עבר ונזכר

הצוואה של אלעזר

כ-120 מטיילים מכל קצוות הארץ, מגיל חצי שנה ועד גיל 75 חצו את המדבר במסע לילי ייחודי בליל ט״ו באב במסע ׳אהבה למדבר׳ הקורא לשמור על מדבר יהודה • המסע הוקדש לזכרו של סמ״ר שמאי אלעזר ליבוביץ הי״ד, במלאת 20 שנה להירצחו

אורי ארנון

אורי ארנון

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום הר חברון שבו נרצחו אלעזר שמאי ליבוביץ ובני הזוג יוסף וחנה דיקשטיין עם בנם התינוק שובאל.
אלעזר היה בדרכו מבסיס הנחל בתל ערד שם שירת לביתו בחברון, שם חיכתה לו משפחתו אשר ציפתה לחגוג עימו את יום הולדתו ה – 21.
עם מותו, השאיר אלעזר אחריו חלל עצום. דמותו מלאת העוצמה, היושר והשמחה הייתה מהפנטת. לא היה אדם שלא פגש באלעזר ונשאר אדיש לאש היוקדת של דמותו.
כבר מגיל צעיר בלט אלעזר במידת האמת והגבורה שלו ובשילוב נדיר של עוז וענווה. חבריו מספרים כיצד לא היסס למחות כאשר זיהה חוסר צדק והיה עומד על שלו גם מול המורים, דבר שאומנם סיבך אותו לא פעם, אך גם גרם להם להעריך אותו מאוד על כך. תכונה זאת בלטה לאורך כל חייו.
״הוא היה ישיר, אמיתי, דיבוריו היו כנים, בלי מסכים, בלי העמדת פנים ובלי לטייח״ מספר עליו הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, שנפגש עם אלעזר כמה פעמים; ״אלעזר היה אומר את האמת שבלבבו בלי חשש ופחד. היו לו ייסורי נפש וחיבוטים לא קלים והוא התמודד איתם – ב׳עזות דקדושה׳, עם ערות ותסיסה ועסיסיות מיוחדים במינם. זה גרם לקשר אמיץ בינינו. ממש נקשרנו נפש בנפש״.

אלעזר גדל בחברון בשנים הסוערות של ימי אוסלו, הוא עזב את ספסל הלימודים בגיל צעיר והיה מראשוני ׳נוער הגבעות׳ וממקימי חוות ׳גבעות עולם׳ באיתמר וגבעת ׳עדי עד׳ בבנימין והוא זה שנתן לה את שמה. אישיותו הכריזמטית הפכה אותו לדמות מרכזית בתהליכי ההקמה של הגבעות, שרובן הפכו למאחזים ואף ליישובים, שגאלו והצילו חלק גדול מאדמת המולדת. 

לאחר שתרם את חלקו לגאולת הארץ ובניינה, אלעזר התעקש להתנדב לשירות משמעותי בצבא; כאן הוא נתקל בקושי להתגייס בשל התיקים שצבר במהלך השנים במשטרת חברון. אלעזר, בישירות האופיינית לו, ניגש למפקד חטיבת חברון באותן שנים, אל״מ נעם תיבון, וביקש ממנו את עזרתו. נעם, שכבר הכיר את אלעזר כאחת הדמויות הבולטות בין נערי חברון, פעל למענו וערב לו אישית על מנת שיוכל להתגייס. ״אני זוכר היטב את אלעזר״, מספר נעם תיבון, כיום אלוף במיל׳.

 ״הוא גדל בחברון בתקופה מאוד סוערת. הוא היה מאוד פעיל ובולט, ותמיד דאג להגיד את מה שהוא חושב, וכתוצאה מכך צבר כמה תיקים במשטרה. אחרי שנפגשנו הסכמתי לערוב לו כפי שעשיתי במקרים נוספים על מנת שיוכל לשרת בצבא, וזאת מכיוון שאני מאמין שמי שעושה שירות משמעותי בצה״ל מתפתח לאזרח ואדם טוב יותר. 
אלעזר הגיע עם הרבה מוטיבציה, התקבל לעורב נח״ל ובלט שם מאוד. אני זוכר את הביקורים שלו בחברון עם המדים, הנשק והכומתה הירוקה. הוא היה מאוד גאה בשירות שלו ואני הייתי גאה בכך שהיה לי חלק בזה. 

