הרצון להודות על נס הקמת המדינה הוביל לכתיבת נוסחים רבים של תפילת ההודיה ׳על הניסים׳, מימי קום המדינה ועד ימינו אנו. לא פחות מ-12 נוסחים שונים נכתבו בניסיון להקיף את גודל הנס, כשכל אחד מהם מתמקד בשלבים אחרים בדרך לגאולה: ניצחון במלחמה, קיבוץ גלויות, שיבה לארץ, הקמת המדינה ועוד
א
ין ספק כי הקמת מדינת ישראל הינה פלא עצום, אירוע ניסי ממש. הרצון להודות על הנס הוביל רבים וטובים לחבר תפילת הודיה מיוחדת ליום העצמאות, על בסיס תפילת ההודיה המוכרת ׳על הניסים׳, הנאמרת בחנוכה ובפורים. לרגל יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל יצאנו לבדוק כמה מנוסחי התפילה שנכתבו, לשאול מה הוביל את מחבריהם לכתוב תפילה על הקמת מדינת ישראל ומה ההבדלים ביניהם.
במאמרה של ד״ר איילת לזרובסקי ׳תפילת ׳על הניסים׳ ליום העצמאות׳ מופיעה רשימת הנוסחים המלאה, כולל השינויים והדגשים בכל נוסח. ממאמר זה עולה כי משנת תש״ט ועד היום נכתבו לא פחות מ-12 (!) תפילות ׳על הניסים׳ שונות, כשכל אחת מנסה לדייק ולברר את הנס ואת ההודאה עליו.
לשוב להר נחלתך לשבת בה
הנוסח הראשון חובר לקראת יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה, ע״י פרופ׳ עזרא ציון מלמד. פרופ׳ מלמד חיבר תפילה מפורטת מאוד, בה הוא מודה לקב״ה על כל הטוב שעשה עם עם ישראל, כולל התייחסות לניצחון צה״ל במלחמת השחרור, סילוק הבריטים שסגרו את הארץ, עליית הפליטים לארץ ישראל ועוד.
על גאולתנו ועל פדות נפשנו
אלא שמאז ועד היום נוספו עוד נוסחים שונים לתפילת ׳על הניסים׳.
נוסח אחד חיבר הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת גן לשעבר ומזקני רבני הציונות הדתית, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, אולם הוא פורסם רק שנים רבות לאחר מכן – בשנת היובל למדינה.
הרב רן שריד מתאר את הרצון של הרב אריאל לציין את היובל מתוך קדושה ״זה היה בשנת תשנ״ח, שנת היובל למדינת ישראל. הרב יעקב אריאל פנה לתלמידים בישיבה ואמר ׳ביובל למדינה מוציאים ספרים, אלבומים, עושים טקסים גדולים. ואנחנו הדתיים לא מציינים את שנת היובל בשום צורה של קדושה ותורה?!׳. ואז עלה במוחו רעיון, להוציא סידור מיוחד ליום העצמאות, על בסיס המחזור שהוציא בזמנו הרב נריה זצ״ל״.
הרב שריד מתאר כי הרב אריאל ליקט ואסף חומרים הקשורים לגאולה, על מנת להוסיף על החומרים של הרב נריה. ״אחת התוספות היתה תפילת ׳על הניסים׳ מיוחדת בברכת ׳מודים׳ בתפילת עמידה. בהתחלה תמהנו – מה זה ה׳על הניסים׳ הזה? זה קביל הלכתית? זה נראה חידוש, והרי אסור להוסיף סתם תפילות בתפילת שמונה עשרה!. אלא שלרב אריאל היו תשובות: וודאי שאסור להוסיף תוספות באמצע התפילה, אבל מותר להרהר בראש איזו תפילה שאתה רוצה. אז הוא כתב נוסח של ׳על הניסים׳ בסגנון חנוכה ופורים שמתאים ליום העצמאות, והמליץ להרהר את התפילה הזו. לדעתי ככה הודפס בסידור – שיש להרהר את התפילה״.
