״רמסו את חופש הביטוי, הורידו אנשים מאוטובוסים״:
יובל אלבשן וגדי טאוב חוזרים להתנתקות

במרכז קטיף מציינים ביום שלישי 19 שנים למשאל מתפקדי הליכוד על תוכנית ההתנתקות שהתקיים בי"א אייר תשס"ד. העיתונאית שירית אביטן (ישראל היום) הנחתה פאנל סוער עם פרופסור יובל אלבשן וד"ר גדי טאוב, על התנהלות המדינה בזמן ביצוע העקירה מגוש קטיף, על ריסוק זכויות אדם ודמוקרטיה ועל ההתגייסות המלאה של כלל מערכות השלטון והתקשורת לטובת הצלחת התוכנית.
בתחילת הפאנל הודה אלבשן כי חלק גדול מהמוטיבציה לביצוע הרפורמה המשפטית נובע מתוכנית ההתנתקות והמאורעות שקדמו לה, "על האמירות של בית המשפט לאורך השנים ש'אנחנו מגנים על מיעוטים', 'אנחנו מול שלטון הרוב', שזה באמת תפקידה של הזרוע המשפטית להיות אנטי רובנית – נגד הרוב, אבל כשזה הגיע לפינוי גוש קטיף, הזרוע הזאת לא תפקדה, א לא ההפך, היא הצטרפה לאגרוף של הממשלה".
אלבשן הדגיש כי למרות שהוא תמך בתוכנית, הדרך בה נעשתה היתה, "אנטי-דמוקרטית בעליל", כלשונו: "רמסו את חופש הביטוי, הורידו אנשים מאוטובוסים לפני שהם מגיעים ולא רק בדרך לכפר מימון. כל הזכויות של החשודים והחשודות, כל הזכויות הפליליות נרמסו. וכל הדברים האלה נעשו תוך כדי המאבק הזה, ברשות ובסמכות כשעמיתים שלי אמרו 'זה הזמן לדיקטטורה חוקתית'. כל האנשים שרוממות זכויות האדם בגרונם לא עשו את תפקידם. מה שעשה אריק שרון בתוך הליכוד, ומה שעשתה אחר כך הכנסת בחקיקה ומה שעשה בית המשפט, אין ספק שזה הפצע המדמם שגורם בעיני לרפורמה הזאת להיות קיצונית מידי, אבל אי אפשר להבין אותה בלי להבין את אותו הפצע".
ד"ר טאוב טען כי זרעי ההפיכה המשפטית החלו עם עליית הימין לשלטון בשנת 1977, ותיאר כיצד בבית השמאלני בו גדל היתה תחושה קשה מאוד לאחר בחירתו של בגין. "האליטה הזאת לא היתה מוכנה להשלים עם זה שהיא צריכה להשתתף בשלטון עם הציבור כולו, ובעיקר לא עם המזרחיים, ומאז היא העבירה את מוקדי קבלת ההחלטות למקומות שהיא המשיכה לשלוט בהם".
לכן לדעתו "יש מאבק בין הדמוקרטיה המיוצגת על ידי הרפורמה, ובין האוליגרכיה שרוצה לשמור את כוחה להחליט למרות שהיא מיעוט. אנחנו מתמודדים פה עם אליטה שמרדה בעצם סמכותה של המדינה".
העיתונאי אורי לוי: "אם התקשורת הייתה יותר מגוונת לא בטוח שתוכנית ההתנתקות הייתה יוצאת לפועל"
ראש מחלקת החדשות בערוץ הראשון בתקופת ההתנתקות היה העיתונאי הוותיק אורי לוי, וגם הוא התראיין אצל שירית אביטן כהן במסגרת יום העיון.
על הגיוון בתקשורת, אמר לוי כי "השאלה היא מה היה קורה אם התקשורת המגוונת של היום הייתה קיימת אז. אם היו פאנלים כמו שיש היום כמובן שהציבור היה מקבל מגוון דעות רחב יותר, לא בטוח שהתוכנית הייתה יוצאת לפועל. למרות הכל, אני עדיין מאמין כי היה צריך לפנות את גוש קטיף לטובת התושבים".
לוי הסביר כיצד הוא רואה את תפקידה של התקשורת: "בראש ובראשונה להיות מגוונת. הייתי רוצה לראות גיוון אפילו כיום, משום שאנו מקבלים כמעט את אותה תמונה אפילו שהיא מגיעה ממקורות מידע שונים".
לוי אמר כי גם בהתנתקות "הרגשנו המון אמפתיה. אף אחד לא אמר לנו איך לדבר על שרון ואילו מסרים להעביר לציבור. השתדלנו כמערכת החדשות של הערוץ הראשון לא להביע דעה, אלא להביא את הדברים כמו שהם", מסביר לוי.
לגבי השידור החדשותי בהתנתקות אומר לוי: "זה היה מבצע שידורים אדיר. לגבי נושא אתרוגו של שרון בתקשורת, על ענייני האי היווני וכו', איני יודע. קשה לי לשער במחשבה אחורה אם היה או לא היה. לא ניסינו להסתיר את הנעשה בגוש קטיף בימים ההם, להיפך, נתנו למתנחלים שם לדבר בכל הזדמנות".
לסיום אמר: "לא הסתרנו לרגע את העמדה שלנו על ההתנתקות, שזה היה מהלך חריף מאוד, משפחות שלמות שהמתינו לכוחות הביטחון שיקחו אותם מביתם. מי שאומר אחרת אני מפנה אותו לסרטי השידור מאותה התקופה. התחושה הייתה שההתנגדות לגירוש הינה לגיטימית וזוהי זכותם של המתיישבים". ■