השתלמות מול המראה

אבינועם הרש - מחנך

אבינועם הרש - מחנך

קפה הפוך וחינוך סיפורים

פתאום באמצע הלימודים נעלם לו מורה לכמה ימי השתלמות ומוצא את עצמו מוטרד אחת לשעה בקפה ועוגה (ועוגיות פריכות מהבילות שמתפרקות בפה ושטרודל בטעם שאין כאן מקום להאריך נוסף על שלוש ארוחות במתכונת פנסיון מלא), וחוזר לבית הספר בחיוך מדושן עונג ותוספת של ארבעה קילו למשקלו. לא כולל.
ואולם נראה שחשובה לא פחות מההשתלמויות עצמן ומהדברים החדשים שנלמדו שם הייתה גם ההזדמנות החוזרת שלי לחזור לספסל הלימודים ולהזכיר לעצמי כמו מסע במנהרת הזמן איך אני, מחנך כיתה, מתנהג כתלמיד. ומה אני אגיד לכם? אכן, תמונות קשות, יונית. 

אם ההרצאות מעניינות, אין לנו בעיה. אנחנו מקשיבים ונהנים. העניין מתחיל באלו שקצת פחות באות לנו טוב.
ואז התחדדה לי תפיסת החוויה של התלמידים ומה הם באמת מרגישים כאשר עומד לפניהם מורה שלא מצליח להעיף אותם או לחלופין כשחומר הלימוד לא בא להם טוב. אחרי חמש דקות שהשתדלתי לנסות ולשמור על עניין הבנתי שאני והמרצה ככל הנראה ניפרד כידידים. בתוך זמן מועט נהפך קולו לרעש רקע מעומעם ומצאתי את עצמי נשאב לסיפור מרתק ומדהים: "אלף דברים שאתה יכול להספיק עד להפסקה". בואו נסכם רק שלמעט פתרון הסכסוך האזורי ברואנדה הספקתי די הרבה.
מאחר שאני מבוגר ומחנך בעצמי, ודאי השתדלתי שלא להפריע למרצה ובטח לא לתת לו את התחושה המזלזלת של מישהו שלא מקשיב, אולם לא יכולתי שלא לדמיין משחק סימולציה שבו אני נתקל במקום במרצה החביב במישהו בעל עיניים בגב שדורש הקשבה מלאה. נניח בעצמי. זה היה נראה בערך כך:
אני המורה: "אתה שם בסוף, איך אמרת שקוראים לך?"
אני התלמיד: "אבינועם. אמממ… למה?"
אני המורה: "סתם כי בא לי לשאול אותך איך אתה מרגיש. עכשיו תחזור בבקשה על המילה האחרונה שאמרתי”.
אני התלמיד: "אמממ… שאמרתי”?
אני המורה: "כן. יודע מה, עזוב את המילה האחרונה. תחזור בקצרה על מה שדיברתי בחמש דקות אחרונות. או בעשר. עזוב אותך. אתה יכול לחזור בבקשה על משהו אחד שאמרתי”?
אני התלמיד: "אמממ… לא. לא ממש הקשבתי, המורה".
אני המורה: "הבנתי. גש אליי בבקשה בסוף השיעור".
אבל בגלל שאנחנו בעולם המבוגרים, ולא נעים, הסימולציה הזאת תישאר ככל הנראה בגדר הדמיון.
למוחרת הגעתי לבית הספר ונתקלתי בתלמיד שלא הקשיב לי והיה עסוק במשהו אחר. באופן מדהים הוא נראה ממש כמוני, רק שכעת במקום למקד אוטומטית את חוסר ההקשבה שלו ביכולת הריכוז של התלמיד ראיתי את ידו של התלמיד, ידי שלי, מורמת באוויר. סימנתי לו שהוא יכול לדבר, ואני התלמיד שאלתי אותי: "המורה, יכול להיות שאתה פשוט משעמם או מגיש את החומר לא מספיק מעניין?

שתפו

כתבות נוספות באותו נושא

הקרבה‭ ‬ללא‭ ‬גבול

‬4‬ הסעיפים‭ ‬הראשונים‭ ‬פורסמו‭ ‬לפני‭ ‬שנה‭. ‬בזמן‭ ‬איומי‭ ‬הסרבנות‭ ‬משמאל‭.

קריאת שם לבת

שאלה: שלום הרב,זוג מסורתי/חילוני שנולדה להם בת והם לא מתכוונים

כן המפקד!

01 לאחר‭ ‬פרשיות‭ ‬קודמות‭ ‬שבהן‭ ‬תוארה‭ ‬באופן‭ ‬תיאורטי‭ ‬מלאכת‭ ‬המשכן‭,

ורק חרבונא נעלם

01 שבת‭ ‬סגרירית‭ ‬עברה‭ ‬על‭ ‬כוחותינו‭. ‬עובדי‭ ‬העירייה‭ ‬החרוצים‭ ‬הספיקו‭

הברה בתפילה

שאלה: שלום הרב,יש לי כמה שאלות בנוגע להברה המקובלת בינינו

אשכוליות הפקר

שאלה: קיבלתי הודעה בקבוצה של שכנים: שכנים יקריםבריינס xx משפחת

Scroll to Top
גלילה למעלה