יהדות

המאבק של נשות אברכי הציונות הדתית

ההחלטה לבטל את ההכרה בלימודים בכולל או בישיבה גבוהה כלימודים המקנים זכות לסבסוד במעונות היום מחשיבה לימוד תורה כאבטלה. משפחות האברכים נפגעות ממנה קשות. פורום נשות האברכים יוצא בקול צעקה • אוכלוסייה גדולה שנפגעת מהצעד הזה הן משפחות בהן האב הוא אברך ולימוד התורה שלו כאבטלה • פורום נשות האברכים יוצא בקול צעקה

מוריה אופיר

עמה מושקוביץ (34) היא אם לשישה ילדים וגרה בלוד. בעלה לומד בכולל "צביה אלישיב" של הרב איתן שנרב בעיר.
"בעלי סיים לימודי רבנות לפני כמה שנים", היא מספרת. "כרגע הוא לומד לימודי דיינות ולאורך כל השנים שלחנו את הילדים למעון וקיבלנו סבסוד. אני אישה עובדת, מורה ומגישה לבגרות, וזכאית לסבסוד מטעם המדינה, ופתאום גם את זה לא יתנו".

מושקוביץ מדברת על החלטתו של שר האוצר אביגדור ליברמן לבטל את סבסוד מעונות היום לגיל הרך עבור משפחות בהן אחד ההורים לא עובד. הסבסוד אמנם כן ניתן למשפחות בהן אחד ההורים לומד במוסדות להשכלה גבוהה, והאברכים שלומדים תורה במשך רוב היום, נותרים בלא הסבסוד המדובר.
"המטרה של ליברמן היא להוציא את האברכים לשוק העבודה, ופירוש האמירה שלו הוא שלימוד תורה שווה לאבטלה. סטודנט שלומד מדעי הרוח מקבל הנחה למעון של הילד שלו, ומכירים בכך שהוא לומד כעיסוק שלו, אבל לימוד תורה לא נחשב עיסוק, אלא אבטלה. הדבר הזה מונע ממני, כמפרנסת המשפחה, לצאת לעבוד, כי לא משתלם לי לשלם סכום כל כך גדול למעונות. הדבר יוצר עבורי אפליה כאישה שרוצה לפרנס ולעבוד, וזה פוגע בי ובילדים".
לאחר החלטתו של ליברמן היא ונשים נוספות החליטו להתאגד ולהקים פורום שייצג את נשות האברכים מהציונות הדתית, בשם "תורתם – אומנותן". הפורום כולל מאות נשים מרחבי הארץ שכמאתיים מהן חברות בקבוצת ווצאפ משותפת, ומהוות נציגות של מעל לארבעים כוללים וישיבות.
"תורתם של הגברים היא האומנות שלנו כנשים", אומרת מושקוביץ, "הלימוד של הבעלים שלנו היא גם בחירה שלנו וזו שליחות זוגית ומשפחתית. ההחלטה הזו התקבלה לפני ארבעה חודשים והיו לה תגובות שליליות במערכת הפוליטית, ולכן ליברמן קצת נסוג ממנה והחליט שהוא דוחה אותה בחודשיים. אנחנו שמחנו שזה הולך לכיוון טוב. כעבור חודשיים קיבלנו סטירת לחי כשהוחלט שכן יוצאים עם הדבר הזה לפועל".
בראש הפורום עומדות 4 נשים שמנהלות אותו, ביניהן מושקוביץ. "אנחנו פונות בעצמנו לחברי הכנסת. נפגשנו עם ניר אורבך שמנהל משא ומתן עם ליברמן על העניין, עם אורית סטרוק ומיכל רוזין, ואנחנו קובעות פגישות נוספות, יוצאות לתקשורת ומפעילות לחצים מכל מיני כיוונים כדי לקבל הד נוסף למאבק שלנו", היא אומרת.
על השאלה מדוע הן פועלות כפורום נשים דתי לאומי ולא יחד עם נשות האברכים החרדיות עונה מושקוביץ כי "אין להם כרגע כוח פוליטי שיכול לסייע וידיהם קצת כבולות. אנחנו במקום שיכול יותר להשפיע".
תסכימו לפשרה בעניין?
"פשרות זה אולי מחוסר ברירה, אבל אנחנו רוצות מבחינה מהותית לבטל את הגזירה הזו לגמרי כי התורה היא ערך ציבורי לאומי, לא ערך פרטי שאדם לוקח על עצמו ואומר – "תממנו אותי". לימוד התורה הוא ערך ציבורי וצריך לעמוד מאחוריו. אם החברה כחברה רוצה שיהיו בה לומדי תורה, צריך באיזו דרך לדאוג להם. זה לא שאנחנו חיים חיי פאר ומבקשים שיממנו לנו נסיעות לחו"ל. אנחנו מבקשות רק עבור קיום בסיסי – היכולת לצאת לעבוד ולפרנס ולהיות חלק משוק העבודה. זה הבסיס של הבסיס". 

