כץ ולעניין

המלצה חמה

אני ממליץ לחקות את מנהגי נבחרי העם בנושא הנ”ל ולהמליץ מידי יום על בן או בת זוגכם.

לאחר שנסתיימו הבחירות, ניתן וכדאי ללמוד מהן ביחס ליחסים בכלל ולזוגיות בפרט. בכל ארבעת מערכות הבחירות האחרונות לכנסת ישראל שנערכו בשנתיים האחרונות, שמענו לא מעט מפלגות החוזרות על המנטרה: “רק לא ביבי”. כמעט לא שמענו מאותן מפלגות (לפחות מרובן) מי כן ראוי להיות ראש הממשלה, וחבל, הן דאגו בעיקר לפרסם מי לא ראוי.
חשוב לשים לב כי מפלגות אלה לא רק שסימנו את מי אינן רוצות כראש הממשלה, אלא הגדילו לעשות והציבו אולטימטום: “בשום מצב לא יישבו בממשלה אחת עם בנימין נתניהו”.
לעניות דעתי הפוליטית, הצבת אולטימטום היא מעשה לא חכם ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. הצבת אולטימטום מקטינה את אפשרויות הקואליציה שלך, מצמצמת את כח המשא ומתן שלך מול מפלגות אחרות שלא הציבו אולטימטום.
והגרוע מכל, הצבת אולטימטום גורמת לאנשים שאוהדים אותך, אך אינם בדיוק בדעה שלך ביחס לאולטימטום שהצבת, לחשוב שוב האם להצביע עבורך.
לאנשים שיטענו שרק בהצבת אולטימטום נוקשה חד וברור אתה מראה את נחישותך לדבוק בערכים ובכך להבליט את אמת כוונותיך. אענה שאם הדרך היחידה שלך להראות את נחישותך ואת הדבקות שלך בקיום כוונותיך ואמירותיך היא רק בדרך של אולטימטום, אתה כנראה לא נמצא במקצוע הנכון.
מי שמציב אולטימטום, נכנס לאחר תוצאות הבחירות לשולחן המו”מ ביד קשורה לאחור, והכול בשל הבטחה אשר ניתנה עוד לפני שידע מה תהיינה התוצאות והמציאות לאחר הבחירות.
ואם בפוליטיקה ההצעה שלי, להימנע מאולטימטום, בזוגיות ובחיי נישואין ההצעה שלי היא לאסור לחלוטין שימוש באולטימטומים. למחוק מהלקסיקון הזוגי את האופציה הזו.
חיי זוגיות הם חיים משלימים של שני אנשים אשר בחרו לחיות יחדיו מתוך אהבה, קבלת האחר, הכלה, סבלנות, תשוקה, רצון להקים משפחה, ערכים משותפים ואמונה משותפת על דרך חיים ביחד.
צד אחד המציב אולטימטום כל שהוא, מפר את האיזון והופך את האמון הבסיסי בין בני הזוג לשפה של איומים.
משפטים כמו:
“אם תעשה/י X, אז אני אעשה Y”, או “אני אף פעם לא מוכן לעשות את X”, הם משפטים מסוכנים ורעילים ליחסים בין בני זוג.
ההתניה המיותרת המלווה באיום של תוצאה וודאי אינה רצויה ואינה מקובלת על הצד המאוים (אחרת אין לאולטימטום שום תוקף), והיא שפה של איומים, של חוסר כבוד, חוסר הערכה וחוסר אהבה. אולטימטומים באים בדרך כלל בתוך ויכוח נוקב, חוסר הסכמה משמעותי וחוסר הערכה לדעתו של הצד השני. משום מה, הצבת האולטימטום גורם לאדם לחשוב שרק באמצעות הפעלת איום, יצליח להביא את הצד השני לכבד את רצונותיו.
זוהי חשיבה ילדותית ומסוכנת.
ילדותית – כיוון שיש כלים שונים ודרכים שונות להביע ולשכנע את הצד השני בצדקת דעתך: דו-שיח, פעילות משותפת, חברים, ייעוץ מקצועי, קרבה נפשית וגופנית ועוד. כל אלה עוזרים להרגיע את השיח עם את בן/בת הזוג ומאפשרים לו “לרדת” מהעץ הגבוה שעליו טיפס.
מסוכנת – טבע האדם שאחרי שהוציא מפיו את האולטימטום, קשה לו שבעתיים לוותר, לחזור בו, להתפשר ולהתגמש. האגו, הכבוד העצמי והבושה גורמים לו להתחפר עוד יותר בעמדות שלו ללא רצון או יכולת לקבל את דעת האחר/ת. האדם נעשה בלוק, אטום לשיח, אטום להבנה ואטום לרגשות.
מכאן הדרך לשיפור המצב תהיה הרבה יותר קשה, ותחייב הרבה יותר מאמץ, השקעה, ריצוי, ויתור, הכלה, סבלנות, התפשרות, סליחה, גמישות ועוד.
אף אחד לא רוצה שיעמידו אותו עם הגב אל הקיר, במיוחד לא מצד בן או בת הזוג. אולטימטום הוא הרס של יחסים בין בני אדם בכלל ובין בני זוג בפרט.
המאמר נכתב לפני השבעת הכנסת ומתן המנדט ע”י הנשיא למאן דהוא.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…