ההבדל בין מחנך לחיים למורה שבא לעבודה

השבוע נתקלתי בשני מקרים של תלמיד שהוריו שיתפו אותי שהם רוצים להוציא אותו מהמוסד שבו הוא לומד. התחושה של ההורים קשה: לדעתם מוותרים על הילד שלהם מהר מדי.
בלי להיכנס לעובי הקורה נזכרתי במעשה שמסופר על הרב שטיינמן זצ"ל, שענה לראש ישיבה ששאל אותו אם נכון לסלק את אחד מהתלמידים שלו: "אתה יודע מה השם של אימא שלו?" ענה לו ראש הישיבה שלא. המשיך הרב שטיינמן: "אתה רוצה לסלק תלמיד בלי שאתה מכיר את שם אימו כדי להתפלל עליו קודם?"
ואז הגיע אליי המכתב הזה:
"אתמול בני היה אמור לעוף מהישיבה התיכונית שלו כי במקום להגיע לשיעור מצאו אותו יושב בפאב באזור מודיעין

ושותה בירה. מי ראה אותו במקרה? המחנך שלו, שבדיוק היה ביום החופשי שלו, ואיך שהילד שלי יצא מהפאב הזה הוא נתקל בו.

"בני סיפר לי שהמחנך שלו ניגש אליו, חיבק אותו ואמר לו: 'אז אני מבין שאתה בעניין של בירה קרלסברג? גם אני'. מפה לשם המחנך של הבן שלי לקח אותו לבית קפה וישב איתו כמעט שעה לשיחה על החיים, על העתיד שלו ועל המשך דרכו.
"בערב הילד הגיע הביתה ואמר לנו: 'הייתי פורש כבר מזמן מהלימודים האלה, אבל רק בזכות המחנך שלי אני אתן לזה עוד צ'אנס. הוא היחיד שמאמין בי מכל ההנהלה של בית הספר, ואני לא רוצה לאכזב אותו'.
"מדברים על מורי המאה, וכל כך הייתי רוצה להמליץ עליו, אבל אתמול בערב כשהתקשרתי אליו נרגשת כולי הוא ענה לי: 'עזבי אותך, באמת, אני בטוח שכל אחד אחר היה עושה את זה'.
"ונזכרתי בבת של השכנים שלנו, שהטיסו אותה מבית הספר שהיא לומדת בו כי תפסו אותה פעם אחת מנסה לעשן גראס, ובמקום להסביר לה צרחו עליה, ובמקום להילחם עליה ויתרו כל כך בקלות. היא כבר חודש וחצי מחוץ לכל מסגרת לימודית.
"אשמח אם תשתף כדי להראות מה ההבדל בין מורים לחיים למורים שבאים לעבוד".

כשסיימתי לקרוא את המכתב הזה נזכרתי בסיפור המפורסם על מנהל תיכון שנתקל בבית החולים 'שערי צדק' באחד התלמידים שסילק מהישיבה. התלמיד נהפך לרופא, והמנהל לא ידע מאיפה להתחיל להסתכל עליו בכלל.
וכמה נכון המשפט של הרב קרליבך: "כל ילד חייב לפחות מבוגר אחד שיאמין בו", ואולי ר' שלמה היה צריך להוסיף: "כל ילד שהסתבך חייב מבוגר אחד שיאמין בו".