בדרך לכותל

פנחס הכהן הגיע מהכותל

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
עם רון בלב ותפילה בפי צעדתי אל הכותל, מלא בגעגועים, לאחר הפסקה של שבת אחת בלבד. מזג האוויר הנפלא הוסיף לאווירת קדושת השבת ולשמחה המיוחדת לשוב אל בורות המים של ירושלים ואל הכותל, שריד חומת בית חמדתנו.
02
כפולה ומכופלת הייתה שמחתי, עת נוכחתי לראות אורח אהוב במניין שלנו ופניו קורנות, ידידי ליאור שטול, מנהל מוסדות התורה של ׳בני דוד׳ ביישוב עלי, במעלה אפרים ובדרום תל אביב.
ליאור מגיע לכותל לעיתים די תכופות. כרבים משוחרי הכותל, הוא שוכר עם משפחתו דירה לסוף שבוע, במרכז העיר ירושלים וצועד בערגה לכותל. ולא בכדי, ליאור מעיד על עצמו שהוא מתעלה בתפילותיו בכותל ושואב מהן כוחות של אמונה, נחישות ועוצמה. ואני מוסיף שמתוך אווירת הרוממות הירושלמית הוא זוכה להוביל את שלל מוסדות בני דוד, לשיאים חדשים של הצלחה.
להחזיק מוסד תורני זו מלאכה קשה מאד, קל וחומר כשמדובר באחזקה, בו זמנית, של מספר רב של מכינות, ישיבות וכוללים.
הרב אלי סדן שליט״א, חתן פרס ישראל, הוא ההוגה והיזם הבלתי נלאה, של מפעלי התורה הציונית הגדולה, המפארים את חבל בנימין ואת הארץ כולה.
הרב זכה להקים (גם בעזרתו של הרב יגאל לוינשטיין), ממלכה של תורה ציונית שורשית וערכית, שמחייה נפשות, מחזקת את צה״ל ומיישבת את הארץ.
בתוך מוסדות בני דוד פועלים בין השאר – ישיבה גבוהה, מכינה קדם צבאית (הראשונה בין כל המכינות), כולל לבוגרי צבא, מכינה קדם צבאית במעלה אפרים, ובשנים האחרונות קיבלו על עצמם גם את אחזקת הישיבה והכולל ׳עוז ואמונה׳ בדרום תל אביב, שייסד אחד מעמודי התווך של היישוב עלי, הרב אחיעד אטינגר הי״ד, שנרצח שעה שחתר למגע עם מחבל בצומת אריאל ובכך הציל חיי יהודים רבים, שבתוכם אישה הרה שעמדה ממש בסמוך למחבל השפל.
לפני כשלוש שנים, מוסדות בני דוד יזמו והקימו מפעל תורני ייחודי – מכינה קדם צבאית לבני העולים מאתיופיה.
בדרכנו חזרה מהכותל, ליאור שטול מתאר לי כיצד המכינה הזו מצילה נפשות ממש. תלמידי ובוגרי המכינה הופכים לדוגמה ולמופת בתוך קהילת העולים מאתיופיה ומשמשים אבן שואבת לקירוב בני הקהילה, שהלכו לאיבוד בדרך. תרתי משמע.
השנה, נרשמו כ-75 תלמידים חדשים למכינה, מתוך רצון עז לחבוש את ספסל לימודי התורה במכינה הצומחת והמתרחבת, והיד עוד נטויה. השאיפה היא, שרבים מהתלמידים ימשיכו ללמוד תורה גם לאחר סיום שנות הלימוד במכינה וחלקם ימשיכו ללמוד תורה גם לאחר סיום שרותם הצבאי. לאחר מכן ייצאו לשטח ללקט ולחבר לבבות.
03
במשך שנים הייתה תלויה ברומו של עולם שאלת השאלות – האם המכינות הקדם צבאיות מוסיפות תלמידים בעולם התורה או לחילופין הן גורעות תלמידים מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות?
מניסיוני בהקמת שלוחה של מכינה קדם צבאית בערד, נוכחתי שוב ושוב, ללא שום ספק, שרוב רובם של הבחורים שמגיעים למכינות לא היו לומדים תורה לפני השירות הצבאי וגם לא אחריו, בשום מסגרת אחרת. יותר מזה, רבים מבוגרי המכינות מתחזקים מאד וזוכים לשירות צבאי משמעותי ומועיל יותר לעצמם ולזולת. בכך הם זוכים לפיתוח האישיות והיכולות העצמיות, מכירים את הפוטנציאל והכוח הגלום באישיותם, מחזקים את אמונתם וגם מוסיפים הרבה יותר לחברה הסובבת אותם תוך שהם מעצימים את תרומתם לביטחון המדינה.
