חלב פרווה אמיתי

מעמד חלב זה מהתורה הוא פרווה ולא חלבי
הרב ישי שכטר, הוא ראש בית המדרש 'חי בהם' והוא עוסק בנושא במסגרת מחקר תורני למעמדו ההלכתי של החלב, ואף עמד בקשר עם אביעד ועם פוסקים נוספים. בשיחה עם ‘גילוי דעת׳ מספר הרב ישי איך הגיע לעסוק בנושא.
״כל המרחב של מה שאני קורא לו, ‘תורה במרחב החיים והמקצוע׳, מרגיש לי פחות נוכח בשדה הציבורי-התורני. אמנם כשיש סערות ציבוריות כמו אלה זה כן מגיע לשיח רבני וזאת בעצם העמותה שהקמתי שאחד ממרכיביה זה ‘תורה ומקצוע׳ או ‘תורה וחיים׳ – בכל מיני תחומים. כחלק מהעיסוק הקבוע אנחנו נוגעים בהרבה סוגיות מורכבות שונות. העיסוק בבשר ובחלב המתורבת הוא חלק מהמפגש עם כל ההתייחסות לתהליך מדעי בעין התורה. בעיני זה דבר נצרך, חשוב וגם משמעותי״.
על הצד האישי שבעניין הוא אומר כי ״נטיית עומק במרחבים של המוח שלי שמחפש לצלול למרחבים שונים ומוצא חיבורים בין התורה למקומות מורכבים. חיבור בין עולמות שמאוד משמעותיים בעיני. זה רק על רגל אחת״, הוא מדגיש.
הרב שכטר מתחיל ומסביר את דעתו התורנית בנושא הסבוך: ״לדעתי ההתייחסות ההלכתית לחלב זה תהיה שונה. כיום מרבית הגבינות מתגבנות בעזרת אינזים בשם רנט, בעבר לקחו אותם מקיבות בעלי חיים, וכיום מייצרים אותה במעבדה מחיידקים. לגבי אינזים אלו דנו הפוסקים בעבר, בעיקר באלו שנלקחו בעבר מבהמות טמאות, או שיוצרי על ידי גויים. אכן הפיתוח של החלב המתורבת לוקח השראה מזה.
״לגבי בשר מתורבת ישנה שיטה של ר' אשר וייס ששם דגש על תוצר הבשר הסופי – ואומר שמכיוון שהתוצר הסופי במראה וטעם הבשר הוא כבשר רגיל דינו כבשרי. אך האם נאמר כיוון זה גם על חלב שאין שום מקור 'חלבי' בכל תהליך ייצורו כמו בחברת רימילק? לעניות דעתי נראה כי כאן תהיה הסכמה רחבה יותר בפוסקים שמעמד חלב זה מהתורה הוא פרווה ולא חלבי, כך גם שמענו מהרב זאב ויטמן רב תנובה״.
כמה קרוב לשיווק חלב שמבוסס על הנדסה גנטית? הוא כבר קיים?
״עולם ההנדסה הגנטית התפתח מאוד והיום יודעים ליצר את ה-DNA את הקוד, מחומר סינטטי. מזמינים את הקוד והוא גורם לחיידק להפריש חומר שיש לו מטען גנטי וגם תחושה של חלב. זה מוצר קיים כי הוא יושב על פיתוח ותיק בן עשרות שנים. הפיתוח הזה כבר קיים בשוק בפס יצור. ברימילק, לפי מה שאומר סמנכ״ל החברה אביעד יהיו כבר בשנה הבאה מוצרים לציבור״.

חמירא סכנתא מאיסורא

מה מבחינה הלכתית?

״לדעתי האישית-הלכתית, מכיוון שמקורו ב-DNA סינטטי פרווה ומצד סכנתא חמירא מאיסורא של אלרגנים, אני חושב שקריטי לסמן את המוצר כחלבי אבל לא כמעמד חלבי״. הרב שכטר ממהר להוסיף ולהסביר: ״לדעתי האדם הדתי יסתכל בכשרות ולא יסתכל על הכיתוב של האריזה. אם יהיה כתוב ‘פרווה׳ עבורו זה לא חלבי וזה בעיני סכנתא חמירא מאיסורא. אם חברות הכשרות יצליחו לייצר משהו מובהק שגם בכשרות ייתפס כ׳חלבי לאלרגנים׳ אז מבחינה הלכתית זה פרווה. 

