מדברר את עצמו לדעת

תקשורת חרדית – כשהדוברות והכתבים לא מדברים באותה שפה
בנושא של התקשורת החרדית מדובר בעיקר בניתוק, בחוסר תשומת לב, וככל הנראה גם במודעות נמוכה לכוח ולאמון שיש בתקשורת המגזרית. לצורך הכתבה ראיינו את סמ"ר (מיל') נתי לנגרמן, לשעבר ראש תחום תקשורת חרדית בדובר צה"ל, שהשתחרר לפני כחצי שנה מהשירות. נתי היה החבר היחיד בתא שמתייחס לתקשורת חרדית: ״כשאני הייתי בתפקיד של תא תקשורת חרדית, הייתי במקביל גם בתפקיד נוסף באגף של התקשורת הכללית. זאת רמת הרצינות בדובר צה״ל לגבי התקשורת החרדית. במקביל לכל הפניות של התקשורת החרדית, הייתי צריך לטפל גם בפניות של התקשורת הכללית. התוצאה היא שכל התקשורת החרדית הוזנחה. אין להם הבנה וגם לא רצון להבין מה הצרכים של התקשורת החרדית. אני מאמין שהבעיה כאן היא לא זלזול בוטה ומכוון בציבור החרדי, אלא זה סימפטום של יחידה חילונית, לבנה, אשכנזית ופריווילגיית מהמרכז. הסיטואציה הזאת נובעת בעיקר מחוסר הבנה ומחוסר הכרות ולא מתוך זדון. אתה מסתובב בבסיס ואתה רואה שכולם מגיעים מאותו אזור חיוג. אנחנו בקורס היינו 83 חיילים, מתוכם רק שלושה דתיים ורק שמונה גרו בטווח של חיפה או באר שבע כולל״ מספר נתי.
מנדי ריזל הוא הכתב הצבאי של קול ברמה כבר עשר שנים, לדבריו המצב שבו הם נמצאים מול דובר צה״ל נמשך כבר שנים: ״זאת אפליה שכבר אין כוח לזעוק אותה. נפגשתי עם ארבעה דוברי צה״ל בעשר השנים האחרונות ושום דבר לא משתנה. אני אתן לכם שתי דוגמאות לאירועים שהיו בשנה האחרונה. אחת, האמברגו (הודעה שנשלחת לתקשורת זמן מה מראש, בתנאי שתפורסם בשעה מסוימת, ש״ל) על קצין שנפל בעזה ב-2018: במוצאי שבת אני מקבל מכתב צבאי חילוני את האמברגו לפרסום ב-7:00 בבוקר והוא שואל אותי ׳עוד פעם לא קיבלתם׳, אני בודק עם אחרים ואף אחד לא קיבל. זה אמברגו שאין בו שום דבר שקשור בביטחון המדינה, ואם לא הייתי מקבל אותו מאותו חבר, אז ב-7:00 בבוקר מי שפותח רשת ב׳ שומע על זה, ומי שפותח ידיעות אחרונות רואה את הידיעה, אבל מי שמאזין לנו בקול ברמה, שזאת מדיה עם 350,000 אלף מאזינים, פשוט לא ייחשף לזה. גם מי שפותח את ׳המבשר׳ לא ישמע מזה. דובר צה״ל לא מבין שיש פה אוכלוסייה של מיליון נפש שלא קוראת על זה בוואינט ולא שומעת על זה ברשת ב׳ או רואה את זה בערוצי הטלוויזיה. אנחנו אזרחים שווי זכויות, כל המערך הזה מגיע בסוף מהכספים שלנו גם כן״. דוגמה נוספת שמזכיר ריזל היא הפיגוע באלעד, אירוע שזיעזע את הציבור החרדי. כבר מיום שישי כל תחנות הרדיו הפעילו גל פתוח ועסקו רק בזה, והוא ככתב צבאי היה צריך לעלות ולתת מידע לצופים על המרדף אחרי המחבלים. כתבי ערוץ 12, רשת ב וואינט קיבלו מידע ותדרוכים מהצבא, אבל רק ביום שלישי לאחר תפיסת המחבלים קיבלו הכתבים החרדיים תדרוך בגל פתוח, מעט מידי ומאוחר מידי.
נתי מסביר על המנטליות של היחידה שבה שירת כלפי הציבור החרדי: ״הם לא מבינים מה התקשורת החרדית צריכה והם יעדיפו לתת כתבות רלוונטיות לאתר וואלה, שאף חרדי לא קורא אותו, מאשר לכיכר השבת או קול ברמה, פשוט כי הם לא מבינים. הם לא מבינים את הפרופורציות ואת הקהל שנחשף לכלי התקשורת האלה. גם לקהל הזה מגיע לקבל מידע טוב, מדויק ומאומת. מבחינתם עדיף לשים בת דתייה כמש״קית תקשורת חרדית מאשר בן מסורתי, זאת רמת חוסר ההבנה. הם לא מבינים שאם עכשיו שמים בתפקיד בת, גם אם היא דתייה, שליש מהכתבים לא ידברו איתה. ברגע שלוקחים חייל אחד והופכים אותו לאוטוריטה בתחום אז זה מאוד תלוי באותו חייל. אני יכול להגיד על עצמי שמצד אחד ניסיתי מאוד להבין את הכתבים ואת הדקויות שלהם, אבל לא באמת יכולתי לתת להם את המענה כי זה היה רק 20% מהעיסוק שלי ביומיום״.