04
סביב מוסדות בני דוד משגשג ופורח היישוב עלי וזוכה להצלחה מרובה.
מאות יחידות דיור איכותיות נבנות בקצב מהיר, על ידי החברה לפיתוח בנימין, מול נוף בראשיתי ובאיכות מגורים מפנקת במיוחד. בקרוב ייבנה עוד מתחם מגורים על ידי ׳בתי אמנה׳. ככל שבונים יותר בתים ודירות, כך גובר מיום ליום הביקוש למגורים איכותיים בישוב. תושבי עלי, ההולכים ברוח מוסדות בני דוד, ידועים בכוח הנתינה שלהם, בליבם הרחב, בראש הפתוח, באהבת חסד, בדיבוק חברים ובלכידות חברתית, באהבת תורה, בענווה, בערכיות, בנעימות הליכות, בדאגה לזולת ובשאיפה לגדולות.
צעירי עלי, כמו בוגרי ׳בני דוד׳, מתגייסים בד״כ ליחידות מובחרות ותורמים בענק לחיזוק חוסננו, הצבאי והלאומי.
05
בדרכי לכותל אני חולף ליד ישיבת ׳מרכז הרב׳. זה עשרות בשנים מתקיימת בשעה זו, תפילת ותיקין בבית המדרש של כולל ׳הלכה ברורה׳, הממוקם בקומת המסד של הישיבה.
זיכרונות מתוקים וגעגועים עזים מציפים את ליבי. כאן זכיתי ללמוד גמרא, הלכה, תנ״ך ואמונה אצל טובי הרבנים האהובים, ובראשם מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל.
מכל רב קיבלתי מתנה קטנה ושונה – חכמת חיים, מוסר, חיזוק באמונה, דרכי לימוד בגמרא, אהבת תורה, להרבות בהכרת הטוב ובעין טובה, להתמסר לפעילות למען ארצנו ומדינתו, להתחבר ולהוקיר כל אחד ואחת מישראל, העולים מכל הגלויות ללא הבדל וכו׳.
מתוך רצון עז לשוב ולהתרפק על מתיקות התורה שינקתי באותם ימים, של לימוד בישיבה ובביתו של הרב צבי יהודה, שאותו שימשתי ובביתו זכיתי לגור למעלה משלוש שנים. כדי להשלים את מה שהחסרתי כאשר התנדבתי במטות ל׳עצירת הנסיגה מסיני׳ ול׳שחרור אסירי המחתרת׳, ביקשתי לאחרונה להשתתף שוב, באופן סדיר, בשיעוריו המתוקים של הרב דוד חי הכהן שליט״א, תלמידו המובהק והמדויק של הרב צבי יהודה, הניתנים מידי יום ראשון בישיבת ׳מרכז הרב׳, שבשנים האחרונות גדלה מאד, התרחבה והתפתחה ובראשה עומד, בעוז ובענווה, ידידי המכובד, הרב יעקב הכהן שפירא שליט״א.
כבר סיפרתי כיצד זכיתי לחזור בתשובה בתקופת שירותי הצבאי. באותם ימים זכיתי לגלות את אוצרות התורה הגואלת אותה לימד, בשיעורי הערב המשכרים, הרב דוד חי הכהן. השיעורים התקיימו ברוב עם, בבית הכנסת ׳איחוד שיבת ציון׳, ברח׳ בן יהודה בתל-אביב, במרחק של כחמש דקות הליכה מבית הוריי, שברחוב ארנון.
06
בין חסימות הכבישים המופרעות, דיווח השבוע דובר צה״ל, על איתור קנים של משגרי רקטות ושרידים של מספר רקטות ששוגרו על ידי מחבלים מג׳נין ומחטיבת מנשה, לעבר יישובים ישראליים בצפון השומרון.
ממש לא התפלאתי. כבר כתבתי פה מספר פעמים, שהמחבלים מייעדים את שיטחי יו״ש לייסוד מדינת ׳חמסתן 3׳, לאחר שהצליחו במזימתם הארורה לדרדר את דרום לבנון ואת חבל עזה למדינות טרור רצחניות, המאיימות על האזור כולו.
מתנגדי הרפורמה, מטושטשי חושים, מנסים לשכנע אותנו לפנות את הישובים היהודיים מיהודה ומהשומרון לטובת ייסוד מדינת פלשתין ׳המפורזת׳… בלי לקחת בחשבון את הסכנה המוחשית של הפיכת השטח, תוך זמן קצר למדינת טרור משוכללת, נוסח ג׳נין וחאן יונס. קיני הטרור הצומחים סביבנו, מצפים להשלמת תהליך ייצור פצצות הגרעין הטקטי האיראני, בתקווה שהם יקבלו כמה פצצות במטרה לחסל חו״ח את מדינת ישראל וגם לחיסול חשבונות בינם לבין עצמם.