מה זה אומר להיות אברכית?

"זה אומר לקחת על עצמי את עול הפרנסה, עול גידול הילדים ואחזקת הבית, כמו שתי משרות. בעלי יוצא מוקדם לסדר בוקר. יש פעמים שהוא חוזר הביתה בצהריים, אבל אז חוזר שוב לכולל ובעצם לא נמצא עד הערב בבית. יש אברכים שנמצאים גם בערב בסדר ערב בכולל, וזה אומר להיות ממש מסורה ולחזק אותו בעניין הזה. ללמוד תורה כל היום זה לא דבר שקל לבעלים שלנו, והם זקוקים לנו בתמיכה טכנית של השלמת העיסוק בבית וגם בעידוד ובחיזוק של לתת להם את היכולת והפניות לשבת וללמוד. זה לבחור בחיי פשטות ולהבין שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דברים שמשפחות אחרות יכולות. בכל פעם הקב"ה שולח שליחים נאמנים ולא צפויים שמסייעים לנו לשרוד עוד קצת ועוד קצת. בדרך הטבע, במדינת ישראל, זה באמת נס". 

מה תגידי לאנשים מהציבור שלנו שיציעו שבעלך ילמד תורה רק חצי יום והמשך היום יפרנס?

"כדי להיות תלמיד חכם, דיין או רב, יש צורך בהמון ידע, זה לא "מקצוע" שלומדים אותו במשך תואר ראשון ותואר שני וזהו, יש לך אותו ביד. התורה היא ים ענק שדרושות לא מעט שנים כדי להתמצא בו וללמוד אותו. בציבור שלנו, אותם אנשים שלומדים גם יוצאים ועוסקים בזה הרבה פעמים: הם הופכים להיות רמי"ם וראשי ישיבות. בסופו של דבר הציבור נתרם מההנהגה הרוחנית שהוא מקבל ומעבר לזה העיסוק בתורה כשלעצמו הוא דבר שהציבור שלנו מאמין בו ומסור אליו בצורה מהותית. השאלה של "כמה" היא שאלה של מינונים ובאמת רוב האנשים יוצאים לעבוד, אבל יש קבוצה באמת לא כל כך גדולה, באזור ה – 4500 אברכים כרגע בציונות הדתית, שהם הסיירת. אנחנו צריכים אותם כדי שיהיה לנו עמוד שדרה של תלמידי חכמים שימשיכו את ההנהגה הרבנית שלנו בציבור. אנחנו שמחים וגאים להיות חלק מהשליחות החשובה הזו ואנחנו זקוקים לתמיכה ציבורית שתבוא לידי ביטוי בגיבוי מהציבור ומהמנהיגים, וגם מתרומות לעולם הישיבות שמחזיק אותם ומאפשר לגדל וליצור את תלמידי החכמים של הדור הבא". 

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…