השבוע לפני 47 שנים הגעתי לעולם. בשנים האחרונות עשיתי לי מנהג ביום הזה: במקום רק לקבל מתנות – להשתדל גם לתת. לא מהסוג שעוטפים בסרטים ונייר צבעוני, אלא כאלו שנוגעות בעומק החיים.
כשאני מביט לאחור, מה שעיצב את חיי אינם האירועים הדרמטיים, אלא דווקא ההרגלים הקטנים שבחרתי לאמץ לאורך השנים. חלקם למדתי מיד, אחרים הבנתי רק אחרי כישלונות מתסכלים. חלק גיליתי בעצמי, אבל רבים למדתי מאנשים טובים שה' זיכה אותי לפגוש בדרך.
הנה כמה מהם:
להיות סקרן. עד הבר מצווה עברתי על רוב כרכי האנציקלופדיה שהייתה בבית. לא הכול הבנתי, אבל משהו בי נדלק כל פעם שלמדתי דבר חדש. ועד היום אני משתדל להישאר צמא לידע. כי בכל גיל, יש עוד כל כך הרבה מה לגלות.
לקום מוקדם. לרוב אני קם סביב חמש כשהעולם עוד ישן. גיליתי שהשעות הצלולות של הבוקר, ללא רעשים והפרעות, הן שעות הזהב הפוריות ביותר שלי.
להטעין מצברים. אני פותח כל בוקר בלימוד תורה – לפני כל המשימות הדחופות, לפני הניידים, לפני הרעש. לא כחובה אלא כתחנת דלק שממנה אצא אל היום.
ללמוד מגדולים. ליד המיטה שלי כילד היה מדף ועליו ניצבו כמו חיילים ספרים על חייהם של גדולי ישראל. עוד הייתי צעיר מלהבין את התורות שלהם, אבל אהבתי לקרוא על הלב הטוב שלהם ועל האור שהביאו לעולם. מאז אני נמשך לביוגרפיות ולסיפורים על דמויות מופת. לא כדי להרגיש קטן, אלא כדי לשאול: מה אני יכול ללמוד מהם ולגדול בזכותם?
ללכוד רעיונות. הברקות מגיעות בזמנים הכי לא צפויים: באמצע שיחה, בפקק, בהליכה. כדי שלא לאבד אותן, אני תמיד רושם. פעם בפתק, היום באפליקציה. חבל לפספס רעיונות טובים.
לא ביומן – לא קיים. משימות שלא ננעצות ביומן – נשכחות. אני מקפיד לרשום כל דבר שקבוע לו זמן. בזכות זה אני כמעט ולא מפספס דבר. איך אמרה לי פעם אישה חכמה: ההפך מ'לשכוח' זה 'לרשום'.
זמן הוא דבר קדוש. חיים פעם אחת, ולכל דקה יש תפקיד. אני לא אוהב לתת לזמן לזלוג מבין האצבעות. זה מה שמניע אותי לחפש כל הזמן דרכים להתנהל חכם יותר, ולהתחמק מדברים שזוללים לי שעות יקרות.
בלכתך בדרך. בערך יום בשבוע אני על הכביש. במקום חדשות או מוזיקה, אני מעדיף ללמוד: להאזין לשיעורי תורה ביוטיוב ולפודקאסטים איכותיים. כמה דברים למדתי בדרך הזו, שבמצטבר מגיעה לכדי כמה שנים מהחיים!
לא לשמור לעצמך. בבידוק הביטחוני שלפני הטיסה שואלים: "מישהו נתן לך משהו להעביר?" אני לא שומע את זה כשאלה אלא כקביעה מכוננת עם סימן קריאה שמלווה אותי כל החיים. בכל פעם שאני נתקל בדבר איכותי שיכול לעשות טוב לאחרים – סיפור, תובנה, רעיון – אני משתדל לא לשמור אותו לעצמי. בדיוק כמו שאני עושה בטור שאתם קוראים עכשיו.
לשמוח לקבל ביקורת. זה לא תמיד קל, ובטח שלא נעים. אבל אם אצליח למצוא את נקודת האמת בביקורת – הרווח כולו שלי. גם כשנאמרת בטון לא נעים, וגם אם מי שאומר אותה לא היה זוכה במדליית הזהב בטקט.
להשקיע בזוגיות. אשתי רעות ואני כבר חגגנו 21 שנות נישואים. בתחילת הדרך השקענו המון כדי ללמוד על זוגיות ולבנות את הביחד שלנו נכון יותר: שיעורים, סדנאות, קריאת ספרים. המתנה הכי גדולה שאדם יכול לתת לילדים שלו: שאבא שלהם יאהב את אמא שלהם. ולהפך. זה לא קורה מעצמו, וזה שווה כל השקעה.
להיעזר במקצוענים. במקום לבזבז שעתיים על פתיחת סתימה בכיור ולעשות את זה באופן בינוני – אני מעדיף להזמין איש מקצוע ולשלם לו באהבה על מה שהוא טוב בו. את הזמן שלי מוטב שאקדיש לדברים שאני טוב בהם. וגם: כשמדובר בנפש, בבריאות, בזוגיות – לא כדאי להתפשר על חובבן.
להתנדב. בכיתה ט' נכנסתי להדרכה בתנועת נוער, בכיתה י"א התחלתי להתנדב במד"א. גם היום אני מוצא את הדרכים שלי לתרום לעם ישראל. כדאי מאד שלכל אחד יהיה מקום בו הוא מתנדב. כמו שאמר לי הר"מ שלי בכיתה ט': האדם נברא – לא בשביל עצמו, אלא כדי להועיל לאחרים.
להשחיז את הגרזן. פתגם סיני עתיק אומר: אם יש לך שמונה שעות ביום לחטוב עצים – תקדיש לפחות שעה מהן כדי להשחיז את הכלי. הגרזן שלנו זו האישיות שלנו. אני מחפש בנרות דברים שיעזרו לי להיות אדם טוב, יעיל, חד וממוקד יותר – וממילא, כל מה שאעשה יהיה טוב יותר.
לדבר אל ה׳. ולא רק בתפילה. בנהיגה, בהליכה, בתור לסופר ולפני השינה. לא צריך בשביל זה סידור ולא בית כנסת. אלוקים איתנו בכל מקום.
מה הלאה? יש כמה הרגלים שמאד הייתי רוצה לרכוש אבל בינתיים אני עוד לא לגמרי שם: לעשות ספורט באופן קבוע, לאכול בריא יותר, להגיע לתפילה דקה לפני שהיא מתחילה ולא חמש דקות אחרי. אני רושם אותם כאן, כי גם זה חלק מהסיפור: לדעת מה אני שואף לשפר. מי יודע – אולי השנה אעשה את הצעד הראשון.
יש סיבה שאני פה. אני מאמין שלא הגעתי לכאן במקרה. יום הולדת הוא לא רק זמן לעוגה ובלונים, אלא רגע פנימי לשאול: האם אני באמת מממש את הימים, הכוחות והכישרונות שה' הפקיד אצלי? לא תמיד התשובות ברורות. אבל עצם השאלה שווה הרבה מאד.
ולסיום: את הסעיף האחרון אני משאיר לכם. איזה הרגל טוב יש לכם ואתם מוכנים לחלוק איתי ואולי גם עם אחרים? זו המתנה שאני מבקש מכם ביום ההולדת שלי. ■