במקביל להיותו ראש תא תקשורת חרדית, היה נתי סמל בענף תקשורת ישראלית בתפקיד שמצריך קצת יותר. ״ביומיום היה ברור לכולם שהעיסוק המרכזי שלי הוא בתקשורת הכללית הלא חרדית, ורק בזמן שנשאר אם בכלל אז אני נותן מענה לתקשורת החרדית״.
״לא הצלחתי לעשות שום דבר יזום, דובר צה״ל זה גוף שהכול עובר דרכו, אין דרך לעשות כתבה על הצבא בלי לעבור דרך דובר צה״ל. אם עכשיו מגיע פסח ולי אין זמן לעבוד עם התקשורת החרדית, אז לא תהיה שום כתבה על הצבא. בנוגע לתגובות הייתי חייב אז איכשהו עמדתי בזה, אבל זאת הייתה אז תקופת קורונה והיה את הסיפור של החרדים והמלוניות, שהיה בזה עיסוק רב ולא הצלחנו לתת מענה. גם לגבי תגובות לכתבות – אם כתב פנה לתגובה והייתי באותו יום באמצע טיפול במשבר שקשור בתקשורת הכללית, הראשונים שנפגעו מכך זה התקשורת החרדית, הם קיבלו מענה הרבה פחות איכותי והרבה יותר איטי. בגלל שאין חיילים דתיים ואין חיילים מהפריפריה, אין חיילים שמבינים והמענה לא מותאם. יכולים פתאום להציע לאתר סרוגים ריאיון עם קצינה דתייה שחזרה בשאלה, מציעים להם אייטמים פשוט לא רלוונטיים כי לא מבינים״.
נתי מתייחס לסיבה נוספת שלא מאפשרת ליחידה להשתנות: ״אחת מהבעיות היא שהיחידה לא התאימה את עצמה לשירות של דתיים. כשהתגייסתי והיחידה הייתה תחת רונן מנליס הוא לקח את זה ברצינות והוציא קובץ עם הנחיות בשיתוף הרבנות הצבאית על מה מותר לעשות בשבת. המטרה הייתה שכשסוגרים שבת עושים רק מה שדחוף לעשות בשבת. מרגע שהוא עזב זה התבטל, היום בשבתות חיילים שסוגרים שבת צופים במהדורות, מתמללים ומתכתבים עם כתבים בווצאפ. הפתרון הוא פשוט שחייל דתי לא יסגור שבת בדוברות. הם פשוט ויתרו על השאיפה לשלב את הדתיים ביחידה״.
כלי נוסף שאיתו צה״ל עובד מול התקשורת הוא ׳תא כתבים צבאיים׳. הכתבים המשתייכים לתא מקבלים מידע ותדרוכים בלעדיים שמאפשרים להם להעביר דיווחים מדויקים יותר לציבור. נתי מתייחס גם לנושא תא הכתבים: ״הבנייה של התא כ״צים היא כזאת שכל גוף תקשורת שאין לו שם נציגות בוודאות נדפק, הם לא מקבלים את ההודעות שכצ״ים מקבלים, שזה הרבה מאוד הודעות עם אמברגו והרבה מאוד תדרוכים. כמעט כל הדברים הליבתיים שעוסקים בנושאים המהותיים באמת. גוף תקשורת בלי נציגות בתא כצ״ים לא ייחשף אליהם. זאת זכותו של דובר צה״ל לעבוד בצורה כזאת של תא כתבים צבאיים, אבל ברגע שמדירים שם מערכות גדולות כמו כיכר השבת ובחדרי חרדים או קול ברמה זה בעיה. דובר צה״ל נכשל ולא מצליח לספק את המענה לאותם כתבים וגופי תקשורת״.
תגובת דובר צה"ל
״צה"ל מגנה בתוקף כל שיח מסית ומגמתי נגד מפקדים, ללא שום קשר לזהות או לרקע האנשים שמובילים את השיח. צה"ל הוא צבא עם ממלכתי ואינו שותף לשיח פוליטי, מגמתי או מסית.
הטענות כי הודעות דובר צה"ל מונעות על פי העדפה פוליטית משוללת כל יסוד.
דברור האירועים השונים בצה״ל מונע אך ורק על פי שיקולים מקצועיים ולאור עקרון הממלכתיות, ולא על פי שום שיקול אחר או השפעה חיצונית.
דובר צה״ל פועל כדי לתת מענה מקצועי והולם לכל כלי התקשורת והעיתונאים בדגש לכתבים המשתייכים לתא הכתבים לענייני צבא וביטחון. לדובר צה"ל קשר מקצועי תקין עם כתבים חרדיים, חלקם חברים בתא הכתבים הצבאיים״.
מפקד בכיר במערך דובר צה״ל מוסיף ודוחה מכל וכל את הטענות כי אופי ההתנהלות המקצועי של דובר צה״ל מושפע מהרכב אנשים הומוגני או מוטה פוליטית.
״הטענות הללו לא עומדות במבחן המציאות, מערך דובר צה״ל הוא מערך מגוון שנותן מענה לכלל כלי התקשורת בארץ ובעולם. צה״ל הוא צבא העם וכמוהו גם מערך דובר צה״ל המורכב ממשרתים המגיעים מכלל חלקי הארץ ומחלקי החברה הישראלית״.