שמעתי מהרב אברהם רמר: פעם שאלו את הרב צבי יהודה קוק מיהו גדול הדור אחרי פטירת אביו הרב אברהם יצחק. הרב צב״י השיב: למה כל כך חשוב להגדיר? אבל אם כבר מדברים על גדול הדור, אפשר לדבר על הגאון רבי משולם ראט, בעל שו״ת ״קול מבשר״ וחבר מועצת הרבנות הראשית.
רב קרית שמונה וראש הישיבה הרב צפניה דרורי, יבלח״א, אמר לי שכדי להבין קצות דרכיו של הגאון הזה כדאי להכיר את הציפיות הגבוהות שלו מתלמידיו, ושלח לי צילום חוברת של תכנית לימודים שכתב ר׳ משולם. התכנית נשלחה בזמנו לרבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד הדף היומי, לבקשתו, כשפנה לכמה מגדולי ישראל לקראת ייסוד ישיבת חכמי לובלין. מעיון בחוברת אינני בטוח שההספק לשנה אחת בתכנית זו דומה לנלמד היום בישיבות במשך 7-8 שנים…
לפני שנים רבות פגשתי בחיפה את חתנו הרב ישראל האיתן (הייטנר), רבו של חיל הים (ואביו של הרב מאיר, רב השומרון), שסיפר לי בין היתר על החוויה של בחורים מישיבת חברון שנהגו להכנס אליו ‘לדבר בלימוד׳, בשנים שהיה גר מול הישיבה בשכונת גאולה בירושלים, ולפגוש אדם שהתורה כולה פתוחה לפניו.
קרובתו, גב׳ בן שחר (אמם ודודתם של הרבנים בן שחר), אמרה לי לאחרונה שעל מה שעברה בשואה עצמה לא כדאי שתספר, כי לא אצליח להרדם שבועיים. כשניצלה בנסי נסים היא נותרה לבדה בעולם, בגיל 11(!). היא היתה ילדה קטנה שרק התחילה בית ספר, כשהחל הכיבוש הנאצי, והיהודים הצטוו להתרכז בתוככי הגטו. הגאון ר׳ משולם ומשפחתו הגיעו לגור בבית משפחתה. היא זוכרת שכשהוא הגיע לגטו היא התפלאה שהציוד האישי שלו כלל רק ספר תורה (אולי כוונתה לספרי קודש?), ושהוא היה לומד כל הזמן. היא תיארה בפני הרגשת קנאה מוזרה שהיתה מקנאת בו. במה? היא ראתה שכשבאו לשאול אותו שאלות והוא היה פותח ספר, הספר תמיד נפתח בדיוק במקום הנכון, ללא צורך לדפדף אחורה או קדימה, בעוד שאצלה היא היתה צריכה תמיד לדפדף… תורה נפתחת לפניו…