קני השיגור שהתגלו ושרידי פצצות המרגמה הם נורה אדומה ענקית נוספת שהודלקה עבורנו ממרומים.
ואם תשאלו – ׳מה כל זה קשור לרפורמה המשפטית, החיונית ולשינוי סעיף עילת הסבירות?׳, התשובה איננה מורכבת מידי – שופטי העליון ותלמידיהם לא מאפשרים לכנסת ולממשלה לחוקק חוקים שירתיעו את המחבלים ואת אויבנו הקרובים והרחוקים.
לפני מספר שנים ערכנו סקר דעת קהל מטעם ׳גילוי דעת׳, במכון סקרים ידוע. הסקר חשף נתוני תמיכה מובהקת, של למעלה מ-70 אחוז! בציבור הדתי וכ-55 אחוז בציבור הכללי- – בעד עונש מוות למחבלים.
זאת ועוד חבר השופטים הנכבד של מדינת ישראל הדמוקרטית, רובץ לפתחו של כל חייל או שוטר, כדי שלא יזדרז לשלוף את נישקו כנגד מחבל או מחבלת, עד שיוכח מעל כל ספק סביר, שהמחבל/ת אכן נושאים על גופם נשק חי, שמסכן נפשות ועל החייל לוודא היטב שיש בלב המחבל רצון עז לחסל יהודים.
כמו כן, מבקשים השופטים הנכבדים מכל החיילים לבדוק שהמחבלים אינם חו״ח ׳מעורערים בנפשם׳, או סתם מסוממים…
רק לאחר שיבצע החייל את כל הבדיקות הנ״ל, כדי לרצות את רב אלוף בדימוס א. ברק והשופט בדימוס א. ברק והשופטת בדימוס א. פרוקצ׳ה ותלמידיהם המכובדים המכהנים על כס המשפט, על החייל, הי״ד, לפנות עצמו בשיירה מסודרת לחלקה הצבאית בהר הרצל. רק כך תנוח דעתם של שונאי ישראל, מבית ומחוץ.
וסליחה שהרסתי לכם את הצ׳ולנט.
07
רבים כמוני חוששים שמלחמת החרמות ואיומי הנפקדות יגלשו, חו״ח, לתגרות ידיים ולמלחמת אחים.
אנו, ב׳פרסומי ישראל׳ וב׳קרן אביה׳, משקיעים מאמצים ומשאבים להרבות בשיח פתוח בין המחנות ולמצוא מכנה משותף.
לצערי, כאיש מקצוע בתחום שינוי תודעה, אני מכיר היטב את חולשתם של אמצעי התקשורת ששופכים שמן על כל מדורה קטנה. לצערי, בערוצי הרדיו והטלוויזיה, מככבים כתבים ומגישים ותיקים ומנוסים, מראשי מנהיגי השמאל הרדיקאלי, שמצדדים בדרכו של אהוד ברק ועושים כל שביכולתם כדי ללבות את האש.
בכל פעם שמתוכננת סדרה של הפגנות שמאל, מצטרפים למטה המחאה חברי הכוורת הפרוגרסיבית של הנשיא האמריקאי, שלוחצים על נשיאם הקשיש, מר ג׳ו ביידן, לגנות את ראש ממשלתנו ואת הח״כים והשרים שנבחרו כאן, באופן חוקי, לכנסת ולממשלת ישראל.
גם הרשתות החברתיות עושות שירות דוב לאחדות העם היהודי. ידוע לכל איש מקצוע, שהאלגוריתם של גוגל, איסטגרם, טיק טוק, פייסבוק, טו׳יטר וכו׳ המגובה במנועי חיפוש משוכללים, מתוכנן להראות רק לאנשי ימין – סרטונים, ציוצים ופוסטים, המכילים תכנים ימניים, משכנעים, חכמים ומושכלים שמטורגטים רק לפיד של אנשי הימין (שהרי הפילוחים הממוחשבים חושפים כל גולש/ת רק לתכנים האהובים עליו, שאותם הוא חושק ומחפש במנועי החיפוש, אליהם הוא מעדיף להיחשף, אותם הוא מחבב ושעליהם הוא מתרפק…)
לעומת זאת, אנשי השמאל מקבלים חיזוק לתפיסתם המוטעית ולניסיונות ההשתמטות וההפיכה השלטונית, בעזרת חשיפה מכוונת לפוסטים עם תוכן מסולף ומתלהם, שחלקם ממומן, כנראה, על ידי אהוד ברק. כך הם כמעט לא נחשפים לדעות אחרות, מגוונות, שפויות, דמוקרטיות, יהודיות, ציוניות, שקולות ומאוזנות.
זו, לצערי, היא ההתנהלות האומללה והמסלימה של עולם ה׳ניו מדיה׳, בארץ ובעולם. ואידך זיל גמור.
שבת שלום של אחדות ישראל, השלמת החקיקה המתקנת, חיזוק הדמוקרטיה, סילוק השנאה מתוכנו, חיזוק ביטחוננו מבית ומחוץ, מיגור האויב האיראני ובניית המקדש השלישי, בהר הבית. ■

