תפילות, שיעורים ועליות המוניות בחגים
מה הוביל למהפך בהר הבית?
“מתרחש פה שינוי עצום לנגד עינינו. אנחנו רק צריכים לפקוח את העיניים ולראות אותו״, פותח את שיחתנו הרב אלישע וולפסון, ראש כולל ‘דרישת ציון’, שכבר עשרה חודשים פוקד את הר הבית בקביעות מידי יום – ולמרות זאת לא מפסיק להתרגש. “מי היה מאמין לפני כמה שנים, אם היו אומרים לו שבכל יום תתקיים תפילת שחרית ומנחה קבועה בהר, שיעורים ודברי תורה״? לדברי הרב וולפסון, חלום הדורות מתחיל להתגשם, בזכות תלמידי וישיבת הר הבית, שעולים להתפלל מידי יום על ההר, כבר ארבע שנים ברציפות. אליהם הצטרפו בתחילת השנה אברכי כולל ‘דרישת ציון’, שלזכותם נזקפת תפילת מנחה, שנישאת מתחילתה ועד סופה, ממש מול מקום המקדש וההיכל.
גם במהלך השנה האחרונה תחת מגבלות הקורונה והסגרים, לא פסקו התפילות על ההר. גם כשרחבת הכותל המערבי היתה ריקה ממתפללים, המשיכו תלמידי הכולל וישיבת הר הבית להגיע מדי יום לתפילות במקום הקדוש ביותר בעולם, אחרי טבילה בטהרה כדין וקיום הלכות מורא מקדש. “מטרת הרחבת הישיבה השנה על ידי פתיחת הכולל, היתה להעצים את הר הבית כמקום התפילה הראוי לעם ישראל, ולקבל במאור פנים את כל העולים להר הבית״, מוסיף הרב אליהו ובר, העומד בראש הישיבה מאז הקמתה.
צילום תמונות : הרב יהודה לוי כולל דרישת ציון
הרב אלישע וולפסון: מי היה מאמין לפני כמה שנים, אם היו אומרים לו שבכל יום תתקיים תפילת שחרית ומנחה קבועה בהר, שיעורים ודברי תורה
“אני תמיד אוהב לספר שמדריכי התיירים מלינים על כך שהתיירות פוחתת, וזאת משום שהר הבית הפך למקום דתי ורוחני, ופחות למקום תיירותי. כל זה קרה בזכות העולים הקבועים שמשנים ממש את המציאות בשטח״.
הרב ובר חוזר ארבע שנים לאחור ונזכר בעליות הראשונות של ישיבת הר הבית. “בתחילת הדרך, תפילת עמידה היתה נאמרת תוך כדי הליכה, מה שמנע מיהודים רבים להצטרף אליה בגלל היבטים הלכתיים. את הקדיש אמרנו בעברית, כדי שהשוטרים היהודים לא יזהו את מילות התפילה המוכרות. עם הזמן גם זה השתנה. כיום שילשנו את כמות העולים הקבועים מדי יום, והתפילות נאמרות בגלוי ובפה מלא. בעלי ‘חיוב’ מכובדים כשליחי ציבור, והאווירה של העלייה השתנתה לחלוטין״.
תפילת הלב החרישית
“צריך לזכור שמעולם לא הותרה התפילה בהר הבית בצורה רשמית״, מדגיש אלידע כוכב, תלמיד הישיבה, שעולה כבר שנים רבות להר. “השינוי התרחש אך ורק בגלל תלמידי הישיבה שבאו והציבו עובדות בשטח״. כוכב מזכיר את הישוב אביתר שהתפתח בצורה מרשימה בתוך חודשיים. “זו דוגמא לאנשים שבאו וקבעו עובדה בשטח. במקרה של אביתר אפשר להתווכח על התוצאות, אבל על השינוי בהר הבית אין שום ויכוח. העלייה הקבועה של תלמידי הישיבה, יום אחרי יום, תחת סגרים ומזגי אוויר קיצוניים, שינתה את המציאות בהר הבית״, הוא מבהיר.
“כל אדם שעלה בעבר להר הבית, ייזכר בחוויה לא נעימה וקשה״, אומר לנו השבוע אבישי, תושב ירושלים. לשאלתי מה הוא זוכר מהעלייה הראשונה שלו להר, הוא עונה כי אותה עליה “גרמה לי לא לרצות להגיע יותר להר הבית. לא יכולתי למלמל תפילה בשפתיי, לא יכולתי לעמוד בתפילה בצורה נורמלית״, הוא נזכר בכאב. “כשהגיעה לאוזני השמועה שהמצב בהר השתנה, הייתי חייב להגיע לעמוד על כך בעצמי״ הוא מתאר את ההרגשה שאחזה בו כשהגיע להר לפני מספר חודשים. “מצאתי את עצמי משפשף עיניים בתדהמה. התפילה לא נלחשה, הקדיש לא הוחבא, ומשך התפילה לא בייש שום מניין ישיבתי שהשתתפתי בו בחיי. אין לי דרך להסביר את השינוי לבד מלזקוף אותו לזכותם של אותם יהודים שעולים בקביעות להר הבית ודורשים להתפלל בו״.
