בכל שבת בבוקר כשאני צועד מקריית משה לכותל המערבי אני נהנה מאוד מאווירת הקדושה העוטפת את ירושלים של שבת. אוויר צלול, רוגע ושלווה.
הדרך הנפלאה עוברת לכל אורכו של רחוב יפו. אחת לכמה בתים צדים את עיני אנדרטה או שלט הנצחה המעלים צמרמורת. כאן התרחש פיגוע דריסה רצחני של מחבל עם טרקטור, וכאן התפוצץ מחבל מתאבד עם מטען קטלני במסעדת סבארו, כאן פוצץ מחבל שפל אוטובוס על נוסעיו התמימים, וכן הלאה רחמנא ליצלן, עדות חיה לעוד ועוד פיגועים בואכה שער יפו ממש.
ליבי נקרע. מחשבותיי נודדות למחוזות משיקים. אומנם ב"ה לאחרונה שככו הפיגועים מרחוב יפו, אך רק לפני שבועיים נהרגה כאן ממש נערה בתאונת רכבת ברחוב היפה הזה, וכמוה נהרגו השנה בתאונות דרכים כ-350 איש ואישה, ילד וילדה, ועליהם נוספו עוד עשרות אלפי פצועים ובהם פצועים קשה מאוד ונכים לכל החיים.
אין להם אנדרטה ואין להם שלט הנצחה. כן, אלו נפגעי טרור ההפקרות בכבישים.
סליחה שאני הורס לכם את מנוחת השבת, אבל אי אפשר לשתוק עוד. את זרימת הדם הזאת חייבים לעצור. זו מכת מדינה מיותרת. מאז קום המדינה נהרגו ונפצעו בתאונות דרכים פי כמה מכל נפגעי המלחמות והטרור יחד. ידוע ששפיכות דמים מעכבת את הגאולה. אם כך, אנו במו ידינו מחבלים בעתידנו. כן, מחבלים. אתה רואה אדם תרבותי ומאיר פנים, וכשהוא יושב ליד ההגה יוצאים ממנו אינסטינקטים חייתיים המזכירים הישרדות ותקיפה. ממש מלחמה. זוועה.
כשאני רואה רכב שמזגזג כי הנהג אוחז מכשיר נייד ומדבר או ממסרר בנסיעה או מתעלם מאור ירוק כשהוא שקוע בנייד שלו אני חושש מייד מהאסון הקרוב חס וחלילה.
מי מאיתנו זוכר תמיד לאותת כשהוא פונה או עובר נתיב? האיתות הוא שיח בין נהגים. שיח כזה כמעט לא קיים במחוזותינו. נהגים יחידים יסמנו לרכב אחר שיש הולכי רגל במעבר חצייה. מעטים הנהגים שייתנו זכות קדימה אצילית גם אם זה לא מגיע לאחר.
זה בידינו. ביד כולנו. בואו נעצור יחד את שפיכות הדמים המיותרת הזאת ונזרז את הישועה.
קרן אביה קיבלה עליה משימה להגביר את הערנות לזהירות בדרכים בכל הארץ. מאז מותו של אביה היקר שלנו בתאונת דרכים והוא בן 19 בלבד, בדרכו לישיבה שלו באלון מורה, החלטנו לקבל אחריות ולהירתם למלחמה הקשה מכולן.
השנה חלה עלייה ניכרת בהרג בכבישים. תאונות אינן קורות, הן נגרמות, והגורם האנושי הוא המכריע על פי רוב.
השבוע, במסורת הפעילות של קרן אביה ופרסומי ישראל, זכינו לערוך אירוע ענק בירושלים ל-1,500 איש. מאות משפחות יקרות מכל הארץ שנהנו יום שלם מחוויה מרתקת שכל כולה מעודדת ומחנכת להגברת זהירות בדרכים: סדנאות יצירה והתנסות, סימולטורים ממוחשבים לרכב ולאופניים, הצגות, משחקים אינטראקטיביים, חדרי בריחה, מעגלי מתופפים וחדרי זומבה, חוויה של מציאות מדומה הממחישה התנהגות רצויה בכביש לנוער ולמבוגרים. בנינו מערך אסטרטגי שמעביר מסרים מצילי חיים באמצעות הנאה וכיף אגב התנסות במצבים קשים שעלולים להפתיע אותנו בכבישים. המשתתפים נהנו משלל חוויות שמשאירות רושם עמוק ורצון ללמוד עוד ועוד.
יש מחלוקת ותיקה ועמוקה בין פסיכולוגים בשאלה מה משפיע עלינו יותר לשנות את ההתנהגות המזלזלת שלנו בדרכים: אם ראוי לנקוט שיטות של איום, אימה, זעזוע, שכול ופחד או להנחיל תודעה בדרכים של הנאה בדרך כיפית וחיובית.
אנחנו בחרנו בדרך של ההנאה בשילוב סדנאות מעשיות שממחישות מצבים קשים ומסכני חיים בכביש והדרכה כיצד למנוע אותם או כיצד להיחלץ מהם. יש בסדנאות גם הרתעה וגם חוויה מתקנת, והן משלבות את שתי הגישות עם לחץ חברתי המבוסס על הרצון הבסיסי להיראות מבין ומנצח.
הקהל שמשתתף מדי שנה בשנה בחוויות של פארק הזה"ב הוא בחלקו קהל חוזר ואוהד שמביא את משפחתו המורחבת ולא רוצה לפספס הזדמנות ליהנות, לתרגל ולשנן את כללי הזהירות. ובכל פעם אנו מביאים חידושים והפתעות מרעננות ומחכימות.
אני רוצה להודות לכל המסייעים והמעודדים שמאפשרים לנו לפתח את פארק הזה"ב – חמ"ד על גלגלים. אתם שותפים אמיתיים לחינוך להצלת חיים.
רבים מבקשים מאיתנו ומפצירים בנו שוב ושוב לפתוח פארקים כאלה בדרום ובצפון, בשומרון ובשפלה. לנו זה קשה מאוד. הקרן ממנת את רוב הפעילות היקרה הזאת מכיסה, והמשאבים הנדרשים להקים עוד ועוד חוויות מתקנות ומהנות רבים.
השבוע איפגש שוב עם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לדון באפשרות להרחיב את הפעילות מצילת החיים בכל הארץ. לשר סמוטריץ' יש רצון עז וערנות מדהימה לצורך לצמצם את תאונות הדרכים ולשים את המלחמה בתאונות בראש סולם העדיפות הלאומית. אני נהנה לראות איך בזמן קצר ובאסרטיביות מעוררת התפעלות הוא מתרגם מחשבה למעשה וכיצד הוא מנהיג את משרדו כצוות מלוכד למחוזות של עשייה ברוכה בפיתוח מרשים של התחבורה בארץ בשימת דגש על גהות והצלת חיים.
בשנה האחרונה החתמתי כ-120 רבנים מובילים ובולטים בציונות הדתית, מכל גוני הקשת הפוליטית וההנהגתית, מלייטית ועד חרד"לית, על קריאת קודש האוסרת מבחינה הלכתית ומוסרית את האחיזה בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. היו רבנים מעטים שהיססו לחתום, כיוון שביושרם המיוחד ציינו שקודם הם צריכים לשמש דוגמה חיובית בנושא, ורק אחר כך לחתום. גם מרוב הרבנים האלה קיבלתי חתימות לאחרונה. נראה שאנו מתקדמים.
בואו נשלב זרועות, נקבל אחריות יחד, נפסיק לזגזג ונציל את עצמנו ואת יקירינו מכל צרות הדרך. שבת שלום, שלווה וביטחון.