עוד במדור זה

הנכבה היהודית

הנכבה היהודית

ביו"ש, ארץ התנ"ך, מאות אתרי מורשת שמעידים ומאששים את חיי היהודים על הארץ הזו. כמעט בכל הר או גבעה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות והעם העתיק ביותר מבין שלל הממצאים הוא העם היהודי.
אתרי המורשת ביהודה ושומרון מנוהלים באופן מנוכר והזוי, במקרים רבים הבעלות עליהם מוגדרת כפלשתינית פרטית על אף שאין שום הצדקה וביסוס להגדרה מקוממת זאת. על מנת להבין את שורשי התופעה צריך לחזור אחורה למלחמת העצמאות אל מה שמכונה ׳הנכבה׳ או אולי אפילו למרד הערבי הגדול בו למעשה החלה החרבת הכפרים השיטתית על ידי השלטון הבריטי.
על פניו נראה שההימנעות מהכרה בבעלות היהודית על אתרי ארכאולוגיה נעוצה בחשש שהכרה כזו עלולה לחשוף את מדינת ישראל בפני תביעה דומה להשיב את הבעלות הערבית על אתרים רבים במדינת ישראל.
יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל קרב ובא ויחד איתו צפה ועולה לא פעם לשולחן הדיונים שאלת הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. לא פעם אוהבים אנשי שמאל לנופף בפגם המוסרי, בטענה שעשרות כפרים ערביים הוחרבו בתקופת מלחמת העצמאות ועל חורבותיהם הוקמו יישובים וערים יהודיות שנמצאים היום בלב הקונצנזוס הלאומי.
מרביתו של השמאל הישראלי איננו מעוניין להחזיר את המצב לקדמותו, אך באופן אבסורדי מיעוט קיצוני מעוניין להשליך את האחריות לתיקון ה׳עוול׳ לשטחי יו"ש שנכבשו לאחר הקמת המדינה ומפציר בפני מקבלי ההחלטות לעוזבם לטובת האוכלוסייה הערבית ולא לבצע בהם פעולות התנחלות יהודיות. עיקרה של הטענה היא, לא לחזור שוב על אותה הבעיה אך טמונה בה גם רמיזה – יתכן ושטחים אלו יפצו על הטרגדיה ויביאו סוף סוף את השלום המיוחל.
למרבה האירוניה, מרביתם של הכפרים הערביים ביו"ש יושבים כיום על חורבותיהם של שרידים קדומים שנותרו עוד מתקופת ההתנחלות היהודית בארץ לפני יותר מ-2000 שנה.
למעשה, שטחי יו"ש הם מודל עתיק של אותה הנַכְּבָּה בדיוק. יתרה מכך, חלק ניכר מערביי יו"ש בזמן מלחמת ששת הימים היו פליטי 48, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו, אחד מכל שלושה ערבים בשטחי יו"ש הוא פליט ממלחמת העצמאות. האיוולת ברורה.
הרצון לתקן עיוות על חשבון הנצחת עיוות זהה הוא לא סביר ולא הגיוני. אם דרוש תיקון התיקון צריך להתבצע באותו השטח שבו קרתה הטעות ואם מעשה הקמת המדינה מוצדק אזי יש להביט למציאות בעיניים ולהודות בה.
בראי היסטורי ניתן לקבוע בוודאות שההתקוממות הערבית היא זאת שהביאה עליהם את חורבנם. אילולי היו נלחמים בנו היו זוכים לחיות לצידנו ללא הפרעה. על אף שהוגלינו מארצנו, כאשר חזרנו הביתה התנועה הציונית עסקה בגאולת האדמה בכסף מלא בדיוק כפי שאבינו הקדמון רכש את מערת המכפלה למרות ההבטחה האלוקית שקיבל.
חשוב לציין שהחרבת הכפרים הערביים התחילה עוד בשלהי השלטון הבריטי לאחר המרד הגדול במהלכו הוחרבו והועלו באש על ידי הצבא הבריטי קרוב ל-40 כפרים ואף הוגלו אלפי ערבים.
בסקר חרום שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ידי משרד הביטחון אותרו מאות אתרים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות הישראלית ואף מתקופות קדומות המוכיחות ללא ספק את קיומו של השלטון היהודי בארץ. הנתונים מראים שלא רק שלטון היה כאן, אלא התיישבות של ממש בכל רחבי יו"ש.
לנתון זה השלכות רוחב עצומות, למשל, בשאלת הבעלות על הקרקעות ביו"ש, אך למרבה הפלא איש כמעט אינו מתייחס לכך ברצינות.
כאשר מגיע ערבי ובידו קושאן תורכי מלפני יותר מ-200 שנה מתייחסים אל זה כקודש קודשים ומעניקים לו זכויות גם אם הוא הפקיר את אדמתו ולא השתמש בה משך דורות, אך מדוע שרידי התנחלות יהודי אינם נחשבים כהוכחת בעלות על הקרקע?
מי שאולי האשם הגדול ב"נַכְּבָּה היהודית" הוא מי שהיה אמון על שמירת אדמות המולדת, הלא הוא ה"מנהל האזרחי". המנהל אימץ במשך שנים גישה לפיה אדמות יו"ש הן פלשתיניות פרטיות עד שיוכח אחרת. כתוצאה מכך תוקנו במרוצת השנים מאות תקנות הפוגעות באופן שיטתי ביהודים ומעדיפות אוטומטית את הנרטיב הערבי.
קחו למשל את הנתון המדהים הזה: המנהל האזרחי מסרב לאשר חפירות ארכיאולוגיות בשטחי סקר! מדוע? כי לטענת אנשיו יתכן שאדמות אלו הנן פלשתיניות פרטיות ומשום כך לא ניתן לאשר שימוש בהן אפילו למטרות חפירות הצלה.
ממלכת יהודה וממלכת ישראל שלטו יחד במרביתה של הארץ במשך מאות שנים. הממצאים הראשונים של המחקר הארכיאולוגי מראים שבתקופה זו אדמות יו"ש יושבו בצפיפות על ידי היהודים. מרביתן של מדרגות העיבוד, ׳טרסות׳ (שנחשבות גם הן אוטומטיות כקרקעות פלשתיניות פרטיות) נבנו בתקופה זו, ועשרות יישובים נפרסו לאורך ולרוחב הארץ. מה שמדהים לא פחות הוא השתמרותן של שמות האתרים כפי שהם מופיעים עוד בספר יהושע. תקוע, חלחול, דביר ובית ענות הם רק חלק קטן מן היישובים היהודיים שעל חורבותיהם יושבים כיום כפרים ערביים.
קחו בחשבון שהמחקר הארכיאולוגי מתרחש 2,000 שנה אחרי המאורעות אז אם מוצאים עשרות אתרים ובהם סימני חיים, הווי אומר שהחיים כאן היו ממש אינטנסיביים וצפופים, קחו גם בחשבון שאוכלוסייה הערבית דאגה להשמיד כמה שיותר סממני זיהוי יהודיים, תוסיפו לזה את העובדה שהמנהל האזרחי לא מאפשר מחקר רציני ארכיאולוגי ומכאן תבינו את העוצמה של כל מטבע או חרס שנמצא למרות כל זאת במעמקי האדמה.
חקר הארכיאולוגיה צריך גם הוא לעבור שינוי קטן. מרביתם של החוקרים מתמכרים לעבר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדמיין אפילו פגיעה קלה שבקלים בממצאים ההיסטוריים. הגדילו לעשות מספר חוקרים שאף הציעו לכסות אתרי מורשת שלמים על מנת לשמור אותם באופן המיטבי ביותר לאלפי השנים הבאות.
מה שקורה בינתיים בשטח, הוא כמובן הפוך לחלוטין וזאת בשל אוזלת היד המכוונת של המנהל האזרחי. הערבים לא מפספסים הזדמנות להרוס ולהשמיד את שרידי החיים היהודיים שהיו כאן ועל הדרך אף הורסים אתרים בעלי חשיבות בין לאומית כדוגמת מזבח יהושוע בין נון.
תכלית הממצאים ההיסטוריים היא להוכיח לכל את דבר זכותנו על הארץ ויחד עם זאת להשתלב ממש בחיים החדשים שהולכים ונבנים בארץ הזו. אין יותר מרגש לנסוע בדרך האבות המקורית ומאידך גיסא אין מנוס מלהתאים אותה למציאות החדשה בחלק מהמקטעים. אך שימו לב עד כמה השילוב בין העבר הרחוק למציאות העכשווית מייצר את העוצמה שלנו כעם העתיק ביותר בעולם.
הגיע הזמן ששטחי הארכיאולוגיה יוכללו באדמות המדינה ויוקצו לאחר חפירה ושימור להתיישבות המחודשת של העם החוזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות. ■

