הצוואה של אלעזר

מאחורי החזות הישירה, השמחה והפעילה, נצר אלעזר בליבו סוד. אחרי שנהרג סיפרו חבריו כי אלעזר ניבא את מותו בבהירות מצמררת. הוא אמר לא פעם כי הוא יודע שהוא עתיד להירצח בפיגוע, ועל כן תמיד נסע עם הנשק דרוך לידו בתקווה שיספיק להשיב אש. ״אני אהיה הראשון שיספיק לירות על המחבלים חזרה מתוך רכב נוסע״, היה אומר. אך דווקא בזמן הפיגוע לא היה הנשק דרוך והוא לא הספיק להשיב אש.
נזכר חברו שיראל בלייכר: ״כשאלעזר אמר לנו לא להפוך את האזכרות שלו לדיכאון אלא לשמוח כי הוא לא ימות סתם, לא התייחסנו לזה ברצינות. עבורנו אלו היו עוד אמירות פרועות, כפי שהיה נוהג לעיתים קרובות לומר. אבל עכשיו אני מבין אותו. מבחינתי כשהוא דיבר על כך שננקום את מותו, מעבר לנקמה שצריך לעשות במחבלים, הוא ביקש בעצם לדאוג לכך שנזכור אותו בדרך שבה הוא חי – בשמחה ועם אהבה לארץ. לא להיות אדישים למה שמתחולל״.
בצוואתו ביקש אלעזר שלושה דברים: לשיר במהלך ההלוויה, לדבר על נקמה, ולקבור אותו עם סכין.
שתי הבקשות הראשונות מולאו, אך הבקשה השלישית לא התאפשרה בשל כללי ההלוויה הצבאית. ההלוויה הפכה למסע של שירה ועוצמה, שהסעירה את העיר חברון ונזכרת כאחת ההלוויות המצמררות והמשמעותיות ביותר. רבים מהמשתתפים העידו שהמסע המטלטל שינה את חייהם. הם הפכו למלאי תחושת שליחות ואומץ, כפי שאלעזר רצה.
זכרו של אלעזר המשיך להיות פעיל והמשיך ליצור פעולות רבות עוצמה. לאחר הרצח הוציאו חבריו, שיראל בלייכר, אשי הורביץ ואורי ארנון דיסק ובו אוסף ׳שירים שאלעזר אהב׳, והחלו במסורת של הופעות זיכרון וטיולים ייחודיים ביום האזכרה (ויום הולדתו) של אלעזר. במשך שנים נערכו טיולים באזור שבו היה הפיגוע ליד תל זיף והופעות עם הזמרים שאהב, ביניהם – אהוד בנאי, עדי רן, סיני תור, ביני לנדאו ועוד. הסרט שיצא לזכרו נקרא ׳אין תרופה לאבן בנפש׳, המסר שאלעזר רקם על הכיפה שחבש ושהביע את תחושותיו העמוקות.
בנוסף למופע, כמעט בכל שנה נערך מסע לזכר אלעזר שמביע את הערכים שאותם ביטא בעוצמה כה גדולה: אהבת המולדת, אהבת המורשת ומאבק למען ערכי האמת והנצח.
המסע מסמל מאבק על שמירת המולדת ונופיה הנמצאים כעת תחת התקפה קשה.
המסע אשר יצא ביום חמישי, י״ד אב, 11.8 היה מסע אתגרי ומיוחד החוצה את מדבר יהודה לרוחבו, מהיישוב פני קדם במזרח גוש עציון ועד לעין גדי.
הצועדים עברו את 30 הקילומטרים במסע לילי אתגרי לאורכו של נחל ערוגות, תוך קריאה למדינת ישראל לשמור על נופו ההיסטורי הייחודי של מדבר יהודה הנמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה איומה, חסרת תקדים, של בנייה בלתי חוקית, פריצת שבילים, מחצבות ומזבלות, והשתלטות של גורמים עוינים על מרחבי ארץ יהודה.
מיכאל לוריא, מוותיקי המתיישבים בספר המדבר וממארגני המסע אומר שאלעזר אהב את הארץ בצורה בלתי רגילה. ״היתה בו אהבה עצומה לאנשים ולארץ. מעולם לא ראיתי אדם שכל כך כאב את הכאב של הארץ בעוצמה כזאת. ומה שמתחולל במדבר בשנים האחרונות הוא פשע לאומי היסטורי שאסור לנו להישאר אדישים אליו״.
״הטיול הוא טיול ירח יפהפה ומאתגר, אבל יש פה גם מסר שאנחנו מקווים להעביר הלאה ולהשמיע את קריאת מדבר יהודה, ערש העם היהודי. לאורך כל ההיסטוריה היה מדבר יהודה מקום המפלט של הנודדים והמורדים היהודים: ליו נמלטו דוד המלך ואנשיו, החשמונאים בראשית המרד, המורדים במרד הגדול ברומאים, ולוחמי בר כוכבא. כיום הוא הפך לשטח הפקר. מבחינת הערבים מדובר ביעד אסטרטגי שכן הוא מהווה אזור מעבר קריטי בין רצועת עזה, הנגב ודרום הר חברון לבנימין, הבקעה, הגליל השומרון. מדינת ישראל לא מצליחה, ולא ממש מנסה, למצוא פתרון בר קיימא. בימים אלו עולה שוב התכנית להרוס את שרידי הנוף המדברי, ושוב מתוכננת פגיעה בנוף ובניית קווי הגנה גרנדיוזיים לרוחב המדבר. מעבר לכך שמדובר בפגיעה נופית עצומה, הפעולה הברוטאלית הזאת משנה לחלוטין את משטר זרימת הנחלים ותהרוס את נופי המדבר. אך גם בהיבט הביטחוני, הקביעה האסטרטגית הידועה היא ״קו ההגנה לעולם יפרץ״. לפעולה הזאת לא יהיה ערך בטחוני אמיתי. אנחנו רוצים להיות נוכחים במדבר, לטייל בו, להביא לכך שיהיו בו נקודות ביקור, תיירות, חאנים ובורות מים. בסיפור מצדה והרומאים, אנחנו לא רוצים להיות הרומאים״.
לדבריו של לוריא, זה הרעיון של מסע ׳אהבה למדבר׳ אותו קיימו בט״ו באב בליל ירח מלא. ״המסע התקיים יומיים לפני יום השנה העשרים לנפילת אלעזר ויום הולדתו ה-41. אנו מזמינים את כולם לבוא, לטייל ולאהוב איתנו את המדבר. בימים אלו אנחנו מחפשים שותפים על מנת לסמן את מסלולי האזור בסימון מסלולים רשמי ומחפשים שותפים לכך על מנת שיותר ויותר אנשים, יגיעו, יכירו וישמרו על המדבר״.