ביום הרצח (אז כבר היה נעם תיבון מח״ט הנח״ל-א.א) הגעתי למקום הרצח וניהלנו את המרדף אחרי המחבלים. זה היה אירוע קשה מאוד. אלעזר נותר חרוט על ליבי.

 אני יכול להגיד היום במרחק השנים שאלעזר ממש השפיע עליי. כשאתה רואה איש צעיר שכל כך מתעקש לתרום, עם כל כך הרבה כוח רצון ועם יכולת ללכת גם נגד הזרם, זה משפיע גם עליך״.

למרות שעבר את הגיבוש בהצטיינות, אלעזר לא התקבל לאחת הסיירות; גם כאן לא היסס למחות על העוול שנעשה לו לדעתו, והוא ניגש לנעם תיבון פעם נוספת ואמר לו שהוא קופח. נעם עשה איתו הסכם ואמר לו שיסיים את הטירונות בהצטיינות ויעבור לאחת מהסיירות של הנח״ל, וכך היה. אלעזר סיים את הטירונות בהצטיינות והגיע לסיירת עורב נח״ל. גם שם, בנוף האנושי השונה לחלוטין, הפך לדמות אהובה וסוחפת. 

״הוא היה אחד החברים היותר טובים שלי בצבא״, אומר לבב וינברג, חברו לצוות:, ״אבל אני מתאר לעצמי שאם תלך לכל אחד מהצוות, כולם יגידו לך את אותו דבר: ׳אלעזר היה אחד החברים הכי טובים שלי בצוות׳. אני זוכר שגם במסעות הכי קשים, כשסוחבים משקלים וכולם עם הראש ברצפה הוא היה מגיע אליך עם חיוך קטן, ולא משנה איזה משקל הוא היה סוחב, הוא היה עוזר לך״.

לצד העוצמה הכובשת של אלעזר הייתה בו רגישות מיוחדת שהתגלתה במכתבים הרבים שכתב לחבריו ולמשפחתו, ובהם גם כתב קטעי ספרים ושירים שאהב. ״את השירים הוא היה שומע לעומק, לכן היה לנו ברור שננציח אותו עם שירים״, מספר חברו, שיראל בלייכר. ״את הכיפות הגדולות שחבש היה סורג בעצמו, ועל אחת מהן כתב משפט משיר שהפך למוטו: ׳אין תרופה לאבן בנפש׳. מילים אלו חשפו טפח מהנעשה בעומק נפשו. למרות שהיה פעיל מאוד, תמיד חי וחינני, היו לו רבדים עמוקים שאליהם אפילו חבריו הטובים לא הגיעו. הוא בעצם זעק לנו ׳אל תהיו אדישים לעוול׳, ואנחנו לא תמיד הצלחנו לשמוע. הדבר הנוסף שמאוד אפיין את אלעזר מעבר לישרות ולעומק שלו זאת האהבה שלו. הוא היה מלא בשמחה ובאהבה, היה לו חיוך ענק ועיניים כחולות נוצצות. הרגשת את האהבה שלו עוטפת אותך, הוא אהב אנשים והוא אהב את הארץ בעוצמה אדירה״.