הפרטים שמאחורי רכבי הביטחון החדשים בהר חברון

הפרטים שמאחורי רכבי הביטחון החדשים בהר חברון

רכב שעבר תאונה

ביום שני השבוע חולקו עשרה רכבי ביטחון חדשים לרבש"צים במועצה האזורית הר חברון. עשרת הרכבים החדשים שהחליפו עשרה רכבים ותיקים, נמסרו בנוסף לשלושה שנמסרו שבמהלך השנה, ושניים שנוספו למחלקת קרקעות, ובסך הכל במועצה מרוצים מ-15 רכבים חדשים.
לא רבים מכירים עד כמה חשובים רכבי הביטחון – הן בפעילות הביטחון השוטפת, והן בעתות חירום. “רכב הביטחון היישובי משמש את הרבש"ץ והמאבטחים ביישוב לביצוע הפעולות הנדרשות בהגנה על התושבים, ובאירוע חירום מסייע בהגעה מהירה לזירת האירוע, עם הציוד הנדרש לשלבים השונים באירוע", מסביר מנהל מחלקת הביטחון במועצה, נדב צחור.
בסוף אוקטובר 2022 נרצח רונן חנניה הי״ד, תושב קריית ארבע על ידי מחבל ערבי, מוחמד ג'עברי. בפיגוע נפצע קשה החובש עופר אוחנה ומאבטח נוסף שהגיעו למקום כדי לטפל בחנניה ובנו. לאחר מכן הגיעו לזירה הרבש"ץ של קריית ארבע שדרס את המחבל שחוסל בהמשך על ידי חייל בחופשה. הרכבים החדשים, כמו רוב מוחלט של הרכבים מוגנים נגד אבנים אולם לא נגד ירי, "לכן, בניגוד לאירוע המוכר ליד קרית ארבע, כאן אין סיפורי גבורה כאלה ב"ה. הרכב כפי שציינתי מסייע לרבש"ץ בהקשרי הגעה מהירה והציוד הנחווה הנדרש עבורו לטיפול באירועים".
רכישת הרכבים החדשים לא זולה כלל וכלל. משרד הביטחון ופיקוד העורף מעבירים 145,000 שקלים עבור כל רכב, והמועצה נדרשת להשלים את השאר. בסך הכל מחירו של רכב כולל אבזור מתאים עומד על כרבע מיליון שקלים.
ברכבי הביטחון עושים שימוש יומיומי 7\24 ובכל רכב נוהגים במהלך היום והלילה מספר אנשים – הרבש"ץ והמאבטחים, כל ישוב והסידור שלו – ומשכך לתחזוקת הרכב חשיבות גדולה מהרגיל. נדב צחור מפרט: “פיקוד העורף מתקצב את המועצה בתקציב אחזקה דיפרנציאלי המשתנה בין היישובים בהתאם לנוסחה מוגדרת המחשבת את גודל הישוב, ובהתאם את התקציב המוגדר לביטוחים, טיפולים משתנים וכו'. בכל מצב של עלויות נוספות המועצה סופגת את העלויות".
נציין כי תקציב לשדרוג רכבי ביטחון מגיע אחת לשש שנים בסיוע היחידה להתיישבות במשרד הביטחון ופיקוד העורף, בהתאם לתקציב מדינה ותיעדופים של פיקוד מרכז.
היישובים המאושרים: תלם, אדורה, נגוהות, בית חג"י, מעלה חבר, טנא-עומרים, שמעה, שני, סוסיה ואשכולות. ראש המועצה יוחאי דמרי אומר כי החלפת צי הרכב הבטחוני לצי חדש ואיכותי, מהווה נדבך חשוב וחיוני במעטפת הבטחון של כל ישוב וישוב וביחוד בימים אלו של מציאות ביטחונית לא פשוטה. “זה הזמן לומר תודה לכל העוסקים במלאכה – הן ליחידה להתיישבות במשרד הביטחון, פיקוד העורף, למליאת המועצה על הוספת התקציב הנדרש, למנכ"לית, לגזבר, לקצין הביטחון בתעבורה חיים תבו, ולמחלקת הבטחון המסורה והאיכותית. וכמובן לרבש"צים היקרים והאהובים, אנו בטוחים שהכלים יהיו לעזר רב. תתחדשו, וכשאתם שומרים עלינו תזכרו לשמור גם על הנוהגים בכלים, ועל הכלים עצמם".
דבריו של ראש המועצה והבקשה לשמירה על הנהגים והרכבים לא נאמרים ללא ביסוס. לרוב הנסיעה ברכבי הביטחון נעשית במהירות נמוכה בתוך הישובים, אולם בעת הצורך – התראות ממצלמות האבטחה, התראות על גדר הביטחון, ואירועי חירום שונים – הנסיעה נעשית פחות בטוחה בשל דרכי ביטחון לא סלולות ונהיגה שאינה זהירה מספיק.
כך למשל, בינואר 2023 אירעו שלוש תאונות תוך ארבעה ימים במהלך נסיעות ברכבי ביטחון ביהודה ושומרון. “תעשו עצירה מהמרוץ היום יומי, תנו תדריך לנהגים ברכבים, תוודאו שכל סייר מבין את משימתו ואחריותו – השבתת הרכבים פוגעת בביטחון היישוב, וכמובן סכנת חיים בתאונה", נכתב בהודעה שנשלחה לרבש"צים. ■