״לאחרונה ישבתי לשיחה מרתקת עם הרב מנחם גנק מכשרות OU ודנו על הנושא, מאחר וגוף הכשרות כבר דן על מוצרים דומים בארצות הברית. החלב שמיוצר ב-DNA ויושב על בסיס קוד DNA סינטטי, שאין מקורו בחלב, כבר יצא שם לשוק ויש לו אפילו רב של כשרות OUD. לפי רבני ה-OU גנק ושכטר זה השימוש בכלים חלביים ולא בגלל הגדרת החלב. זאת אומרת, מקור החלב הוא מפרווה״.

מה לגבי החלב שמיוצר דרך תאים של עטין?

״החלב שיוצר בחברת וילק, נראה שתישאר מחלוקת כמו לגבי הבשר שהזכרנו – שסיעת הפוסקים שהגדירו את הבשר המתורבת כבשרי מאחר שהמקור שממנו בא הוא תא מהבהמה. כך גם בחלב, לעומת פוסקים שסוברים שאין מעמד הלכתי לתא הזעיר ואין ללכת אחריו״.

הרב שכטר מוסיף על הבעיתיות והמורכבות של המוצר מכיוון אחר: ״לדעתי המוצר הזה יהיה חלב לפחות מדרבנן כמו מה שנקרא ‘חיה שלא נשחטה׳. חלב שלא יצא דרך הטבע של הפרה, יניקה או חליבה – מוגדר כחלב דרבנן. מכיוון שהמוצר עצמו סודי אני לא יודע איך להכריע בו בינתיים. זה מוצר מורכב ויש סיכוי שהמוצר יהיה אסור, כמו שכותב הש״ך, שחלב – ההיתר שלו שלא אסור באבר מן החי ולא באיסור של דבר שיצא מן החי – הוא בגלל הדין המיוחד שהתורה אומרת על חלב. כאן החלב לא יצא בדרך הטבע, ואם התא עצמו נלקח מפרה חיה ולא לאחר שחיטה יש סיכוי שנחמיר בו כחלב אסור. אבל שוב, יש סודיות על המוצר אז אין לי יכולת להגיד אמירה הלכתית מלאה״. 

מניעת צער הפרה הנחלבת

״צער בעלי חיים הוא איסור מהתורה, חשוב לזכור זאת״, מסכם הרב ישי את הנושא. ״התורה התירה אכילת בשר ונתנה לנו את דרך השחיטה, אך תעשיית המזון בחברת השפע הפכה את צורת הגידול למסחרית ולא טבעית לחיות ובמצבים רבים הדבר יכול להוביל לצער בע״ח. בתחום משק החלב ישנה גמרא מפורשת המתירה דיני שבת למניעת צער הפרה הנחלבת. הצמחונות לא זרה ליהדות החל מדברי חז״ל על אדם הראשון שהצטווה לא אכול בשר החיות עד שהותר הדבר בבני נוח, ועד לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק זצ״ל בדור האחרון. אמנם ישנו וויכוח על העיתוי בימינו. פיתוחי הבשר והחלב המתורבת מאפשרים לדייק את השיח המהותי על קשרי האדם והחי, יתכן כי חזון הצמחונות לא יתקיים בהתנזרות מצריכת עוף ובשר וחלב, אלא מצריכתם ללא פגיעה בבעלי החיים, כמו צריכת ירקות ופירות. מרתק לראות כיצד אחרי אלפי שנים אנו עוסקים בשיח הנוגע בבריאת העולם והתפלגות המינים, היחס אל החי והתא ושאלות הקשר בין האדם לבעלי החיים, בין מקורות היהדות העתיקים למציאות המתחדשת״.