“אני יהודי פשוט״, מעיד על עצמו ר’ יהושע טויבר, שמצטרף מדי יום לתפילת מנחה שמתקיימת בהר. “אני לא תלמיד חכם גדול, אבל מאז שהתחלתי לעלות בקביעות להר הבית, פתאום הרגשתי שיש לי שליחות בעולם. יש לי בשביל מה לקום בבוקר. אני ממש רואה את חזון הנביאים מתגשם מול העיניים שלי״.
מי שפוגש את טויבר, יהודי בעל חוזת חרדית של אברך כולל מבני ברק, יכול להתרשם שהוא הגיע להר הבית במקרה, אבל לא כן הדבר. “הייתי עולה פעמים בודדות ולעיתים נדירות. חששתי שיידעו בקרב הקהילה שלי שאני עולה להר הבית״. טויבר אינו היחיד מקרב העולים ששייך לחברה החרדית ולומד בכולל חרדי לכל דבר וענין. “אני מודה לה’ בכל יום על השליחות המופלאה שנקלעתי לתוכה. והאמת אני קצת חושש מהיום שבו תהיינה הרבה ישיבות בהר הבית, וכבר לא אהיה חלוץ ונצרך״, הוא מוסיף בחיוך.
“הצעד הבא הוא בניית בית תפילה ולימוד בהר הבית״
עולים וותיקים רבים זוכרים לטובה את הקמת גופי ההדרכה שקמו במטרה לתת מענה לעולי ההר, שהמרכזי שבהם פועל עד היום. “כל משך העליות ותוכנן היה ממוקד להדרכה היסטורית על הר הבית״, נזכר הרב ובר. “זו היתה הדרכה ממבט תורני, שלוותה על ידי מדריכים תלמידי חכמים מוכרים. כיום, ההדרכה מופנית בעיקר לעולים שמגיעים בפעם הראשונה, וגם היא באה בתוספת לתפילה בציבור ולא במקומה. הצביון של העליות להר הבית השתנה לבלי היכר. כל משך העלייה מוקדש לתפילה ציבורית ואישית וללימוד תורה. כך היה ראוי שיקרה כבר מזמן, ובזכות ישיבת הר הבית הדבר קורה בפועל ממש״.
שיחתנו עם ראשי כולל וישיבת הר הבית נערכת לא במקרה בימי בין המצרים, תקופת חורבן המקדש. בימים הללו מדי שנה נרשמת עלייה חדה בכמות העולים להר הבית, שמתעצמת בכל שנה. שיא העולים נרשם ביום תשעה באב. בשנה שעברה, תחת מגבלות קורונה קשות וקבוצות של שלושים איש בלבד, עלו מאות אנשים בצום.
“העבודה העיקרית שלנו בימים הללו היא לחזק את אחיזת הקודש ועם ישראל בהר הבית״, מחדד הרב וולפסון. “דרישת המקדש בדורנו מתבטאת בעיקר בלימוד הלכות המקדש ובעלייה לתפילה בקדושה ובטהרה, בהדרכת רבותינו להר הבית. זה מה שמקרב בפועל את בניין המקדש״. כשאני מבקש ממנו לרדת קצת למציאות ולהצביע על הפרקטיקה שבדברים, הוא מקריא לי ממכתביו של הרב מרדכי אליהו זצ״ל, בהם קרא להקים בית כנסת בהר הבית בסמוך לשער הרחמים. “זו המשימה הבאה של עם ישראל״, אומר הרב וולפסון. “ישיבת הר הבית צריכה מקום קבוע לתפילה ולימוד בהר הבית, ובתשעת הימים אנו מקיימים קמפיין גיוס המונים לביסוס הישיבה והכולל. גם למי שזוכה לעלות לעתים נדירות – או עוד לא זכה כלל, יש הזדמנות לעזור לנו להמשיך את השינוי המדהים שמתרחש בהר הבית ולהיות שותף בתפילות המתקיימות מידי יום במקום המקדש״.
את שאלת סיום הראיון, האם הוא לא חושב שהוא חולם רחוק מדי, הוא מבטל במחי יד.
“מי היה מאמין שיהודים יחזרו לארץ? מי היה מאמין שמקום המקדש יחזור לידנו? מי היה מאמין שנתפלל בהר הבית שחרית ומנחה בכל יום? לא ירחק היום ויוקם בית תפילה ולימוד בהר הבית, שישמש את עם ישראל כולו״, אומר הרב ובר בקול בוטח.
והאמת, קשה שלא להאמין לו אחרי שרואים את הנס שהתרחש לנגד עינינו במקום הקדוש תוך שנים ספורות.
מחזקים את קול התורה בהר הבית. לתרומות לישיבת הר הבית וכולל דרישת ציון: 07.478.71.553
או חפשו בגוגל "ישיבת הר הבית"
