הלל שליט

מעבדות לחירות בימינו ממש

אהרון ואשתו הטריה היו באמצע חופשת ירח הדבש שלהם, כשגילו שמולדתם רוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה. הם החליטו לשנות כיוון, ועלו לישראל – עם דרכונים ותיקים ספורים בלבד • היום, כשנה אחרי, הם רואים בישראל בית ושמחים להיות פה.
סיפור של גאולה

לרגל שבוע החמ״ד שחל בימים אלו, שוחחנו עם ראש מנהל החינוך הדתי בפועל, שושי נגר, על מטרות החינוך הממלכתי דתי, על הטענות לגזענות, כיצד אפשר לגייס עובדי הוראה טובים כשיש מחסור ארצי במורים ואיך מתייחסים בחמ״ד לרפורמה המשפטית ולמחאות נגדה • משפט אחד של שושי מסכם הכל: ״חמ״ד זה כמו משפחה״

״התפלאנו לשמוע על המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה. קלטנו שכדאי לנו להמשיך קצת לטייל במקום לחזור לרוסיה, בגלל המלחמה, אז המשכנו לטייל לישראל״

״ידעתי שאני יהודי, אבל בבית הספר בסיביר להיות יהודי היה כמו להיות בדיחה. רק כשהתקבלתי לאוניברסיטה בעיר טומסק ועברתי לשם, התחלתי לעבוד בבית הכנסת של הקהילה היהודית ולמדתי מה זה להיות יהודי״, כך מספר אהרון ברובינדר, עולה טרי מרוסיה.
אהרון ואשתו טוניה גדלו בסיביר שברוסיה. בתור ילד ידע אהרון שהוא יהודי, אך משפחתו חיה חיים חילוניים ללא קשר למסורת. רק כשבגר והחל ללמוד באוניברסיטת טומסק, הכיר את היהדות לעומק. ״קיבלו אותי לעבוד בבית הכנסת של הקהילה, שם הכרתי את המסורת ומה זה אומר להיות יהודי״, הוא מתאר.
מתי החלו המחשבות לעלות לישראל?
״אני תמיד חשבתי על זה, כי אחותי עלתה לישראל לפני כעשור וקרובת משפחה נוספת עלתה לארץ גם כן״, הוא מספר. אבל ההחלטה המעשית לעלות לארץ התקבלה די בחטף: באמצע ירח הדבש של הזוג הטרי.
״התחתנו ברוסיה, וטסנו לירח דבש בטורקיה. בזמן שטיילנו שם לא פתחנו חדשות בכלל, ולא ידענו מה קורה סביבנו ומה קורה בעולם. כשכן פתחנו חדשות, התפלאנו לשמוע על המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה. קלטנו שכדאי לנו להמשיך קצת לטייל במקום לחזור לרוסיה, בגלל המלחמה, אז המשכנו לטייל לישראל…״, הוא צוחק.
המלחמה היתה בעיר שלכם? המשפחה שלכם נפגעה?
״ממש לא, אפילו לא קרוב״, ממהר אהרון להרגיע. ״סיביר נמצאת בשטח שלא קרוב לאוקראינה, אין קשר. לא היתה סכנה ישירות מהמלחמה, הסכנה היתה בתוכי: לא יכולתי לצעוק על המלחמה, לא יכולתי להגיד משהו נגדה – וזה לחץ עלי. אני לא יכול לגור ככה, בתנאים כאלה. זה קשה לי. אני לא רוצה לצעוק ובמקביל לא רוצה לשתוק, צריך להיות באמצע אבל ברוסיה אין הזדמנות כזאת, לצערי. לכן עליתי לארץ״.
כל ההתחלות קשות
