01
הפסח אמנם חלף עבר לו, אך הותיר בפינו את טעמה המתוק של תחושת החירות באביב הירושלמי. במקום לדלג בין טיפות הגשם, בדרך לכותל, התחלנו בשבת זו לדלג בין קרני השמש.
ענפי העצים, שהשילו את עלוות הזהב בסתיו, עומדים עתה בלבלובם ומפנקים את הצועדים לתפילת הבוקר, בפיסות של צל מרענן בחמסין הלוהט.
זה מכבר ביקשתי מראש עירנו היקר, שיכריז אחר השמיטה על שתילת מאה אלף עצים בירושלים – מאה עצים כנגד כל עץ שנגדע מרחובות העיר, המכינים עצמם לקליטת הקווים החדשים של הרכבת הקלה.
בית המקדש עומד להיבנות ממש בקרוב, מאחורי כותלנו. מועצת העיר בוודאי לוקחת זאת ברצינות רבה לתשומת ליבה. הודות לחשיבה קדימה ולהכנה מראש, יזכו עולי הרגל הרבים לגישה נוחה ונעימה להר הבית גם בזכות הרכבות הזמינות והתכופות וגם בזכות עצי הנוי המצלים והמוריקים.
02
חורבן הבית השני נגרם על ידי הרומאים לפני כ-2,000 שנה. באותם ימים קרס השלטון בישראל. המחלוקות והשנאה שבתוכנו מנעה יכולת מימוש הריבונות היהודית על הר הבית, התגוננות ותגובה.
החורבן וההרס שהמוסלמים מחוללים בחסות הוואקף במשך שנים רבות, בגלוי ובסתר, הם המשך ישיר לרשעות שמנסה לסלק את העם היהודי מהר הבית. אלא שהחורבן שמחולל האסלאם חמור הרבה יותר!
המוסלמים לא רק פוגעים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי וזורעים הרס וחורבן בממצאים העתיקים ובשרידי האתר הקדוש, אלא פועלים בנוסף ובכל העוצמה לייצור נרטיב שיקרי כלפי העולם כולו, שהר הבית כולו הוא מסגד וליהודים אין שום זכות לא בהר הבית ולא כותל המערבי.
המחבלים הערבים מנצלים את העובדה, שאין השגחה פעילה של כוחות הביטחון הישראליים על ההר. הם בונים מחסומים מעתיקות שהם עוקרים בוונדליזם. הפורעים אוגרים במסגד ומסביבו אבנים משרידי המקדש כדי להשליך על השוטרים ועל מתפללי הכותל.
ממשלות ישראל, כולל זו האחרונה, מתעלמות במודע מהחורבן הבלתי הפיך שמחוללים המוסלמים בעידוד ממשלת ירדן בהר הבית, מתוך חששות ופחד לעורר את ה״שד המוסלמי״, וגם מתוך שיקולי נוחות.
המלחמות הפנימיות בתוכנו ממשיכות לצערי עד היום ומזכירות את חוסר האחדות שאפיין את תקופת החורבן.
בנוסף קיימת מחלוקת הלכתית בנושא אפשרות העלייה של יהודים להר הבית בימינו. אנחנו מצייתים לפסיקת הרבנות הראשית ונמנעים בצער רב מלעלות להר. המוסלמים מודעים למחלוקות אצלנו ולמריבות בתוכנו והם מנצלים את המצב לטובת המשך שלטונם והחמרת החורבן על הר הבית.
לרב גורן הייתה תכנית מסודרת להקים, בין השאר, את ״משמר הר הבית״, שיפגין נוכחות סדירה בהר הבית, במשמרות רצופות. הרב גורן תכנן בגאונותו ההלכתית והמעשית, שהמתנדבים ילבשו מדים אחידים וייהנו ממעמד של ״שומרי הר הבית״ ויזכו לאישור הלכתי לכתחילה מקיר לקיר.
