01
לקראת הבחירות מתגנבת ללב איזשהיא תחושת ליאות וסלידה: בחירות הן פוליטיקה, מאבקים, אינטרסים. למי יש כוח לזה?
02
יש אנשים שאוהבים להרגיש שהם עדינים והם מעל הפוליטיקה ולכן הם משתמשים בביטויים: "אין במי לבחור"; "למה לי פוליטיקה עכשיו?"; "כל הפוליטיקאים מושחתים" (או בהפוך על הפוך "כל המפלגות טובות ואני בוחר בכולן"); ובגרסה הדתית: "תורה לא צריכה להתערב בפוליטיקה".
03
העמדה הנפשית שבוחרת לא ללכלך את הידיים אולי נשמעת טוב אבל למעשה היא בריחה מאחריות ופסיביות. המציאות מתנהלת דרך מאבקי כוח וכדי לקדם את המציאות אדם צריך להילחם על האמת בצורה אקטיבית. מי שמלמד אותנו זאת הוא אברהם אבינו.
04
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". אלה הן המילים הראשונות שנאמרות מאלוקים לאברהם. הן מסמנות את אופייה של התקופה החדשה: מעבר מפסיביות להליכה. אחרי נח שהתכנס מפני האנושות שמלאה חמס, אברהם נוהג באופן שונה – הוא כל הזמן בתנועה. הולך, רץ, ממהר, מזדרז לקיים את מצוות ה'. כאן באה האקטיביות לעולם.
05
משם אברהם אבינו מתחיל לנהל שורה של מאבקים והתמודדויות – "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו" – הירידה למצרים, ברית בין הבתרים, מלחמת ארבעת המלכים את החמשה, הגר וישמעאל, ברית מילה ועוד ועוד. בכל אחד ואחד מצמתי ההכרעה הללו אברהם אבינו לא "בוחר שלא לבחור" או מפהק באדישות, אלא מסתער אלי קרב.
06
מאפיין נוסף של העידן החדש הוא העצמאות. אברהם מקבל ציווי להתנתק מבית אביו ומכל אזור הנוחות שלו. בית הגידול של האדם: "ארצך, מולדתך ובית אביך" הם אלה שמהם הצטוה אברהם לצאת. בית, ארץ ומולדת הן מילים קסומות, שמשדרות לאדם תחושת שייכות, אבל אברהם אבינו אינו נשאר באזור הנוחות. אברהם לומד ומלמד לא להיות שקוע בהרגלים, לא לחיות עוד מכוח האינרציה אלא להתחיל ללכת.
07
כדוגמת אברהם אבינו ששבר את הפסלים ובחר באמונה בה' אחד, כך גם אנו הולכים אל הבחירות ובוחרים באופן מודע את מה שאנו מבינים שיקדם את שם ה' בעולם. לא יושבים בבית; לא בזים לאנשי פוליטיקה, לא מצפים שאחרים יעשו בשבילנו את העבודה המלוכלכת ולא חושבים שאנו מורמים מעם.
08
"לך לך מארצך" זו הקריאה ששומע כל יהודי מאז אברהם אבינו. שלב ה"לך לך" בחיים, שלב ההליכה והעשייה, מי שרוצה להיות מצאצאיו של אברהם אבינו אינו נשאר באזור הנוחות. הוא אינו מהטיפוסים הנינוחים שרוצים את הטוב מיד, אלא נכון להליכה, לניסיונות ולאתגרים. הוא הולך אל הבחירות כמו אל כל אתגרי החיים – בשמחה, בנמרצות, ומתוך הכרה שזו עבודת ה' כעת.
09
לא אסיים את המאמר במס השפתיים החנפני של "זהו יום הבוחר. לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות העיקר שזו חגיגה לדמוקרטיה" (שזה במילים אחרות: תכל'ס לא כל כך אכפת לי מה יהיה במדינה ואז אני מרגיש סבלן ונאור) ממש לא! בוודאי שחשוב שתהיה דמוקרטיה אבל ממש ממש חשוב מה יהיו תוצאות הבחירות. אוי ואבוי אם הגוש האמוני לא ינצח. אנחנו לא מהאו"ם ולא משוודיה – אנחנו של ישראל, ורוח ישראל המקורית חייבת לנצח. ■