הרב יעקב אריאל עצמו מתאר מה הוביל אותו לכתיבת התפילה המיוחדת, שנה אחרי שחרור ירושלים ״העקרון הוא שיום העצמאות ויום ירושלים הם ימי הודאה, ודומים במידה מסוימת לפורים וחנוכה. למדנו שיש מצווה להודות לה׳ על גאולתנו ופדות נפשנו. לכן כמו שבחנוכה ובפורים נהגו לומר על הניסים, על מלחמות, תשועות ונחמות, היה מן הראוי שגם ביום העצמאות ויום ירושלים יגידו על הניסים. אבל מכיוון שאנחנו לא סמכות כמו חז״ל להכניס לתפילה דברים חדשים – זה נוסח שנוסח לא כחובה לומר בתוך התפילה, אלא כתוספת או בהרהור. לנו אין סמכות כמו חז״ל לנסח תפילות בתוך התפילה עצמה, אלא להוסיף תפילה דומה ברוחה ובלשונה ל׳על הניסים׳ של חנוכה ופורים, משהו דומה לו אבל לא בתוך התפילה עצמה אלא כתוספת״.
מה החלק החשוב בנוסח שחיברת?
״הנוסח מדגיש בעיקר את הצלתנו מערב, ואת קיבוץ הגלויות והפרחת השממה. אלה דברים גדולים שרואים בעיניים. וודאי שאנחנו רואים בזה אתחלתא דגאולה, כמו שאומרים בנוסח התפילה לשלום המדינה, שקבע את זה כאתחלתא דגאולה״.
עם זאת, המילה ׳גאולה׳ עצמה לא מופיעה בנוסח ״לא נכנסנו לכל הפרטים האלה. ברור שזו אתחלתא דגאולה, אבל בנוסח הזה יש דברים שעליהם אין מה להתווכח. הצלה פיזית לעמ״י, קיבוץ גלויות, שיעבוד מלכויות, ריבונות משלנו, פריחת הארץ – אלה דברים שאף אחד לא יכול להתווכח עליהם. האם זה אתחלתא דגאולה, אמצע גאולה או גאולה? אני בהחלט סבור שזו אתחלתא דגאולה, אבל כדי לא להיכנס לוויכוח תיאולוגי השארנו רק את הדברים המוסכמים, שעליהם אין מי שמעז לערער ולפקפק״.
הרב אריאל שב והדגיש כי גם היום יש להודות לה׳ על נס מדינת ישראל ״דווקא עכשיו, באמצע המלחמה הנוראה הזו, עלינו להודות לה׳ מחדש על הניסים והנפלאות ועל הצלת נפשנו. להאמין שלמרות הקשיים ולמרות ש׳סבוני גם סבבוני׳ – החמאס והחיזבאללה ואיראנים וחות׳ים – אנחנו רואים ניסים גדולים. לא להיבהל ולא לפחד. כאן אנחנו מאמינים שזו אתחלתא דגאולה, וכשם שה׳ עשה לנו ניסים ונפלאות בכל השנים האחרונות כן נזכה גם לראות הלאה בהמשך תהליך גאולת ישראל עד ביאת המשיח במהרה בימינו אמן״.
זקפת את קומתנו ותוליכנו קוממיות בארצנו
שנה לאחר פרסום הנוסח של הרב יעקב אריאל, חיבר אחיו – הרב ישראל אריאל, נוסח ׳על הניסים׳ שונה שפורסם ב׳סידור המקדש׳:
מה גרם לך לחבר את תפילת ״על הניסים״ ליום העצמאות?
״זכיתי להיות במלחמת השחרור בירושלים, תחת המצור. ראינו לצערנו את ירושלים במצור מארבעה כיוונים – ירדנים ממזרח, מצרים מדרום בגילה ובית ג׳אלה, העיראקים הגיעו לנבי סמואל, והפורעים הערבים של אל חוסייני בקסטל ממערב. רבים חשבו שזה הסוף – שבעה עמים נלחמו בנו.
יש מצווה בתורה להודות לה׳ על חסדיו, ומי שלא מודה לה׳ הוא כפוי טובה. הקב״ה נתן לנו מדינה אחרי שואה, אחרי מלחמות, אחרי 2,000 שנה של רדיפות, אינקוויזיציות, גירושים, שחיטות ופוגרומים. אז לפחות עלינו להגיד תודה. הלא כל ילד יודע שאם נותנים לו סוכריה ואינו אומר תודה, לא יתנו לו סוכריה נוספת. אם אתה רוצה שהקב״ה יעזור לך בהמשך, תגיד תודה יפה על מה שקיבלת, והקב״ה ייתן לך ברכות בהמשך״.
