לפני כחודשיים נמחק בוויקיפדיה הערך שנכתב על לוחם מג״ב, בראל חדריה שמואלי ז״ל, שנהרג בגבול רצועת עזה לאחר שמחבל ערבי התקרב לגדר עם אקדח, וירה בו מטווח אפס. בראל נפגע באורח אנוש וכעבור מספר ימים מת מפצעיו בבית החולים. למחיקת הערך קדמו ויכוחים ודיונים בין עורכי ויקיפדיה, וכמובן לבסוף הגיעה הצבעה דיגיטלית כנהוג באנציקלופדיה האינטרנטית.
הערך על בראל עלה לרשת בתאריך 18 בדצמבר י״ד בטבת, והחל לעורר סערה. השאלה המרכזית ששאלו העורכים היתה האם ויקיפדיה היא המקום להנצחת לוחמי צה״ל, שאלה עקרונית ולא אישית נגד בראל ז״ל. אמנם מדובר בשאלה עקרונית, אבל מאחוריה מסתתר עניין חשוב הרבה יותר: מלחמות ימין מול שמאל או שמאל מול ימין, גרסת ויקיפדיה.
כשחשבתי על חומר לכתבה בנושא ויקיפדיה, לא חשבתי שיהיה קשה כל כך למצוא ״ויקיפד״ (כך נקראים העורכים) מהצד הימני של המפה הפוליטית. כן, גם בבמה של האנציקלופדיה האינטרנטית הימין חושש להתפרסם. כפי שאתם מבינים מצאתי מרואיין ויש לו ותק של מספר שנים כעורך, אך הריאיון עמו נערך בעילום שם.
״יש אתגרים לעורכים בוויקיפדיה, מדובר במיזם ליברלי במהותו״, אומר ע׳, ומוסיף: ״כמו כל מיזם אינטלקטואלי, ויקיפדיה עשויה מאנשים ליברלים ושמאלנים. העורכים השמרנים נכנסים למקום שאינו שמרן, בעל השקפה אוניברסלית וקוסמופוליטית״.
״בין המחנות מצוי לדוגמא ויכוח תמידי: ויקיפדיה בשפה העברית – האם היא הוויקיפדיה הישראלית או הוויקיפדיה העולמית בשפה העברית. הצד השמאלי אומר כי מדובר בוויקיפדיה עולמית בשפה העברית, והקריטריונים צריכים להיות עבריים. מדובר בטיעון סרק, שכן בויקיפדיה בשפה ההונגרית לא יוקמו ערכים שעוסקים באירועים שוליים בישראל. מדובר בוויקיפדיה ישראלית״.
לדבריו של ע׳ עד לפני מספר שנים היו מאבקים אינסופיים בתחום הלהט״ב והפמיניזם, מאבקים ששכחו בשנתיים האחרונות בשל סיבות כאלה ואחרות. בשנתיים האלה הוויכוחים חזרו להיות סביב ימין-שמאל קלאסי בתחומי המתנחלים-פוליטיקה, וכן תחומי משפט. בכלל, לדבריו, השיח בעת ויכוחים בין העורכים מתמתן.
יש לך דוגמה בנושא?
״עורך המזוהה עם השמאל עבר על עשרות ישובים יהודיים בתוך ישראל שאינם ביהודה ושומרון, וציין על איזה כפר ערבי ישב כל ישוב ויישוב. המטרה הבסיסית הייתה להציג את נקודות היישוב היהודיות בארץ ישראל כיושבות על אדמות ערביות במקור. מנגד, מספר ויקיפדים הצליחו להסיר חלק נרחב מעבודתו של אותו ויקיפד על ידי ערעור אמינות המקור וגם על ידי הטענה שאין חשיבות לדבר״.
ויקיפדיה זה לא אתר הנצחה
נחזור לערך על בראל ז״ל. לדבריו של ע׳, הוא טען כבר מתחילת הדיון על הערך כי הנושא לא צריך לקבל ערך. ״אין ערכים על חיילים שנהרגו למעט במקרים נדירים דוגמת החייל נתן אלבז שקפץ על רימון (פברואר 1954 א״ה) או קצינים. אין ערך על חייל שנהרג, ויקיפדיה זה לא אתר הנצחה. זה לא נכון שיהיה דבר כזה כי אז יצטרפו עוד עשרות אלפי ערכים.