התקופה הראשונה של אהרון וטוניה בארץ לא היתה קלה, בלשון המעטה. הם הגיעו מטורקיה עם דרכונים בלבד, ללא מסמכים נוספים, ועם תיקים מעטים שהכילו את בגדי החופשה שלהם. על חפצים נוספים לא היה מה לדבר.
״כמו שמקובל, בהתחלה היה קשה. גרנו אצל סבתא של אשתי, שברוך השם קיבלה אותנו לבית שלה, אבל היה קשה. התנאים היו מאתגרים, זוג נשוי שפתאום גר עם המשפחה. עלינו ארצה בלי מסמכים בכלל, רק דרכון ותיק על הגב שלנו, כי באנו מירח הדבש בטורקיה. בלי בגדים, בלי חפצים, בלי דירה. בהתחלה חיכינו לבדיקת הקונוסול זמן רב, ובזמן הזה עבדתי קצת.
חיינו יחד עם המשפחה של אשתי, בלי כסף, בלי להבין עברית, התחלנו ללמוד עברית רק אחר כך. גם היה לא קל נפשית, התנאים האלה לוחצים עליך. עכשיו אני מודה להשם שאני יודע עברית ויש לי עבודה טובה, אחרי שנה״, אהרון מוסיף.
את תכנית ׳מסע׳ של תנועת בית״ר העולמית החלו בני הזוג יחד, כחודשיים לאחר שהגיעו לארץ. ״זה היה יוצא דופן, כי היינו בלי מסמכים ובלי כלום. אבל בגלל שהיינו בקשר עם כל מיני אנשים, עם אחותי, עם האנשים שעבדתי איתם בבית הכנסת ועוד – הצלחנו להיכנס לתכנית״.
כאמור, עם סיום התכנית החליטו בני הזוג לקבוע את מושבם במדינת ישראל, ואהרון אף החל לעבוד כמדריך בתכנית ׳מסע׳ – שזה עתה סיים בהצלחה. לפני כשלושה חודשים קיבלו בני הזוג את האישורים הנדרשים ועלייתם לארץ הושלמה.
איך הגעת לעבוד כמדריך בתכנית עליה לארץ?
״בכל מקרה אשתי ואני היינו צריכים לעבוד במקצועות אחרים. אני מהנדס בתחנת כוח גרעינית והייתי צריך לעבוד בתחום הזה, ואשתי רופאה. בגלל שעשינו עליה בחרנו לעבוד בדברים אחרים. יש כמה קשיים שמפריעים לנו לעבוד במקצועות שלנו: קודם כל זה רצון, אולי אני בכלל רוצה להחליף תחום?״, תוהה אהרון יחד איתי, ״וזו הסיבה שעכשיו אני עובד כמדריך ולא כמהנדס.
״הסיבה השניה זו השפה. אנחנו לומדים עברית רק שנה, וזה מכשול קטן שמונע מאיתנו לגשת לתחום שלנו. ברוך השם יש לנו זמן לדחות, כי בישראל מקובל שאתה צריך להיות קצת מבוגר כדי לעבוד: אחרי צבא, אחרי טיול של אחרי צבא… אז יש לנו זמן, אנחנו צעירים״. לשאלתי בני כמה הם, הוא משיב ״אני בן 24, ואשתי בת 25. היא כבר זקנה״, הוא צוחק.
אתה ממליץ ליהודים שנמצאים ברוסיה לעלות לארץ?
״אני אומר להם: תעשו מה שאתם רוצים. אני חושב שעכשיו כל האנשים שחשבו לעשות עליה כבר עשו אותה, ומי שנשאר ברוסיה זו בחירה שלהם. אם טוב לכם ואתם באזור הנוחות, תישארו. אבל אני חושב שאם יש יהודים צעירים שיש להם הזדמנות לעלות לארץ, לא עליה לגמרי עד סוף החיים, אלא ביקור ארוך – אז תנצלו את זה. כך תהיה לכם הזדמנות להשוות את המצב ברוסיה למצב פה, לראות את ההבדלים בתנאי החיים בין שם לפה, ולהחליט החלטה מושכלת״.