״חלק מהבעיה היא שאנשים מחכים עם ההודאה עד ביאת המשיח. אבל הם שוכחים שבהגדה של פסח כולנו יודעים לומר ״דיינו״ – אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ. אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ.מודים גם על נס חלקי, על אחת כמה וכמה שהקב״ה הביא לנו את כל הדברים בצורה כפולה ומכופלת. צריכים להודות גם על נס חלקי״.
הרב אריאל לא מתעלם מחסרונות המדינה, אולם לדעתו עדיין יש הרבה על מה להודות ״נכון, זו לא מדינה מושלמת כמו שהיינו רוצים – מדינת תורה, עם מלך מבית דוד, סנהדרין ובית מקדש. אבל יש פה משהו שצריך להודות על קיומו. מתי היה דבר כזה? יש היום 100,000 בני ישיבה שלומדים תורה. אפשר להתווכח אם מתגייסים או לא, אבל איפה ראית במשך 2,000 שנה בני ישיבות שלומדים כל היום והמדינה מפרנסת אותם? יש לנו חקלאות משובחת, המצאות גאוניות, ביטחון, ויכולת להתמודד מול כל שונאי ישראל. אנחנו יודעים להשיב מלחמה שערה. זהו מעשה ניסי שאין כדוגמתו, ומצווה להודות לקב״ה על כך״.
מה הנחה אותך בנוסח ״על הניסים״ שחיברת?
רבים מסתפקים בארץ ישראל הנוכחית, ממטולה עד אילת. אבל הקב״ה הבטיח לאבותינו, נשבע לתת להם מנהר מצרים עד נהר פרת. אנו אומרים תודה על מה שזכינו – ורוצים לזכות לברכה הגדולה.
אני עצמי הייתי איש סיני, הייתי בימית, בישיבה באופירה ובשארם א-שייח׳. כל המרחבים האלה נלקחו מאיתנו בעוונותינו כשהחזרנו אותם למצרים, אבל עלינו לשאוף לארץ ישראל הגדולה לפי הבטחת ה׳ לאבותינו.
הביטוי ״נחלה רחבת ידיים בארץ אבותינו״ מתייחס למה שזכינו לו, ו״זכנו לרשת את הארץ הטובה במלוא רוחב גבולותיה״ מתייחס לשאיפה להגיע מנהר מצרים עד נהר פרת. כמי שהיה בסיני ונושא את כאב גוש קטיף, וכמי שזכה להיות ביום ירושלים מהצנחנים ששחררו את הר הבית, ראיתי את הנס העצום שזכינו לו במלחמת ששת הימים. כואב לי לראות שאנחנו מגמדים את המדינה ומוסרים חלקים לשונאי ישראל, ומה שקורה כיום בהר הבית. לכן צריך להתפלל שנזכה לארץ במלוא רוחב גבולותיה״.
שינוי במציאות ההלכתית
מה לדעתך הנקודה החשובה ביותר שעלינו לזכור ביום העצמאות?
״הנקודה העיקרית של יום העצמאות היא השינוי במציאות ההלכתית. קשה להפריד בין יום העצמאות ליום ירושלים, הם משלימים זה את זה. חז״ל אומרים, האמורא שמואל והרמב״ם קובעים, ש״אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד״.
״העולם הזה״ שהם דיברו עליו הוא עולם הגלות – בבל או ברחבי העולם. מה שהתחדש ביום העצמאות הוא שיצאנו משעבוד מלכויות של כל העמים – מהרומאים, הפרסים, הטורקים, האנגלים, הגרמנים הנאצים ימ״ש, הרוסים וכל שונאי ישראל. יצאנו משעבוד המלכויות לעצמאות! הקב״ה נתן לנו ממשלה משלנו! יש מי שמתלונן שראש הממשלה אינו דתי, אבל בכנסת יושבים כ-40 חברים חובשי כיפות – שחורות, סרוגות, שטריימלים. כשליש מחברי הכנסת הם ציבור דתי שיש לו השפעה״.