בניגוד לאופן בו הוצגה הפרשייה בתקשורת, הערך לא עסק בבראל שמואלי אלא עסק באירוע בו נפל, ונקרא "נפילתו של בראל שמואלי". הדיון היה ענייני – האם אירוע הלחימה בו נהרג שמואלי, בעקבות העיסוק הממשלתי הציבורי והתקשורתי בו, מצדיק קיום של ערך אנציקלופדי, בנפרד מתיאור המהומות בגדר הביטחון סביב עזה. לדעתו של ח', בשלב בו נערך הדיון לא ניתן היה לקבוע מידת חשיבות המצדיקה קיום של ערך.
ע׳ מסביר בעזרת דוגמה, מתי ראוי שהרוג או נרצח יקבלו ערך משל עצמם: ״לאחר רצח הרב איתם ונעמה הנקין עלה ערך על הרב הנקין מכיוון שהוא היה חוקר חשוב. (ואגב, גם ויקיפד חובב בעצמו). בנוסף יש ערך על הרצח שלו ושל רעייתו, אירוע שקיבל תהודה עצומה בזמנו. ככלל, מקובל שפיגועים בהם נהרגו בני זוג מצדיקים ערך. אבל גם פיגועים בהם נהרג אדם אחד עשויים לא פעם להצדיק ערך. זו שאלה של מידה ושל היגיון שככלל לא נקבעו בה מסמרות, ואולי טוב שכך״.
הצלחות מול כישלונות
״בערך על פרשת עאישה א-ראבי, הפלשתינית שנהרגה, כך על פי החשד של השב״כ, מאבן שיידו לעברה יהודים ליד תפוח. ״- היה על זה ויכוח רציני האם האירוע ראוי לערך או לא. ׳הצד הימני׳ הפסיד בהצבעה. אבל יכול להיות שראוי שיהיה עליה ערך. גם כיום, לאחר שברור שהאירוע לא פוענח כיאות בידי השב"כ, והוא מתברר בעצלתיים בבית המשפט״, אומר ע׳.
בראל חדריה שמואלי ז״ל
״אירוע שבו היתה הצבעת מחיקה ובו ניצח הימין היה הרצח של אורי אנסבכר הי״ד. בנסיבות העגומות של העניין, זה עשה מעט טוב על הלב שהצלחנו להנציח במיזם את האירוע הזה. האישיות שלה נגעה בהרבה מאוד אנשים, הפיגוע זעזע, במיוחד עם פרסום הפרטים. זה ערך שהצלחנו בו. זה היה כמו ציון דרך, עד אז היו כותבים ערכים רק על פיגועים בהם נרצחו שלושה בני אדם לפחות, ומאז הערך על אורי אנסבכר מעמיקה ההבנה שיש מקום לכתיבת ערכים גם על פיגועים מסוג זה״.
לפני כחודש, עמאר אסעד, פלשתיני כבן 80, מצא את מותו במהלך פעילות של גדוד נצח יהודה ליד רמאללה. למה הערך שלו נמחק?
״מדובר באירוע לא חשוב, למרות שהרמטכ״ל אביב כוכבי התייחס אליו. בדף מיזם של ויקיפדיה נכתב כי ׳ויקיפדיה אינה עיתון או אתר חדשות מקוון׳. יש ערכים על אירועים מתמשכים כמו המלחמה המתנהלת בימים אלה באוקראינה״. דעתו של ע' נותרה כפי שהייתה ביחס לנפילתו של שמואלי, להבדיל. בשלב כה מוקדם לא ניתן להצדיק את העלאת הערך.
ימין מול שמאל
כמו במרחב הציבורי, וכמו שכבר שמתם לב, גם בין עורכי הערכים יש מחלוקות של ימין ושמאל ויש חשיבות לדבר. ״קודם כל זה שמרנים מול פרוגרסיבים״, אומר ע׳.
״אתה לא יודע מתי הערך שלך יקפוץ פתאום לשיח הציבורי. במשך שנים היו ויכוחים על הערך של יצהר, לדוגמא, האם יכניסו לכל משפט שני שזרקו אבן על איזו מגבניקית וכו׳. היום זה קצת נרגע. אנחנו סוברים שאם מכניסים את המידע הזה על יצהר חובה להכניס את המידע על כל מקום אחר ובכל כפר ערבי, כולם יודעים איך זה יראה״.
״בואו נחליט ביחד אבל שתהיה אחידות ובלי איפה ואיפה. אף אחד לא פועל בלי אג׳נדה, אבל באנו לעשות משהו, באנו ביחד. יש הרבה אנשים הגונים מהצד השני שאפשר לשכנע אותם בדברים, במיוחד כשאתה מציג אחידות״.
מה לגבי קבוצות של ימין-שמאל?