ראש…
הילדים של יהונתן ואסתר פולארד

הילדים של יהונתן ואסתר פולארד

את אסתר פולארד כולנו הכרנו בתור מי שהלכה ממקום למקום, מדלת לדלת, מלשכה ללשכה, כדי למצוא את הדרך שתוביל לשחרורו של בעלה מהכלא האמריקאי בו נמק במשך עשרות שנים ארוכות. אך בין מאמץ אחד למשנהו הייתה לאסתר מטלה נוספת שלקחה על עצמה בשביל בעלה יהונתן. שליחות מיוחדת אותה לא יכול היה לעשות ממקום שביו.
במשך כל השנים בהן היה מאחורי סורג ובריח לא פסק יהונתן מלעקוב ולשמוע על המתרחש בארץ ישראל. הקורבנות והנפגעים בפיגועי הטרור הנוראיים לא נעלמו מעיניו ומליבו. את הדרך להביע בפניהם את תנחומו וכאבו על אובדנם או לחזק אותם בעת משבר מצא יהונתן באמצעות מי שהייתה שליחתו המסורה ושותפתו לדרך, שביום ראשון הקרוב יחול יום השנה הראשון לפטירתה.
"לחבוש קצת את הפצע הנורא"
"בזמן שאנחנו ישבנו שבעה אסתר הגיעה אלינו ואמרה שהיא באה בשליחות בעלה להביא לנו מתנות לילדים היתומים, נשארו שלושה והיא הביאה בשבילם שלושה דובים נחמדים לתת להם", מספר הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל שנרצחה בפיגוע הנוראי באיתמר, יחד עם בעלה אודי ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס. "מאוד התרגשנו מזה".
"היא אמרה שבעלה ביקש ממנה לבוא ולעודד אותנו, לחזק אותנו. זה היה לחבוש קצת את הפצע הנורא שהיה, כאשר שמישהו כל כך רחוק בתנאים כאלה, חושב עלינו. זה היה חיבוק חשוב ומשמעותי, שאי אפשר לשכוח. כמובן סגרנו מעגל כשנסענו לבקר את יהונתן בכלא בארה"ב".
הרב בן ישי ביקש מאסתר לבדוק את האפשרות לנסוע ביחד עם הנכדה הגדולה, תמר, כדי לבקר את יהונתן בכלא. הדברים אכן הצליחו להסתדר ולאחר מבצע התארגנות רציני מאוד ברוך השם הפגישה יצאה לדרך למרות מאסרו של יהונתן.
"ראיתי איפה הוא יושב, איפה הוא נמצא ואיך הייתה לו מחשבה לשלוח את אסתר אלינו אלפי קילומטרים משם. איך היה רגיש לכל דבר ולמה שקרה אצלנו. הם היו עם מבט מאוד כללי, התעלמו מהמציאות האישית שלהם וחשבו על העם. אנחנו יודעים עד כמה יהונתן מסר את נפשו על כך. השתוממתי מזה שאדם שסובל כל כך הרבה – המחשבה העיקרית שלו היא לנחם את המשפחה הזאת. ראיתי כמה הוא מחובר וקשור לכלל.
"כשהלכנו לבקר אותו הוא היה אבל על אביו והרשויות לא הרשו לו ללכת להלוויה. אנחנו בהשגחה מדהימה הגענו אליו באותו זמן. הוא שלח את אסתר אלינו לניחום אבלים והגענו אליו כשהוא אבל. החזרנו לו טובה כביכול".
הרב בן ישי מספר על הקשר העמוק אליו נחשף בין יהונתן ואסתר במהלך התקופה בה זכה להכיר אותם. "התרשמתי כל הזמן כמה היא דואגת לו כמה היא מרגישה אחריות עצומה על גורלו של יהונתן. כמה הקשר בניהם היה קשר מיוחד, של אדם אחד שחולק לשניים. אחד בבית סוהר ואחד בחוץ, כאשר חלק אחד עושה כל מה שהוא יכול כדי שהחלק השני ייצא לחופשי. הרגשתי שהיא חיה בתחושת שליחות להוציא את יהונתן מבית הסוהר ושיזכה להגיע לארץ".
"יהונתן מתפלל לשלומו"
ליה ירד היא אם לתשעה. בשנת תשס"א פצמ"ר שנורה אל עבר היישוב עצמונה בו התגוררה עם משפחתה פצע את בנה השביעי, אריאל בן השנה, והותיר אותו במצב קשה. "אריאל היה מאושפז שלושה שבועות בסורוקה ותקופה ארוכה לאחר מכן בשיקום בבית החולים אלי"ן", מספרת ירד, "בזמן שאריאל היה מאושפז הגיעו לבקר אותנו שתי נשים. אחת מהן הייתה אסתר פולארד. היא אמרה לנו שהיא הגיעה בשליחות בעלה הנמצא בכלא, וביקש ממנה להגיע לבקר את בננו. היא הביאה איתה מתנה בשביל אריאל, מכונית גדולה. יהונתן ביקש ממנה לקנות".
"כיום אריאל בן 23, סיים בגרויות, בעל רישיון נהיגה, לומד בישיבה גבוהה ועושה שירות לאומי. כשהוא נפצע אמרו לנו שאולי הוא לא יחיה, או שיהיה צמח או בעל נכות רצינית. אני זוכרת שאסתר הגיעה לבקר בערך חודש לאחר שנפצע. היא מסרה שיהונתן מתפלל לשלומו והביאה את המתנה. שמעתי מאחרים שאסתר ביקרה עוד הרבה נפגעים ומסרה להם את התפילות והאיחולים של יהונתן. אני כל הזמן זוכרת מאז את הביקור הזה שלה".
"אחרי שיהונתן שוחרר והם הגיעו לארץ, רצינו מאוד לפגוש אותם ולהגיד ליהונתן 'הנה הילד שהתפללת עליו', אבל אמרו לנו שאסתר צריכה מאוד להישמר בגלל שהיא חולה ולא יכולה להיפגש איתנו אז לא פגשנו אותה, אבל הגענו עם אריאל בשבעה ליהונתן והוא סיפר לנו גם על אסתר וגם על הקשר לגוש קטיף. קיווינו שהם יחיו ביחד הרבה זמן בארץ אחרי שיהונתן שוחרר, לצערנו זה לא קרה".
"לא היה יום שלא בכינו על כך"
בשל תנאי המאסר הנוקשים של יהונתן, הוא ואסתר מעולם לא זכו להביא ילדים משלהם לעולם. כעת יהונתן רוצה לגמול חסד לאסתר ולהנציח את זכרה באופן ראוי ומשמעותי כיאה לפועלה למען עם ישראל במשך שנות חייה ולהקים את 'מרכז ילדי אסתר – מרכז לחינוך יהודי מהגיל הרך ועד בני נוער שימוקם בעיר תל אביב'".
ביום ראשון הקרוב, היום בו ימלאו שנים עשר חודשים לפטירתה של אסתר ע"ה – יתקיים ערב שגרירים מיוחד במלון 'רמדה' בירושלים, ביחד עם יהונתן, בו כל אחד כפי כוחו יוכל להגשים את חלומו ולהכיר טובה עצומה לאסתר על כל מה שעשתה למען יהונתן בפרט ועם ישראל בכלל.
"לצד הפעילות הבלתי פוסקת שלה למען שחרורי והשבתי לארץ ישראל, אסתר עשתה הכול כדי להשמיע את קולי ולהיות שליחה עבורי במקומות שאליהם לא הייתה לי אפשרות להגיע", מספר לנו יהונתן פולארד, "הדבר המשמעותי ביותר עבורי היה העובדה שאסתר כיתתה את רגליה פעם אחר פעם לבתיהן של משפחות שכולות ונפגעי טרור על מנת לנסות לנחם, לעודד ולחזק את מי שנשאו את כאביו של עם ישראל באופן האישי ביותר. היו מקרים שבהם הביקור החד פעמי התפתח לקשרים משמעותיים מאוד שהמשיכו במשך שנים וממשיכים גם היום. זו בעיני אחת הדוגמאות המייצגות ביותר למי ומה הייתה אסתר עבורי ועבור עם ישראל.

