תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי, כאשר בשר או חלב יונחו לפנינו בצורה שונה להפליא. כבר היום ניתן לייצר בשר בתנאי מעבדה, מהלך שמבוסס על לקיחת תאים בלבד מבהמה וחברות רבות בישראל ובעולם עומלות על סטרטאפים בתחום. בשר זה זהה במרכיביו המולקולריים ובטעם שלו לבשר הרגיל, ובשל העובדה שמדובר ברקמה חיה, אי אפשר יהיה להיפטר מהכולסטרול, אבל בהחלט ניתן יהיה להעשיר את התאים בוויטמינים חיוניים.
כרגע ניתן רק לדמיין איך יראה עולמנו כאשר ייצור זה יהפוך לנחלת הכלל. העולם התורני וגופי הכשרות סוערים בנושא בשנים האחרונות, מאמרים שונים יצאו בעקבותיו בבמות שונות. כעת אנחנו מביאים בפניכם תחום נוסף שנמצא בפיתוח חדשני: חלב מתורבת.
דרך הייצור שלו שונה לגמרי מהליך ייצור הבשר המתורבת וישנן שתי דרכים מרכזיות לפיתוחו: אחת, נמצאת עוד בראשיתה – ייצור של עטין דרך תאים של עטין: לוקחים תאים מעטיני פרה, מרבים אותם במעבדה ויוצרים עטין שממנו ניתן יהיה 'לחלוב חלב', אך ללא פרה שמחוברת לעטין… בזה עוסקת 'וילק', חברה ישראלית ירושלמית ועולמית, אולם דרך זאת עדיין רחוקה.
דרך שנייה וממשית יותר היא ייצור חלבון חלב במעבדה. חברה מרכזית שעוסקת בכך היא חברת ישראלית בשם 'רימליק' המושקעת במיליוני דולרים שזכתה לאישור רגולטורי בארצות הברית למוצריה, ואף חתמה הסכמים עם ענקי חברות החלב כמו טרה, ולאחרונה פורסם כי בתוך כשנה החברה עתידה להתחיל ולשווק מוצרים. הדרך הזאת מבוססת על סוג של הנדסה גנטית.
״אנחנו 'מעתיקים' במעבדה חלק מ-DNA הנדרש לייצור חלבוני חלב פרה, ומכניסים אותו לתוך שמרים-חיידקים״, מסביר סמנכ״ל רימילק אביעד קניגסברג. ״כך השמרים הופכים למעיין 'מפעל', המייצר חלבון זהה וזה הנמצא בבעלי חיים בטבע, החלבונים שמפיקה החברה, יוכלו לשמש את שוק המזון לייצור פונקציונלי של מוצרי חלב שונים, בפיתוח החלבון אין כל מגע של תאים מן החי, ויחד עם זאת הוא בטעם החלב הרגיל ואף שווה לו במרכיביו, אלרגי לחלבוני חלב מן החי לדוגמא יהיה אלרגי גם לחלב שלנו״.
מה החזון שלכם ברימילק?
״חברת רימילק והדומות לה, עתידות לשנות את תעשיית החלב העולמית. מעתה לא נצטרך להעמיס בתעשייה כבדה של ייצור חלב מפרות, אשר גורמת לסבל רב לבעלי החיים כידוע, בנוסף נוכל להתכונן טוב יותר לשעות חירום ומשברי רעב״.
סמנכ״ל רימילק אביעד קניגסברג
הרב ישי שכטר
מעמד חלב זה מהתורה הוא פרווה ולא חלבי
הרב ישי שכטר, הוא ראש בית המדרש 'חי בהם' והוא עוסק בנושא במסגרת מחקר תורני למעמדו ההלכתי של החלב, ואף עמד בקשר עם אביעד ועם פוסקים נוספים. בשיחה עם ‘גילוי דעת׳ מספר הרב ישי איך הגיע לעסוק בנושא.
״כל המרחב של מה שאני קורא לו, ‘תורה במרחב החיים והמקצוע׳, מרגיש לי פחות נוכח בשדה הציבורי-התורני. אמנם כשיש סערות ציבוריות כמו אלה זה כן מגיע לשיח רבני וזאת בעצם העמותה שהקמתי שאחד ממרכיביה זה ‘תורה ומקצוע׳ או ‘תורה וחיים׳ – בכל מיני תחומים. כחלק מהעיסוק הקבוע אנחנו נוגעים בהרבה סוגיות מורכבות שונות. העיסוק בבשר ובחלב המתורבת הוא חלק מהמפגש עם כל ההתייחסות לתהליך מדעי בעין התורה. בעיני זה דבר נצרך, חשוב וגם משמעותי״.
על הצד האישי שבעניין הוא אומר כי ״נטיית עומק במרחבים של המוח שלי שמחפש לצלול למרחבים שונים ומוצא חיבורים בין התורה למקומות מורכבים. חיבור בין עולמות שמאוד משמעותיים בעיני. זה רק על רגל אחת״, הוא מדגיש.
הרב שכטר מתחיל ומסביר את דעתו התורנית בנושא הסבוך: ״לדעתי ההתייחסות ההלכתית לחלב זה תהיה שונה. כיום מרבית הגבינות מתגבנות בעזרת אינזים בשם רנט, בעבר לקחו אותם מקיבות בעלי חיים, וכיום מייצרים אותה במעבדה מחיידקים. לגבי אינזים אלו דנו הפוסקים בעבר, בעיקר באלו שנלקחו בעבר מבהמות טמאות, או שיוצרי על ידי גויים. אכן הפיתוח של החלב המתורבת לוקח השראה מזה.
