, אין פסטיגל השנה!
אבל אבא אני מפחד, יש לי רק אחות אחת.
- אז מה?
למכבים היו חמישה אחים שנלחמו ביחד.
- אולי תלך לראות קצת דורה?
רוצה לראות מכבי.
- טוב תראה מכבי.
אבא, איפה המכבים?
- הנה בצהוב.
אלה מכבים?
- כן.
איך קוראים להם?
- פייזר, ביינום, באטיסטה, בלות׳נטאל וקאמינגס.
אוף אבא אתה מעצבן. זה לא שמות של יהודים מכבים.
- לאן אתה הולך?
להילחם ביוונים!
- אתה לא הולך לשום מקום!
אני רוצה להיות מכבי, דתי ומתנחל!
- השתגעת?? אתה לא יוצא מהבית! שמעת?!!
סתאאאם אבא, תירגע. אני קופץ עם שון למקדונלדס…
- אה. יופי. תביא לי צ׳יזבורגר…
(תודה לידידי רו״ח חיים יואבי רבינוביץ, על המילים המשמחות)
שבת שלום של המשך ניצחון לישראל. המשך הפצת האור, פרסום הנס וקירוב רחוקים. המשך חיבור לבבות יהודים ליד הכותל ובעולם כולו, מתוך אהבת ישראל. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