שכני המשפחה בחברון זוכרים את אלעזר כילד בלונדי, חמוד ובולט בחברת הילדים והנוער. דובר היישוב היהודי בחברון, ד״ר נעם ארנון, מספר: ״בכל חברת הילדים לא ניתן היה להתעלם מאלעזר. הוא תמיד בלט, במראה, בבדיחה, בחיוך, במנהיגות. לגדול כילד בחברון לא תמיד היה קל ופשוט ולא תמיד הבינו אותנו. אלעזר הרשים תמיד בבגרות ובהבנה שלו, וידע כבר כילד להגדיר דברים בצורה נכונה ומדויקת. ועם זאת, הוא ידע להפנות את הרגשות וההתמודדות למקום של בניין, עשיה ויצירה, כפי שנוכחנו לדעת בהמשך דרכו״.

מאחורי החזות הישירה, השמחה והפעילה, נצר אלעזר בליבו סוד. אחרי שנהרג סיפרו חבריו כי אלעזר ניבא את מותו בבהירות מצמררת. הוא אמר לא פעם כי הוא יודע שהוא עתיד להירצח בפיגוע, ועל כן תמיד נסע עם הנשק דרוך לידו בתקווה שיספיק להשיב אש. ״אני אהיה הראשון שיספיק לירות על המחבלים חזרה מתוך רכב נוסע״, היה אומר. אך דווקא בזמן הפיגוע לא היה הנשק דרוך והוא לא הספיק להשיב אש.
נזכר חברו שיראל בלייכר: ״כשאלעזר אמר לנו לא להפוך את האזכרות שלו לדיכאון אלא לשמוח כי הוא לא ימות סתם, לא התייחסנו לזה ברצינות. עבורנו אלו היו עוד אמירות פרועות, כפי שהיה נוהג לעיתים קרובות לומר. אבל עכשיו אני מבין אותו. מבחינתי כשהוא דיבר על כך שננקום את מותו, מעבר לנקמה שצריך לעשות במחבלים, הוא ביקש בעצם לדאוג לכך שנזכור אותו בדרך שבה הוא חי – בשמחה ועם אהבה לארץ. לא להיות אדישים למה שמתחולל״.
בצוואתו ביקש אלעזר שלושה דברים: לשיר במהלך ההלוויה, לדבר על נקמה, ולקבור אותו עם סכין.
שתי הבקשות הראשונות מולאו, אך הבקשה השלישית לא התאפשרה בשל כללי ההלוויה הצבאית. ההלוויה הפכה למסע של שירה ועוצמה, שהסעירה את העיר חברון ונזכרת כאחת ההלוויות המצמררות והמשמעותיות ביותר. רבים מהמשתתפים העידו שהמסע המטלטל שינה את חייהם. הם הפכו למלאי תחושת שליחות ואומץ, כפי שאלעזר רצה.
זכרו של אלעזר המשיך להיות פעיל והמשיך ליצור פעולות רבות עוצמה. לאחר הרצח הוציאו חבריו, שיראל בלייכר, אשי הורביץ ואורי ארנון דיסק ובו אוסף ׳שירים שאלעזר אהב׳, והחלו במסורת של הופעות זיכרון וטיולים ייחודיים ביום האזכרה (ויום הולדתו) של אלעזר. במשך שנים נערכו טיולים באזור שבו היה הפיגוע ליד תל זיף והופעות עם הזמרים שאהב, ביניהם – אהוד בנאי, עדי רן, סיני תור, ביני לנדאו ועוד. הסרט שיצא לזכרו נקרא ׳אין תרופה לאבן בנפש׳, המסר שאלעזר רקם על הכיפה שחבש ושהביע את תחושותיו העמוקות.
בנוסף למופע, כמעט בכל שנה נערך מסע לזכר אלעזר שמביע את הערכים שאותם ביטא בעוצמה כה גדולה: אהבת המולדת, אהבת המורשת ומאבק למען ערכי האמת והנצח.
המסע מסמל מאבק על שמירת המולדת ונופיה הנמצאים כעת תחת התקפה קשה.
המסע אשר יצא ביום חמישי, י״ד אב, 11.8 היה מסע אתגרי ומיוחד החוצה את מדבר יהודה לרוחבו, מהיישוב פני קדם במזרח גוש עציון ועד לעין גדי.