״הצעירים, בני הנוער… אני לא יכול להתרגל אליהם. זו הסיבה שאני לא אוהב לנסוע בתחבורה ציבורית ורוצה לקנות מכונית״

למרות הקשיים אהרון מסיים את השיחה בחיוך, ואומר: ״ישראל היא בית, שמחים להיות פה ב-100 אחוז. ברוך בשם שיצא ככה״.
99% עליה
תכנית ׳מסע׳ של תנועת בית״ר העולמית בה מדריך אהרון היא תכנית אחת מיני רבות שמפעילה התנועה. בית״ר העולמית חוגגת 100 שנים להיווסדה על ידי זאב ז׳בוטינסקי, אחד מאבות הציונות. ז׳בוטינסקי הוא זה שהגה את המושג ׳המחנה הלאומי׳, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. מטרת תנועת בית״ר היתה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ולגדל צעירים שידעו להגן על ארצם.
יגאל ברנד, מנכ״ל בית״ר העולמית, מסביר שהגישה הלאומית-ימנית צמחה מתוך תנועת בית״ר – האצ״ל, הלח״י, מפלגת החירות, הליכוד. ״היום בית״ר עוסקת בשלושה דברים עיקריים: הראשון הוא פעילות בחו״ל מול הקהילות, צעירים, סטודנטים ועוד. בנוסף, אנחנו מביאים צעירים מהעולם לתכניות ארוכות טווח פה בארץ, תכניות של חצי שנה ומעלה, בשיתוף עם חברת ׳מסע׳. מגיעים צעירים מדרום אמריקה, חבר העמים, אירופה, אוסטרליה, ובחצי השנה הזו הם לומדים ערכים, ציונות, יהדות, היסטוריה של מדינת ישראל ועוד. הם מטיילים, לומדים את ערכי בית״ר ועוד. חלקם גרים בדירות וחלקם במסגרת פנימייתית״, מסביר ברנד.
התחום השלישי בו עוסקת תנועת בית״ר הוא ערכי ז׳בוטינסקי: ״אנחנו רואים את עצמנו ממשיכי דרכו של ז׳בוטינסקי, מביאים את ערכיו ומורשתו למציאות היומיומית כיום. ערכיו יכולים לבוא לידי ביטוי בכל אספקט בחיים: ביטחון, כלכלה, מדיניות ועוד. אנחנו עושים מגוון פעולות, כנסים, ועדות, סמינרים, סיורים, טיולים ועוד״.
אחת התכניות של תנועת בית״ר העולמית מיועדת לצעירים יוצאי חבר העמים לשעבר: רוסיה, בלארוס, קזחסטן והאזור כולו. ״הם באים לתכנית של חצי שנה, במהלכה גרים בדירות בירושלים. כמעט 100 אחוז מהחבר׳ה האלה מסיימים את התכנית ועושים עליה, לא חוזרים לארץ מוצאם. האחוזים האלה מייחדים את התכנית הזו משאר התכניות שלנו. יש תכניות המשך לבוגרים, ויש בוגרת שמנהלת את התכנית לבוגרים. יש לנו כ-800 בוגרים שעלו לארץ ואנחנו מלווים אותם ברמה היומיומית״.
האם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה השפיעה על העליה?
״מספר המבקשים לבוא לתכנית בפועל אחרי המלחמה גדל מאוד. בסוף הקורונה היו בתכנית 30 ומשהו אנשים, והיום אנחנו עם 70-80 איש בתכנית. הרבה גם מגיעים מרוסיה, לא רק מאוקראינה, ואצלנו הם חיים ביחד. יש כאלה שהמשפחות עדיין שם והם פה, אבל אנחנו מתמקדים באחוזי העליה הגבוהים, באנשים שהשתקעו פה בארץ, ומקווים שהמספרים ילכו ויגדלו״.
"בחג המצות הנוכחי לא יהיה בית יהודי אחד באוקראינה
ללא מצות"