הרב אריאל מדגיש את עליית המדרגה שיש בעצמאות ״אנחנו היום צועדים לקראת עצמאות שאינה רק פיזית, אלא גם עצמאות רוחנית. כשאין שעבוד מלכויות אתה בן חורין. ברגע שאנחנו עצמאיים, יש לנו חובה להפסיק את הסתמכותנו על בג״ץ ולהקים סנהדרין, להקים בית מקדש. את התפיסה הזו צריך להעמיק. החרדים אומרים שאנחנו עדיין בגלות, בגלות של הממשלה הציונית, למרות שהם מסתובבים כבני חורין והצבא מגן עליהם, אבל המציאות השתנתה, וזו עובדה.
הרמב״ם אומר שברגע שאתה עצמאי אתה חייב לקיים את כל התורה כולה, כמו בזמן דוד המלך ושלמה המלך, כשהיה סנהדרין ובית מקדש. עצמאות זו מציאות הלכתית חדשה שמחייבת אותנו לקיים את כל התורה כולה״.
שבת את שבות עמך
לפני כעשור חיבר גם הרב איתי אליצור (גילוי נאות: עורך עלון זה) נוסח נוסף ל׳על הניסים׳. תפילתו של אליצור מתמקדת בהודיה גדולה על המאורע ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל, שהינה שלב חשוב בגאולה.
מה דחף אותך לחבר נוסח של ׳על הניסים׳ ליום העצמאות?
״כשקראתי את הנוסחים הקיימים הרגשתי שיש בהם איזשהו פספוס מסוים, שלא שמים את הדגש על גודל העניין. אני לא חולק שצריך להודות לקב״ה על כל אחד מהניסים שעשה לנו ועל כל הצלה מיד אויבינו, כולל על כך שניצלנו ממוות לחיים במלחמת השחרור. אבל זה לא העיקר. נכון שניצלנו ממוות לחיים ונכון כמובן שחייבים להודות על כך. אבל בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב״ה מצילנו מידם. כך קרה לנו בכל שנות גלותנו. אבל הקמת מדינת ישראל היא לא רק עוד מקרה של הצלה מיד צר. בהקמת מדינת ישראל קרה דבר הרבה יותר גדול, וחבל שבנוסחים הקיימים הגאולה היא רק טרמפיסטית על גבי ההצלה״.
לדברי אליצור, מקרים בהם עם ישראל עמד בפני השמדה והקב״ה הצילנו היו לאורך כל שנות ההיסטוריה. אלא שבהקמת מדינת ישראל אירע דבר חדש ״פה קרה משהו הרבה יותר גדול, מעבר להצלת חיינו: קרה אירוע בקנה מידה היסטורי, ההיסטוריה השתנתה. הגיע הדבר שעם ישראל חיכה לו כל הזמן, לצאת מהגולה ולהיגאל. וזה העיקר.
אנשים המשיכו להיצמד למוכר להם, לחפש איזה פרי חדש או בגד חדש כדי לברך ׳שהחיינו׳. אני חושב שהמדינה עצמה יותר גדולה מכל פרי חדש ובגד חדש, אנחנו לא צריכים לחפש הצדקה הלכתית לברכה, אלא להפך – להגיד שיש משהו הרבה יותר גדול מכל הניסים שנעשו לנו בגלות. לכן לא חייבים למצוא איזה גוי שרצה להרוג אותנו וניצלנו ממנו כדי להודות לה׳ עם הצדקה הלכתית מוכרת, וגם לא חייבים להיות כבולים לנוסח של ׳על הניסים ועל הפורקן׳ – מפני שרעיון התפילה הוא לבוא ולהודות לקב״ה על מה שצריך להודות עכשו, וזה יותר מהגבורות והמלחמות, זה גאולה! אירוע היסטורי!״
אליצור מוסיף כי הוא לא נכנס לויכוח האם להגיד ׳על הניסים׳ ביום העצמאות או לא ״אבל אם אתם כבר אומרים ׳על הניסים׳ – אל תהפכו את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר. אני לא חושב שהמדינה קמה בשביל שיהיה מקלט לעם ישראל הרדוף. אילו זה היה העניין, לא הייתי חוגג את יום העצמאות. המדינה קמה כי הקב״ה הבטיח לאבותינו את הארץ וכעת זה מתקיים. הקב״ה ציווה אותנו לרשת את הארץ וזה מה שמתקיים עכשו. זה אירוע גדול יותר מהצלת חיים של עם ישראל מיד עוד גוי שקם עלינו לכלותנו כמו בכל דור ודור, וגדול מכל נס אחר, והוא צריך זה שצריך להיות במרכז העניינים״.
