אני מבקש לכתוב סדרת כתבות על קשרי זוגיות. אתחיל על פי סדר הפסוק ב'סור מרע', ובעז"ה בטור הבא אכתוב על 'ועשה טוב'. כולם חולמים על זוגיות מושלמת, על פרפרים צבעוניים וציפורים שמצייצות בכל מבט, על ניצוצות וזיקוקים בכל מפגש, על הרמוניה מופלאה וצחוק מתגלגל בכל שיחה. אך מה לעשות, לא אצל כולם הכול מושלם. יש מי שהקשר הזוגי שלהם הולך קצת פחות חלק.
לכל זוג סגנון ואופי קשר המיוחד רק לו, ובכל זאת אפשר לאפיין כמה קטגוריות עיקריות של קשר זוגי 'חולה', ובכל אחת כמה סגנונות דומים:
קטגוריית ה'לא נותנים לנשום':
מצב שבו בני הזוג חונקים בקשר. הרצון הטוב הופך למעיק ומטריד ומפר הפרה של ממש את שלוות בן הזוג.
קטגוריה זו כוללת את אלו:
אהבה אובססיבית – בני זוג אובססיביים מעיקים ויוצרים אווירת כבדות ולחץ בחיי הזוגיות והנישואין. אובססיביות היא תוצאה של חשיבה טורדנית וחוסר יכולת לזרום ולשחרר. התנהגות חוזרת ונשנית ללא גבול וללא הבנה לצרכיו ופרטיותו של האחר.
אהבה קנאית – כל אדם מקנא, וזה טבעי ובריא, אך יש קנאות מוגברת המשתקת וחונקת את מושא הקנאה. זו קנאה שאינה מאפשרת חיים נורמליים וכוללת מעקב, חקירות או האשמות, ומביאה לידי טירוף של שני בני הזוג.
אהבה טורדנית – יש הרוצים להראות את אהבתם העזה ולכן לא מפסיקים להטריד בטלפונים, בהודעות, במתנות ובמסרים ולא משאירים לבן זוגם מרחב מחיה. חיבוק דוב במובן השלילי של הביטוי.
קטגוריית ה'אדישים':
מצב שבו בני זוג חיים יחד בבית משותף אך אינם מגדירים עצמם אוהבים או שונאים. הרגש ביניהם מנוטרל לחלוטין. חיים כביכול יחד, אך בעצם חיים כל אחד לעצמו ובעצמו.
קטגוריה זו כוללת את אלו:
המיואשים – אדישות יכולה לנבוע מייאוש מהניסיון להחיות את הקשר הזוגי. זוג שלפני ייאושו (כנראה) ניסה להעצים את הקשר, מה שמבחינת התוצאה ודאי לא צלח, ומשם נכנס לספירלה יורדת אשר מביאה את שני בני הזוג בסוף הדרך להרגשת חוסר רצון בסיסי (=ייאוש) להשקיע בקשר ולו מעט.
חוסר תקשורת – בני זוג המשדרים על תדרים שונים, המתעניינים בדברים שונים ומנוגדים, המקיימים אורח חיים השונה בתכלית זה מזה (מבחינה אמונית, קולינרית, תעסוקתית, ערכית, חברתית), וממילא אין להם שפה משותפת. מחוסר התקשורת נוצרת אדישות.
הכועסים – אדישות יכולה לנבוע גם מרגשות עזים של כעס או פגיעות של אחד מבני הזוג. הזעם, האכזבה, העלבון וכדומה היו קשים כל כך שהובילו להתנהגות של התעלמות מודעת וחוסר רצון להיות שותף בכלום במחשבה של 'מה שלא יודעים לא כואב'.
קטגוריית ה'בטוחים בעצמם':
הרמב"ם בהלכות דעות פרק א מדבר בשבח 'שביל הזהב', המקום שראוי שהאדם יתנהל בו. ה'בטוחים בעצמם' נעים סביב שביל הזהב. כל זוג נמצא במרחק שונה מהאמצע, אך כולם חושבים שהם נמצאים בדיוק באמצע שביל הזהב.
הלא מודעים – בתוך הבטוחים בעצמם ובקשר הזוגי שלהם יש זוגות הפועלים וחיים לעיתים ללא מודעות עצמית זוגית. הם יאמרו דברים לא ראויים בעליל, ישפילו ויבזו, יפגעו ויעליבו זה את זה, אך בשל הביטחון העצמי שלהם הם אינם מפנימים את הקשר הלא בריא, את הרעה החולה שהם נמצאים בה.
שואו אוף (SHOW OFF) – יש זוגות שה'עטיפה' שלהם יפה ונוצצת, אך בפנים אין הרבה. המון שואו ומעט תוכן. לא נמצא אצלם שיחות עומק או רגשות עזים אלא בעיקר החצנה מופרזת וניסיון להראות לאחרים.
ה'חיים בסרט' – יש זוגות שופעי ביטחון עצמי שחיים בחברה, אך מהתנהלותם הזוגית נראה שאינם קשורה לנורמה החברתית סביבם, ההתנהגות אינה תואמת את סביבתם (הדתית או החברתית). הם יעשו מעשים ששני בני הזוג חושבים לראויים, אך בעיניים של נורמה חברתית סביבם אינם מתאימים או ראויים.
במגילת שיר השירים הרעיה אומרת: "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (ב, ז), ופירש ה'דעת מקרא': "ושמא יש לפרש שהרעיה משביעה את בנות ירושלים שלא יעירו אותה מחלומותיה והזיותיה שהיא שקועה בהן בחולי האהבה שתקפה".
במאמר זה אין כוונתי לגרום לייאוש או להרגשה רעה. באתי להסביר שחשוב להכיר שיש לעיתים אהבות 'חולות', אך חשוב יותר לדעת כי אין אהבה שאין לה מרפא. לכל סגנונות הקשר הזוגי שמניתי יש מרפא ויכולת סיוע ומזור. אסור להתייאש, וחייבים לנסות ולשפר את הקשר הזוגי (לעיתים בהכוונה מקצועית). לכולם מגיעים חיי זוגיות שמחים ומלאי רגש ותשוקה, הבנה, שיתוף והכלה. הדבר אפשרי!
לכן חשוב כל כך להכיר בסימנים ובתסמינים ולטפל בזמן הנכון, בדרך הנכונה ובסיוע אנשי המקצוע הנכונים.
הכותב הוא בעל קליניקת 'מיזוג' – זוגיות. התחדשות. העצמה. לתגובות : meezoog1@gmail.com 054-7002069