"אסתר הייתה מורה במקצועה ולאורך כל המאבק לשחרורי מה שהיא עשתה בעצם זה להמשיך ללמד. היא לימדה אותי כיצד לא לאבד אמונה ותקווה וסייעה לי לצאת מהכלא אדם טוב ושלם יותר מאיך שנכנסתי אליו 30 שנה לפני כן. היא לימדה את עם ישראל כולו מהי ערבות הדדית ומחויבות בלתי מתפשרת לצדק".
"הכאב הגדול ביותר שלנו היה העובדה שלא זכינו להביא ילדים לעולם. לא היה יום שלא בכינו על כך. לקראת סוף השבעה חשבתי על כך שיש עדיין דבר אחד שאני יכול לעשות למענה וימלא חלק מהחוסר הזה – הקמת מרכז חינוך יהודי לילדים. אני עובד כבר קרוב לשנה יחד עם שותפים יקרים בכדי להפוך את החלום הזה למציאות וכעת אנו מתקרבים לרגע המשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום הזה".
"אני הבנתי שכמו המאבק לשחרורי – זה חייב לבוא מהעם", אומר פולארד, "ביום ראשון הקרוב יתקיים בירושלים אירוע מיוחד שאליו יגיעו בעזרת השם כל מי שרוצה לקחת חלק בקמפיין ויחד נצא בשבוע הקרוב לזכות את כל עם ישראל לקחת חלק בהנצחתה של אסתר באמצעות מאות ואלפי ילדים שיתחנכו לזהות יהודית ולאחדות ישראל לעילוי נשמתה. אני מתרגש מאוד מהמחשבה שאפגוש כל כך הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה למעני ומתפלל שיחד נצליח במשימה".