״קודם כל, קבוצות של שמאלנים אנחנו יודעים בוודאות שיש, אין ספק בזה. אתה רואה התגייסות, נגיד יש הצבעה ופתאום הופ כולם מגיעים, יש דיון בדף שיחה – הוא מגיע וההוא מגיע, איך זה שכולכם הגעתם? גם אצלנו יש קבוצות קטנות שפעילות מדי פעם. המטרה העיקרית שלנו היא להיות מעודכנים באירועים חשובים, לעודד שיח פורה, ולחדד אחד את השני, לפעמים מתגבש מתוך הדיון טיעון מהודק, לפעמים עורך יכול להזכיר לכולנו מקרה שעשוי להצדיק את שאנחנו רוצים להציג אחידות שאנחנו מבקשים לקדם, ועוד״.
בשורה התחתונה, יש מלחמה וירטואלית בין ימין ושמאל?
״יש עימותים בעצימות משתנה. תמיד יש מחנות והם שלושה: ימנים 20%, שמאלנים 20% ועוד 60% לא מזוהים והמאבק הוא תמיד לגייס אותם. אם אתה ענייני וחזק ויש לך צידוק אתה תצליח לשכנע אותם. תהיה חד, חכם, בעל אחידות – זה יעבוד. ה-60% הללו בוחנים אותך.״
בואו לערוך
שאלתי את ע׳ מה החשיבות של להתחיל ולערוך ערכים בוויקיפדיה. ״אדם צריך מזג אנציקלופדי, זאת אומרת להיות שקול, ענייני, מאוזן, איש שאפשר לדבר איתו, יודע לקרוא מקור ולכתוב בתחביר בהיר״, הוא מסביר.
״כל דרך אחרת היא כאב ראש להרבה אנשים ובסוף יחסמו אותך. א׳גנדה מקובלת אבל צריך כנות ויושרה לצד השני, להודות בטעויות. אם אתם ענייניים שכותבים בצורה טובה ואם יש למה שאתם מביאים צידוק אנציקלופדי זה יישאר וישרת את הציבור. אני יכול להגיד לך שהמון דברים שכתבתי ראיתי לאחר מכן כניסוחים באתרי חדשות, את הניסוחים בוויקיפדיה מעתיקים״.
כדי לערוך בצורה טובה ואמיתית צריך לפתוח חשבון משתמש ולהתחיל לצבור עריכות. בשלב הראשון לא יהיה לך שום מוניטין, אבל ע׳ אומר כי ״רק אם תהיה ענייני, מקצועי, תציג מקורות אמינים ותכתוב כתיבה אנציקלופדית – תקבל את המוניטין שלך. אם הכתיבה טובה גם עורך אנונימי יוכל להישאר עורך. במשך הזמן, עורך שיש לו עניין יצבור מוניטין בעיני עורכים אחרים, הוא יצבור קשרים אישיים, וייקח חלק בדפיי שיחה״.
״מדובר בקהילה, צריך להבין את זה. בקהילה יש כללים וקצב שלא דומה לרשתות החברתיות. אם מישהו שואל שאלה אפשר לחזור אליו אחרי יומיים וזה יהיה בסדר גמור״.
כאמור, עורך שבא עם אג׳נדה בלבד לא ישרוד. ״צריך ׳מזג אנציקלופדי׳, להיות שקול, ענייני, דייקנות, לקצר, ללמוד תחביר, לכתוב בשפה בהירה, להציג מקורות ולהיות נאמן לעובדות. כתיבה שפונה לציבור הרחב. בשיחות חשוב לכתוב בצורה יפה ונוחה, לא כמו מה שהולך לעתים ברשתות החברתיות. שפה גסה עלולה להוביל לאזהרה ובהמשך גם לחסימה״.
״בוויקיפדיה, האנונימיות חשובה מאוד. ברגע שמזהים אותך בצבע מסוים אתה מאבד המון מהיכולת שלך לנהל שיח ענייני. צריך לעמוד על המשמר בהרבה ערכים. למשל: פיגועים״.
לסיום, ע׳ מוסיף כלל אחד חשוב: ״מדובר במיזם מאוד דמוקרטי עם המון הצבעות. למען האמת, כל דיון בדף שיחה, מספיק שיש שניים על אחד ועברו שניים-שלושה ימים ללא התקדמות בדיון ורואים בוודאות שיש שתי דעות – מדובר בניצחון לרוב. לכן כאשר אתה עורך עם מוניטין, עם ותק, אתה יכול למנוע השחתה או להכניס משפט שחשוב לך להכניס אותו. יש משקל לכמות האנשים שמגיבים. לדוגמה, ערכים על ישובים – להרחיב אותם, להוסיף עליהם ולפרט, או ערכים על רבנים. עבודה שנעשית בחבורה היא יותר טובה ואיכותית״.