״ההתגשם החזון הגדול ביותר של העם היהודי ושל התנ״ך, אז אנחנו לא יכולים להודות על זה בלי למצוא איזה גוי שניסה להשמיד אותנו כדי להרגיש תחושה הלכתית מוכרת?״.
ה׳ הוא שעשה את הנס
אחד הנוסחים החדשים ביותר חובר ע״י רבני בית הלל, בשנת ה-70 למדינת ישראל. הרב מאיר נהוראי, יו״ר ארגון בית הלל, מסביר מה הוביל לחיבור התפילה דווקא בשנים האחרונות ״אירוע הקמת המדינה כולו הוא אירוע יחסית חדש. ניסינו לנסח זמן רב, כתבנו ומחקנו, עד שבסופו של דבר התגבש הניסוח הסופי, הכולל 70 מילים לשנת ה-70 למדינה. הרעיון היה להשתמש בנוסח ׳על הניסים׳ המוכר אבל להתאים אותו לתקופה שלנו: על המלחמה, הניצחון וההודאה הגדולה על הקמת מדינת ישראל״.
הקפדנו להנכיח את הקב״ה בנוסח ״ ְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חִזַּקְתָּ אֶת יָדָם וְעוֹרַרְתָּ אֶת גְּבוּרָתָם, יָצָאתָ בְּקִרְבָּם וְלָחַמְתָּ אֶת מִלְחַמְתָּם, נָתַתָּ אֹיְבֵיהֶם נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם, וּגְאַלְתָּם מִיַּד חָזָק מֵהֶם״ – אנחנו לא מדברים עלינו, אלא על הסיעתא דשמיא שלנו במלחמה. השליחים אלו החיילים הלוחמים, אבל הם אינם אלא שליחים ועלינו להודות לקב״ה״.
את נוסח התפילה פרסם הארגון בפלטפורמות שונות, והשנה יפורסם נוסח ׳על הניסים׳ בברכון מיוחד שיצא לקראת יום העצמאות לעילוי נשמת נופלי מלחמת ׳חרבות ברזל׳, עם איורים של אומנים שונים הקשורים למלחמה.
במה אתם רואים את עיקר הנס של יום העצמאות? איך זה בא לידי ביטוי בנוסח התפילה?
״ברור שהמלחמה. הותקפנו מכמה חזיתות, וודאי שזו הודאה על הניצחון. בסופו של דבר המלחמה המשיכה גם אחרי התאריך שנבחר כיום העצמאות, גם אחרי הקמת מדינת ישראל. ההודאה היא גם על קיבוץ הגלויות, הקמת המדינה והניצחון במלחמה״.
כשאני יוצא למסע פולין, אני מבין את המשמעות של הקמת המדינה. את המעבר ממיידנק למדינת ישראל. ממקום של צאן לטבח, שנשרפו ספרי תורה ותלמידי חכמים, שמיליון וחצי ילדים נרצחו – והנה יש לנו מדינה ואנחנו יכולים להגן על עצמנו. זה נס ופלא ברמה גבוהה״.
״אם על חנוכה מודים לקב״ה כמו שאומר הרמב״ם – על שחזרה מלכות ישראל 200 שנה, אז וודאי שיש להודות כעת, כשב״ה חזרנו בגדול כמדינה. עכשיו, אחרי יותר מ-70 שנה, רואים את העוצמה של מדינת ישראל. עם כל קשיי התקופה, יש לנו היכולת לעמוד בחזיתות שונות, כמדינה עצמאית שמקבלת החלטות, נלחמת ומגנה על אזרחיה. זה דבר עצום שרק הולך ונראה יותר גדול. ■