כאמור, באוקראינה וברוסיה ציינו לאחרונה שנה למלחמה. לקראת חג הפסח, מפעל המצות ׳מצפאקראניה׳ בבירה האוקראינית קייב, חזר לייצר מצות מכונה עבור יהודי המדינה במשמרות שנפרסות על פני 24 שעות ביממה, מצאת השבת ועד כניסתה. לא מדובר על דבר של מה בכך: המפעל, שגלגולו הראשון היה בבית הכנסת ׳פודיל׳ המפואר בקייב, נוסד כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת באופן חצי מחתרתי. יהודים לא מעטים היו מביאים בחשאי קמח ׳שמור׳ כדי להכין ממנו מצות במאפיה המיוחדת. חלקם הועמדו לדין ונאסרו בשל כך, אבל במסירות רבה המשיכה המאפיה לפעול ללא הפסק.
עם נפילת הקומוניזם החלה המאפיה המיתולוגית לפעול במלוא המרץ – הפעם בגלוי וללא מורא, ובשלשת העשורים האחרונים הפכה הפדרציה לקניין העיקרי שלה, תוך שהיא מפיצה את המצות לכל יהודי אוקראינה.
עד המלחמה, יכולות היצור של המאפיה עמדו על שני טון מצות ביום, ובסף הכול 250 טון בחודשי השנה שבהם פעלה. בשנה שעברה הספיקה המאפיה לאפות 16 טון של מצות, אך היא נסגרה מיד עם פרוץ המלחמה, בשל עובדים שגויסו או שהתגוררו באזורים שנכבשו על ידי הרוסים. בשנה האחרונה נפגעה המאפיה גם בשל בעיות בחשמל ולכן היה צורך לייבא מצות מבריטניה ומישראל באמצעות גופים יהודים בינלאומיים כמו ׳ועד ההצלה של אגודת ישראל׳, UJA ו-OU.
אך השנה אין צורך בייבוא משום שהקהילה רכשה גנרטור חזק שמאפשר לה להמשיך באפיה. "אנחנו מעסיקים כאן עשרות עובדים ומלבד הטריות של מצות שאינן צריכות להיטלטל מעבר לים – העלויות זולות יותר והייצור המקומי שלנו גם מסייע לפרנס עשרות משפחות מקומיות ובכלל זה משפחות יהודיות", אמר מנהל המאפייה. לדבריו, "גם הממשלה בקייב משבחת את פתיחתו המחודשת של מפעל המצות, כמעשה פטריוטי שתומך בכלכלה של אוקראינה".
המאפייה שייכת לקהילתו של הרב הראשי הרב יעקב דב בלייך, המשמש גם כרב בית הכנסת בשכונת פודיל. היא פועלת תחת השגחתו המהודרת של הרב פנחס וישצקי, יושב ראש ומייסד ועד הכשרות אוקראינה (UK).
עובדי המפעל עמלו וייצרו עד פסח כ-100 טון מצות שחולקו על ידי ׳פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה׳ לעשרות אלפי בתי אב בישראל, בשיתוף פעולה הדוק עם רבני הערים שלוחי חב"ד. אם בעבר היו המצות מחולקות בחינם לנזקקים ולתושבי העיירות והערים הקטנות ונמכרות בעלות סמלית, השנה חולקו כל המצות לכלל היהודים חינם אין כסף במרכזי 180 הקהילות היהודיות שמפעילה ׳פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה׳, נוכח המצב הכלכלי הקשה השורר במדינה.
שליח חב"ד, הרב מאיר סטמבלר, העומד בראש הפדרציה, אמר כי למרות הקושי, הם משתדלים לייצר בתוך אוקראינה את המוצרים השונים הנדרשים לחגי ישראל, בין היתר משום שהדבר מקצר את זמני הייצור וההפצה וחוסך בכסף של ייבוא. "בשנה שעברה", אמר הרב סטמבלר, "המאפיה בקייב נסגרה ולכן לא נותרה לנו ברירה אלא לייבא מצות מחוץ לאוקראינה, אבל הפעם אחרי שהמאפיה חזרה לעבוד, היא תספק את המצות ליהודי אוקראינה". לדבריו, "בחג המצות הנוכחי לא יהיה בית יהודי אחד באוקראינה ללא מצות, שהן מאכל האמונה, מתוך אמונה ש׳בשנה הבאה לירושלים הבנויה׳". ■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…