אבו מאזן הפרזנטור במאבק על קולות הימין

אחרי חודשים מנומנמים וברקע טרור שמשתולל בעוטף ירושלים וביהודה ושומרון, המסרים בשבוע וחצי שנותרו לבחירות יחודדו. הזיקוק חשוב. לא משקיעים במי שלא צריך. על חלקים רבים מוותרים מראש. הקרב מימין הוא על 2.5 מנדטים של מאוכזבי ימינה שחונים חלקם אצל גנץ וחלקם קנו בגדי ים ולא יגיעו לקלפי. אין להם למי להצביע. בסביבתו של ח״כ איתמר בן גביר הולכים על הקולות הללו בכל הכוח. לטענת אנשי ׳עוצמה יהודית׳, בסקרי עומק שביצעו ישנו כבר חצי מנדט של מצביעים, כאלו שעברו מגנץ לציונות הדתית. כרגע המטרה היא להביא את שני המנדטים הנותרים. זו המשימה שחולקה לעוצמה יהודית בקפ״ק שנעשה עם סמוטריץ׳ ונתניהו.
בן גביר, ברקע גל הטרור וההתקפות של המחנה הממלכתי, יציג את גנץ כשר ביטחון חלש, כזה שבמשמרת שלו אנשים איבדו את הגאווה הלאומית וישנם פיגועי ירי יום אחרי יום ללא מענה ראוי. הפרזנטור של הקמפיין הזה יהיה לא אחר מאבו מאזן. הפגישות שעשה שר הביטחון עם יו״ר הרשות הפלסטינית יהודהדו. גנץ ויו״ר הרשות נפגשו כמה פעמים, אחת מהפעמים בביתו של גנץ בראש העין. אבו מאזן קיבל שורת הטבות החל מהסרת מניעות לפועלים, דרך חיזוק מנגנוני הרשות הפלסטינית, ועד לאישורי בנייה עבור הפלסטינים בשטחי c. גנץ מצידו תמיד הסביר שהוא עושה הכול על מנת להבטיח את ביטחון ישראל. הוא לא דן עם אבו מאזן על נושאים מדיניים אלא מחזק את התיאום הביטחוני מתוך אינטרס ישראלי. את הקמפיינרים זה כמובן לא מעניין. הזיקוק של אבו מאזן הוא כירורגי מאוד ומדויק לקהל היעד. האיש משלם משכורות למשפחות מחבלים ולא מוכן להפסיק, הוא מטנף עלינו בעולם, מקדם נגד חיילנו חקירת פלילית בבית הדין הבינלאומי בהאג, וכמובן רק לאחרונה עשה שימוש בשואה וטען כי ישראל ביצעה 50 שואות בעם הפלסטיני.
כל אלו נקודות שנצרבות היטב באזורי החיוג של פתח תקווה, גבעת שמואל ורעננה. לשם מכוון בן גביר. הטכניקה של יו״ר עוצמה יהודית היא תמיד כזו. ״למה להביט עליי ולהגיד שאני קיצוני ופסול, תראו עם מי אתם יושבים ונפגשים? צבועים״ ובזמן שגנץ עסוק בקרבות מול נתניהו ו׳סיוט נובמבר׳ כפי שהוא מכנה זאת, הוא מותקף מכיוון בן גביר. אך האקס פקטור של השימוש באבו מאזן מגיע דווקא מתוך המחנה הממלכתי. מספרי 2 ו-7 של גנץ – סער ואלקין, הם מתנגדים בולטים למפגשיו עם יו״ר הרשות. סער עוד דיבר על כך בפומבי לפני שהתחבר למחנה הממלכתי, אלקין אפילו קיצוני יותר. תמונות סער וגנץ לצידו של אבו מאזן ייצרו מתח פנימי בתוך המחנה הממלכתי.
מאבק בטרור
בזמן כתיבת שורות אלה מערכת הביטחון עדיין במצוד אחר המחבלים שביצעו את פיגועי הירי שבהם נהרגו לוחמת המעברים, סמל נעה לזר ז״ל, ולוחם סיירת גבעתי, סמ״ר עידו ברוך ז״ל. אך במקביל לפעילות ההתקפית, הפשיטות והמעצרים, ביצעה המערכת שימוש באחד הכלים, לטעמי, האגרסיביים ביותר, ואולי זה שיפיק את התועלת המירבית – גנץ יחד עם המתפ״ש החליטו על שלילת היתרי הכניסה לישראל של 164 מבני משפחותיהם של גורמי טרור במרחב העיר שכם. הכוונה במילה ׳גורמי טרור׳ היא לקרובי משפחותיהם של מחבלי ׳גוב האריות׳, אותו ארגון טרור שצמח לו בשכם ובג׳נין בחודשים האחרונים ומונה כמה עשרות צעירים. זהו צעד מאוד חריג. בדרך כלל שלילת היתרי העבודה מופעל כלפי משפחות מחבלים ׳עם דם על הידיים׳, ואילו כאן ישנה החלטה גורפת לפגוע כלכלית בכל מי שרק מקורב למחבלים הללו. יש לכך משמעות אדירה – אם פועל פלסטיני המתגורר בשכם ועבד באזור התעשייה ברקן או בחדרה בשכר של 120 שקל ליום, הוא יורד ברגע לשכר של 20-30 שקלים ליום ברשות, וכל זאת בגלל שקרוב משפחתו הוא פעיל טרור ב׳גוב האריות׳. מטרת המהלך היא כמובן לייצר לחץ על המחבלים הללו מצד הקרובים להם ביותר, זה משמעותי ביותר והיה צריך להיעשות עוד הרבה קודם.