בדיוק כשזרקתי את כל מה שמגניב מאחורי גווי, הילדים התחילו לעשות צעדים ראשונים ב'עולם המגניב'.
01
אפשר לומר שאני די משתדל שלא לתזז את הילדים למטרות אישיות שיטפחו את העצלנות שלי. חשוב לי שהם ינצלו את הזמן, יתפתחו, יהיו שמחים, נקיים. אני מתפלל עליהם ללא הרף ועושה את ההשתדלות שלי: מעודד אותם ומבקש מהם מפורשות לנוע לכיוונים טובים. דא עקא, שבשלב מסוים בחיי שמתי לב שיותר מדי פעמים נדרש ממני 'להלהיב' אותם כדי שהם יעשו משהו חשוב שיטיב עימם ויעניק להם תחושת סיפוק עלומה השוכנת, לרוב, מעבר לטווח ה'לא בא לי' העכשווי.
02
אך רצה הבורא והילדים, לפעמים, תקועים על מה שמלהיב אותם ומסרבים לנוע כשאין אלמנט מגניב בבקשת המבוגר חמור הסבר שבי. המילה 'מגניב', מתברר, עדין בשימוש גם בעולמנו הנוכחי ועיניהם התמות של הילדים נפערות בהתלהבות כל אימת שמשהו 'מגניב' אותם. הסיפור לא זר לי. לפחות מחצית מחיי עסקתי בלהיות מגניב במגוון ויראציות, טעמים וניחוחות. אך בדיוק כשנראה שצברתי כבר מספיק קילומטרז' כדי 'להגניב' ותעודות המגניב היו תלויות על קירות ליבי במסמרות – התחלתי לזחול אחורה. אויה לי! כבר לא מתחשק לי להגניב איש. ההגנבה הפכה עליי לזרה עד שברצוני נבט זרע הרצון הבא: לעשות אך ורק את שלי ללא גזירת קופונים שניתנו לי יען כי הגנבתי מישהו.
03
עם הזמן, התחדדה בי ההכרה שלא רק שאין בי צורך ורצון 'להגניב'. במקום מסוים בלב, אפילו לא נעים לי להגניב. מבקש אני שיקבלו את הפנימיות שבי, נטו בזכות מעשיי. הפכתי לכופר ב-13 עיקרי המגניבות הגורסים כי עליך לדבוק בסיפור הפרסונה שטיפחת כדי לצבור קהל, ידידים וסביבה קרובה שמגיבה לך באופן מסוים. אז זהו, שלא. אדם אני ותו לא. לא גנב, לא מתגנב ובטח שלא מגניב.
04
נוצרה בעיה: נשארתי מאחור בעולם הבלתי מגניבים בעליל בזמן שילדיי עושים את צעדיהם הראשונים בעולם שמשדר לך מרגע שאתה פוקח את העיניים שמגניב זה האלמנט המרכזי בחיים. עבורו שווה להתעלות מעל כל מה ש'לא בא לך'. ולא שלילד יש ברירה. המגניב המסובב את חיי הילדים סחור סחור נוטל מהם את זכות הבחירה להחליט מה הם באמת רוצים. במחשבה שניה: אולי זה בסדר. ילדים לא באמת רוצים משהו. הם רק כמהים (גם אם אינם יודעים להגדיר זאת) שמבוגר אחראי יאהב אותם ויעזור להם למצות את הפוטנציאל היצירתי הגלום בהם קצת מעבר לחשיבה רחבת אופקים המתמקדת בכמות הבוץ הנשפך מסוליות הנעליים אל הספה. אם בשביל הילדים עליי לפתוח מחדש את ספרי המגניבות המתפוררים שלי ולהגות בסודותיהם העתיקים – כנראה שאני צריך לעשות זאת, למען השם, במקום להסביר להם את תפישתי החדשה לגבי כל מה שמגניב. ■
הכותב הוא מרצה, מוזיקאי ומנהל תוכן דיגיטלי
לתכנים נוספים ולסרט ״מדריך למתבונן האמיץ״: NadavGedalia.com