הצועדים עברו את 30 הקילומטרים במסע לילי אתגרי לאורכו של נחל ערוגות, תוך קריאה למדינת ישראל לשמור על נופו ההיסטורי הייחודי של מדבר יהודה הנמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה איומה, חסרת תקדים, של בנייה בלתי חוקית, פריצת שבילים, מחצבות ומזבלות, והשתלטות של גורמים עוינים על מרחבי ארץ יהודה.
מיכאל לוריא, מוותיקי המתיישבים בספר המדבר וממארגני המסע אומר שאלעזר אהב את הארץ בצורה בלתי רגילה. ״היתה בו אהבה עצומה לאנשים ולארץ. מעולם לא ראיתי אדם שכל כך כאב את הכאב של הארץ בעוצמה כזאת. ומה שמתחולל במדבר בשנים האחרונות הוא פשע לאומי היסטורי שאסור לנו להישאר אדישים אליו״.
״הטיול הוא טיול ירח יפהפה ומאתגר, אבל יש פה גם מסר שאנחנו מקווים להעביר הלאה ולהשמיע את קריאת מדבר יהודה, ערש העם היהודי. לאורך כל ההיסטוריה היה מדבר יהודה מקום המפלט של הנודדים והמורדים היהודים: ליו נמלטו דוד המלך ואנשיו, החשמונאים בראשית המרד, המורדים במרד הגדול ברומאים, ולוחמי בר כוכבא. כיום הוא הפך לשטח הפקר. מבחינת הערבים מדובר ביעד אסטרטגי שכן הוא מהווה אזור מעבר קריטי בין רצועת עזה, הנגב ודרום הר חברון לבנימין, הבקעה, הגליל השומרון. מדינת ישראל לא מצליחה, ולא ממש מנסה, למצוא פתרון בר קיימא. בימים אלו עולה שוב התכנית להרוס את שרידי הנוף המדברי, ושוב מתוכננת פגיעה בנוף ובניית קווי הגנה גרנדיוזיים לרוחב המדבר. מעבר לכך שמדובר בפגיעה נופית עצומה, הפעולה הברוטאלית הזאת משנה לחלוטין את משטר זרימת הנחלים ותהרוס את נופי המדבר. אך גם בהיבט הביטחוני, הקביעה האסטרטגית הידועה היא ״קו ההגנה לעולם יפרץ״. לפעולה הזאת לא יהיה ערך בטחוני אמיתי. אנחנו רוצים להיות נוכחים במדבר, לטייל בו, להביא לכך שיהיו בו נקודות ביקור, תיירות, חאנים ובורות מים. בסיפור מצדה והרומאים, אנחנו לא רוצים להיות הרומאים״.
לדבריו של לוריא, זה הרעיון של מסע ׳אהבה למדבר׳ אותו קיימו בט״ו באב בליל ירח מלא. ״המסע התקיים יומיים לפני יום השנה העשרים לנפילת אלעזר ויום הולדתו ה-41. אנו מזמינים את כולם לבוא, לטייל ולאהוב איתנו את המדבר. בימים אלו אנחנו מחפשים שותפים על מנת לסמן את מסלולי האזור בסימון מסלולים רשמי ומחפשים שותפים לכך על מנת שיותר ויותר אנשים, יגיעו, יכירו וישמרו על המדבר״.

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

״לא התקבל לאף משרד״בנו של שמואל תמיר, יוסף, מספר כי…
״את קסטנר תשפוט ההיסטוריה״

״את קסטנר תשפוט ההיסטוריה״

״לא התקבל לאף משרד״בנו של שמואל תמיר, יוסף, מספר כי…
ארי פולד גיבור ישראל

ארי פולד גיבור ישראל

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר,…
"באהבה אין קץ, בתך"

"באהבה אין קץ, בתך"

בית חנה סנש בקיבוץ שדות ים הוקם על ידי חבריה…
ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…
Scroll to Top
גלילה למעלה