אני מתפלל שהממשלה תאמץ תכנית ריבונות בהר הבית ברוחו של הרב שלמה גורן זצ׳׳ל, במהרה.
03
בדרך לכותל פגשתי משפחה יקרה שמתגוררת בגליל. הם שאלו אותי אם אני מודע לכך שעל פי נתוני משרד הפנים מאזן המתיישבים היהודים בגליל הולך ויורד ויתדרדר בקרוב לפחות מ-10 אחוז יהודים, מול רוב של 90 אחוז – מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים!
אכן מצב מזעזע.
אנחנו מאבדים את הנגב והגליל. בן גוריון מתהפך בקברו. שרי הנגב והגליל לא הציגו עד היום תכנית לאומית להצלת הפריפריה.
סיפר לי חבר שמנהל עמותה שעוסקת בייהוד הגליל, על פגישה שהייתה לו עם השר לשעבר לענייני הנגב והגליל. חברי העמותה יחד עם מתיישבים בגליל ביקשו סיוע לפעולותיהם. הם שטחו לפני השר את המצב העגום של ההתיישבות היהודית ואת גזל קרקעות המדינה, שנעשה יום יום, לאור יום, על ידי ערביי הגליל.
השר הישיר מבטו אל עבר מבקשי הסיוע ושאל אותם כך: ״מי הם רוב המתיישבים בגליל?״ – ״ערבים״. כך ענו לו המתיישבים. ״ובכן, למי צריך לעזור יותר?״ – כך ענה השר, ספק ברצינות ספק בלגלוג.
הציניות הזו מחלחלת לתודעה ומשפיעה על חוסר הנחישות של הממשלה להפעיל תכנית חירום לאומית להחזרת הריבונות וגאולת אדמות המדינה ברחבי הארץ, כמתבקש.
מאות מיליוני יורו מוזרמים מרחבי העולם לתמיכה בגזלני אדמות המדינה ולרכישות נדל׳׳ן ענקיות ורצופות, של בתים, דירות ומגרשים ביישובי הפריפריה, בנגב ובגליל.
ניסיתי פעמים רבות להעלות את הנושא במשרדי הממשלה. בניתי תכנית שנקראת ״תכנית שילובים – עולים לגליל״ – שמטרתה להביא סטודנטים יהודים למוסדות האקדמיים בגליל במטרה לתקן מעט, כבר בקרוב, את המאזן הדמוגרפי הקשה ובהמשך גם לגרום לחלק מהסטודנטים להישאר ולהשתקע בגליל.
המכללות בגליל סובלות לצערי ממיעוט לומדים ולומדות יהודים בשל הפיחות הדמוגרפי הזוחל. למרות כל מאמציהן, הן לא מצליחות להתמודד עם הכרסום הקשה בכוחות עצמן.
התוכנית שלי כוללת התאגדות של כל מוסדות האקדמיה, החינוך והלימוד בגליל, כולל הישיבות והמכינות ובניית ״סל קליטה״ עשיר, שמציע לסטודנטים מגורים, תעסוקה, מלגות, קורסים למורי דרך, הכשרה בעבודה חקלאית, הטבות בנקודות זכות בלימודים ועוד.
בשל מערכות הבחירות התכופות ובשל מגפת הקורונה, נדחו שוב ושוב הדיונים בתוכניתי.
אני מאד מקווה שתקום ממשלה אמיצה, שתשים לה למטרה חיונית להציל את הנגב והגליל ולהקציב תקציבים תוך מתן עדיפות עליונה להצלת אדמות המדינה וצביונה היהודי-דמוקרטי – של הארץ האהובה שלנו. כי ידוע לכל שאדמות שגזלו גזלני הקרקעות, לא יוחזרו.
אנחנו במצב חירום. וזה כאן ולא באיראן.
שבת שלום. של משילות, ריבונות, קוממיות, והמשך מלחמת העצמאות שלנו.
