לפני 59 שנים נחתה עלינו מתנה משמים. לא כ"כ ידענו מה לעשות בה. קבלנו את הר הקודש, את ירושלים, את יהודה ושומרון.
בעקבות המתנה שקבלנו התחלנו לעסוק בשאלה למה אנחנו פה ומה אנחנו עושים פה.
׆ ׆ ׆
למה אנחנו פה? כי זו ארצנו, כי ירושלים היא עיר קדשנו ומקום בית מקדשנו. כי ה' נתן לנו את הארץ הזאת.
הבעיה היא שיש אנשים שבאו לכאן בדיוק בשביל לברוח מכל הנ"ל.
הויכוח נמשך עד עצם היום הזה. הוא יכול ללבוש כל מיני צורות. הוא יכול להשתמש בכל מיני תירוצים כמו: למען השלום, או אלימות המתנחלים, או מה יגיד העולם. אבל ביסוד הדברים יש כאן שאלה זהותית. למה אנחנו כאן ומה אנחנו עושים כאן.
כל הגורמים הפועלים בשטח, גם פעילי הגבעות ופעילי ירושלים, וכנגדם גם הערבים וגם ארגוני השמאל והשלום שבאים להסית ולחרחר מלחמה, כולם מבינים שהארץ הזאת שייכת לעם אחד. יש כאן עם אחד זר ועם אחד שהארץ שלו. והעם בעל הארץ צריך להשאר כאן בעוד שהעם שהארץ אינה ארצו צריך ללכת.
אבל אסור להודות שזו השאלה, אז מדברים על זכותו של פלוני או אלמוני.
מתחבאים מאחורי ארוע זה או אחר, זכותו של פלוני ומסכנותו של אלמוני, בעוד פעילי השמאל טוענים שבכלל אסור לדבר על עמים וכל בני האדם שוים. סתם הם רוצים לגרש מכאן עם אחד.
אז בל נשכח: אנחנו כאן כי זו ארץ הקודש של הקב"ה, שנתן לנו את מקום שכינת כבודו.
ומהנקודה הזאת צריך להמשיך הלאה. אל הר הקדש אנו שואפים.
׆ ׆ ׆
ואם כבר שאלות של זהות ושל עם, כעת נחתה עלינו סוגיא נוספת: מה הם ערכיו של צה"ל.
גם השאלה הזאת מתחבאת מאחורי כל מיני שאלות קטנות. הסוגיא התורנית הנוכחית הוא ערבוב גברים ונשים ביחידות לוחמות.
מאחורי הדרישה הזאת עומדות שוב טענות בדבר זכויות הפרט. צורת חשיבה שלפיה אפילו הצבא לא נועד לשרת את הכלל, את העם, ולא נועד להביא נצחון, אלא הוא נועד לטפוח על האגו של הפרט. הפרט לא בא כדי למסור את עצמו ואת כוחו למען הכלל, אלא כדי לממש את עצמו.
שוב, מתחבאת כאן תפישת עולם שלפיה כביכול אין עם שצריך לנצח. יש רק פרטים. אין חובות, יש רק זכויות הפרט. אפילו הפרט היוצא למלחמה לא עושה זאת כי העם הוא החשוב. יש רק פרטים.
׆ ׆ ׆
ראשי ישיבות ההסדר הודיעו שתלמידיהם לא ישרתו במסגרת כזאת. אבל גם הם באו בשם זכויות הפרט של תלמידיהם ולא בשם השאלה למה נועד צה"ל. הגדיל לעשות ארגון צהר שניסח בצורה הכי חלבית שיכול להיות: בואו נשב ונדבר, נפתור את הבעיה בהידברות. כל צה"ל יוכפף ל"ערכים" והגחמות של השמאל, אבל נאפשר לחייל הדתי להשאר דתי בפינה הקטנה שלו.
אבל כת הקנאים הפונדמנטליסיטים המכנה את עצמה "הדמוקרטים" לא הסכימה לשמוע אפילו על זה. בחרוף נפש ובקנאות פונדמנטליסטית הם ישמרו על כך שכל צה"ל יתנהל רק לפי ערכיהם ה"דמוקרטיים" וה"ליברליים".
אין סיבה לכופף קומה בפני האנשים האלה, אין סיבה שאנחנו נסכים לחיות בגטו כמו שמציעים צהר, ולהפקיר את כל צה"ל ל"ערכים" המטומטמים של השמאל הפרוגרסיבי. לא. צה"ל יהיה בעל ערכים חכמים והגיוניים, ישאף לנצחון ולא לכל מיני שטויות פרוגרסיביות מטומטמות, ואם החילונים ירצו – אולי נסכים לבנות להם חטיבה משלהם שתתחשב גם ברגשותיהם עד כמה שיתאפשר, אם יתאפשר.
׆ ׆ ׆
כתבנו כאן בשבוע שעבר שהחילונים רוצים שהכל ישרתו, אבל הם לא יסכימו בשום אופן שהדתיים והחרדים יהיו שותפים בניסוח רוח צה"ל והקוד האתי וכו'. הם רוצים לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
הם רוצים שחרדים יתגייסו, אבל ברור להם שרק החילונים הקנאים יקבעו איך יראה צה"ל, ויעצבו אותו בדמותם ובצלמם. ברור להם שהצבא של אבא שלהם וכך הוא ישאר.
׆ ׆ ׆
אולי לא הייתי צריך להכנס לכל הויכוח הזה במסגרת הטור החגיגי ליום ירושלים. אבל מה שרציתי לומר הוא שאחת המתנות שקבלנו הוא הצורך לברר מה אנחנו עושים כאן ולאן אנו שואפים.
שבנו לארצנו כדי לגאול את ארצו ואת עמו, וכמו שנקרא השבת: גאולה תתנו לארץ.
ופנינו למקדש. ■