״לגבי בשר מתורבת ישנה שיטה של ר' אשר וייס ששם דגש על תוצר הבשר הסופי – ואומר שמכיוון שהתוצר הסופי במראה וטעם הבשר הוא כבשר רגיל דינו כבשרי. אך האם נאמר כיוון זה גם על חלב שאין שום מקור 'חלבי' בכל תהליך ייצורו כמו בחברת רימילק? לעניות דעתי נראה כי כאן תהיה הסכמה רחבה יותר בפוסקים שמעמד חלב זה מהתורה הוא פרווה ולא חלבי, כך גם שמענו מהרב זאב ויטמן רב תנובה״.
כמה קרוב לשיווק חלב שמבוסס על הנדסה גנטית? הוא כבר קיים?
״עולם ההנדסה הגנטית התפתח מאוד והיום יודעים ליצר את ה-DNA את הקוד, מחומר סינטטי. מזמינים את הקוד והוא גורם לחיידק להפריש חומר שיש לו מטען גנטי וגם תחושה של חלב. זה מוצר קיים כי הוא יושב על פיתוח ותיק בן עשרות שנים. הפיתוח הזה כבר קיים בשוק בפס יצור. ברימילק, לפי מה שאומר סמנכ״ל החברה אביעד יהיו כבר בשנה הבאה מוצרים לציבור״.
חמירא סכנתא מאיסורא
מה מבחינה הלכתית?
״לדעתי האישית-הלכתית, מכיוון שמקורו ב-DNA סינטטי פרווה ומצד סכנתא חמירא מאיסורא של אלרגנים, אני חושב שקריטי לסמן את המוצר כחלבי אבל לא כמעמד חלבי״. הרב שכטר ממהר להוסיף ולהסביר: ״לדעתי האדם הדתי יסתכל בכשרות ולא יסתכל על הכיתוב של האריזה. אם יהיה כתוב ‘פרווה׳ עבורו זה לא חלבי וזה בעיני סכנתא חמירא מאיסורא. אם חברות הכשרות יצליחו לייצר משהו מובהק שגם בכשרות ייתפס כ׳חלבי לאלרגנים׳ אז מבחינה הלכתית זה פרווה.
״לאחרונה ישבתי לשיחה מרתקת עם הרב מנחם גנק מכשרות OU ודנו על הנושא, מאחר וגוף הכשרות כבר דן על מוצרים דומים בארצות הברית. החלב שמיוצר ב-DNA ויושב על בסיס קוד DNA סינטטי, שאין מקורו בחלב, כבר יצא שם לשוק ויש לו אפילו רב של כשרות OUD. לפי רבני ה-OU גנק ושכטר זה השימוש בכלים חלביים ולא בגלל הגדרת החלב. זאת אומרת, מקור החלב הוא מפרווה״.
מה לגבי החלב שמיוצר דרך תאים של עטין?
״החלב שיוצר בחברת וילק, נראה שתישאר מחלוקת כמו לגבי הבשר שהזכרנו – שסיעת הפוסקים שהגדירו את הבשר המתורבת כבשרי מאחר שהמקור שממנו בא הוא תא מהבהמה. כך גם בחלב, לעומת פוסקים שסוברים שאין מעמד הלכתי לתא הזעיר ואין ללכת אחריו״.
הרב שכטר מוסיף על הבעיתיות והמורכבות של המוצר מכיוון אחר: ״לדעתי המוצר הזה יהיה חלב לפחות מדרבנן כמו מה שנקרא ‘חיה שלא נשחטה׳. חלב שלא יצא דרך הטבע של הפרה, יניקה או חליבה – מוגדר כחלב דרבנן. מכיוון שהמוצר עצמו סודי אני לא יודע איך להכריע בו בינתיים. זה מוצר מורכב ויש סיכוי שהמוצר יהיה אסור, כמו שכותב הש״ך, שחלב – ההיתר שלו שלא אסור באבר מן החי ולא באיסור של דבר שיצא מן החי – הוא בגלל הדין המיוחד שהתורה אומרת על חלב. כאן החלב לא יצא בדרך הטבע, ואם התא עצמו נלקח מפרה חיה ולא לאחר שחיטה יש סיכוי שנחמיר בו כחלב אסור. אבל שוב, יש סודיות על המוצר אז אין לי יכולת להגיד אמירה הלכתית מלאה״.
מניעת צער הפרה הנחלבת
״צער בעלי חיים הוא איסור מהתורה, חשוב לזכור זאת״, מסכם הרב ישי את הנושא. ״התורה התירה אכילת בשר ונתנה לנו את דרך השחיטה, אך תעשיית המזון בחברת השפע הפכה את צורת הגידול למסחרית ולא טבעית לחיות ובמצבים רבים הדבר יכול להוביל לצער בע״ח. בתחום משק החלב ישנה גמרא מפורשת המתירה דיני שבת למניעת צער הפרה הנחלבת. הצמחונות לא זרה ליהדות החל מדברי חז״ל על אדם הראשון שהצטווה לא אכול בשר החיות עד שהותר הדבר בבני נוח, ועד לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק זצ״ל בדור האחרון. אמנם ישנו וויכוח על העיתוי בימינו. פיתוחי הבשר והחלב המתורבת מאפשרים לדייק את השיח המהותי על קשרי האדם והחי, יתכן כי חזון הצמחונות לא יתקיים בהתנזרות מצריכת עוף ובשר וחלב, אלא מצריכתם ללא פגיעה בבעלי החיים, כמו צריכת ירקות ופירות. מרתק לראות כיצד אחרי אלפי שנים אנו עוסקים בשיח הנוגע בבריאת העולם והתפלגות המינים, היחס אל החי והתא ושאלות הקשר בין האדם לבעלי החיים, בין מקורות היהדות העתיקים למציאות המתחדשת״.