חודש בית הכנסת שפוצץ בשואה

חודש בית הכנסת שפוצץ בשואה

לפני מספר שבועות התקיים בקהילת קוברסדורף-בורגנלנד שבאוסטריה מאורע מרגש. סימפוזיון שאורגן על ידי תנועת המזרחי בווינה בראשות נחמיה גנג על אודות ׳שבע הקהילות׳ היהודיות שהתקיימו בבורגנלנד עד מלחמת העולם השנייה.
יום העיון כלל שלושה מושבים. הראשון, הקהילה – גנג עסק באוסקר דויטש, נשיא המזרחי בווינה ובפועלו, ופרופסור שלמה שפיצר מאוניברסיטת בר-אילן נאם על רבני שבע הקהילות. את המושב השני פתח הרב יוסף פרדס, רב קהילת המזרחי בווינה, בשאלה האם יש מקום לחדש מבנה בית כנסת על פי ההלכה, וכן פטר אדם נשא דברים בנושא הארכיטקטורה של בית הכנסת בקוברסדורף ושחזורו. מושב שלישי עסק בשואה באזור בורגנלנד. שושנה דויצן-ינסן דיברה על סופה של קהילת קוברסדורף בימי שלטון הנאצים, ומיכאל ריגלר דיבר על הגירוש מבורגנלנד לווינה, הבריחה ממנה ודרך הנדודים עד בואנו לארץ ישראל.
ביום הכנס חידשו אנשי המקום את מבנה בית הכנסת ששרד את תקופת השואה. חשוב לציין שכיום לא חיים במקום יהודים, המשפחות האחרונות שחיו בקהילה גורשו ממנה כאשר המשטר הנאצי השתלט על העיירה.
שבע הקהילות היהודיות
בבורגנלנד היו שבע קהילות יהודיות ובהן מאות משפחות יהודיות. כאשר סופחה אוסטריה לגרמניה בשנת תרצ״ח-1938 היה גורל יהודיה כגורל יהודי גרמניה – רדיפות ונישול הרכוש. יהודי הקהילות נאלצו לעזוב את יישוביהם שבהם חיו מאות בשנים בתוך זמן קצר, ולעקור למקומות אחרים, בעיקר לעיר הבירה וינה. כל בתי הכנסת נהרסו בפקודת הנאצים, אולם בית כנסת אחד שרד בעיירה קוברסדורף בשל אסון שפקד את מבצע ההריסה – ילדה נהרגה בעת הפיצוץ, ויש אומרים שזו הייתה בתו של מבצע הפיצוץ.
בית הכנסת המשוחזר
מבנה אבן מרשים בגודלו וביופיו נשאר עומד על מקומו כאבן שאין לה הופכין. אנשי המקום שדדו את תכולתו – ספסלים, סטנדרים ואף לחלונות הוויטראז׳ שלחו את ידם. בית הכנסת עמד בשיממונו, קוצים ודרדרים הקיפוהו וקירות האבן החלו להתפורר.
׳מקדש המעט׳ הפך לחורבה ממש. לפני מספר שנים נרכש המבנה על ידי ׳הוועד היהודי של יהודי אוסטריה׳ והוחלט לשקמו. תמונות מהעבר הרחוק ששרדו בארכיונים אפשרו לשחזר את פנים בית הכנסת.
פנים בית הכנסת כלל אולם תפילה רחב ידיים, חלונות גבוהים מצוירים, ומעל לארון הקודש התנוסס חלון עגול מצויר. האדריכל וחבר עובדיו מצאו את החלון המקורי בביתו של תושב המקום והחזירוהו למקומו, והוא עתה מתנוסס ביופיו במקומו הקבוע. עובדי השחזור התקינו ארון קודש העשוי שני קירות אבן ולצידם ציור פרוכת. כיוון שבית הכנסת אינו משמש לתפילה, לא הוקמה בו בימה לקריאת התורה ו׳עמוד׳ עבור החזן. נורות חשמל חדשות הותקנו באולם התפילה, וכן נבנתה עזרת נשים כפי שהייתה במקורה. הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות לולייני בכניסה נפרדת, כיאה לבית כנסת שרוב יהודיה היו שומרי מצוות. אגב, כאשר גורשו אחרוני היהודים מהמקום השכילו היהודים וקברו את שלושה עשר ספרי התורה בבית הקברות היהודי, ומצבה הוקמה על מקום קבורתם.
בשחזור נוספו פרוזדור המוליך אל בית הכנסת, מטבחון, שירותים ועוד. החצר נוקתה היטב וגדר אבן ועץ מקוריים מקיפים את בית הכנסת. הבניין מתנוסס עתה לתפארה, ולידו בתים שבחלקם חיו פעם יהודי המקום.
הוזמנתי גם אנוכי לטקס חנוכת הבניין על ידי נחמיה גנג העומד בראש ארגון המזרחי בווינה, מכיוון שמקור משפחתנו בקוברסדורף. סבי, ר׳ משה ריגלר זצ״ל, היה ראש הקהל בעיירה, ואבי ז״ל נולד בה וחי במקום עד נישואיו לאימי ז״ל שנולדה בפראואנקירכן, אף עיירה זו אחת מ׳שבע קהילות׳ בבורגנלנד.
ביום העיון לקחו חלק כ-60 איש ואישה ורוב הנוכחים היו בני המקום שמצפונם התעורר באיחור של שמונים שנה. מספר יהודים מווינה השתתפו ביום העיון שכלל נאומים, ברכות, דברים מפי מלומדים על תולדות היהודים בבורגנלנד, וכן מידע על עבודת המשחזרים, ואנוכי סיפרתי את דבר הצלת משפחתנו וסירוב הבריטים להישארות נוסעי האוניה בארץ, הגירוש למאוריציוס, השהייה שם במשך חמש שנים בתנאי בית סוהר, ושובנו לארץ ישראל בחודש אלול תש״ה.
כל השיחות התנהלו בשפה הגרמנית, ורק קומץ היהודים שהשתתפו בכנס זכרו את אשר אירע לפני כ-84 שנה. אציין שוב כי ככל כנראה המבנה לא ישרת עוד לצורכי תפילה, אלא לצרכים תרבותיים אחרים שעליהם תחליט עירית קוברסדורף.

עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל

עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל

משפחת גולדין מתנהלת בשמונה השנים האחרונות בצורה רגילה ככל האפשר. על אף סדר יומו העמוס, ממשיך שמחה גולדין, לצד רעייתו לאה, להיאבק למען שחרור בנו הדר שנחטף על ידי ארגון הטרור חמאס במהלך הפסקת אש ב-01 לאוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה.
מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב שהתנהל בעזה בין התאריכים ביולי 08 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד). המבצע הוכרז בעקבות ירי ארטילרי משמעותי שביצעו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר יישוב דרום ישראל, והחל לאחר מבצע "שובו אחים" למציאת שלושת הנערים היהודים שנחטפו בידי טרוריסטים מוסלמים, ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. שמונה שנים חלפו וההורים ממשיכים במאבק החשוב מול ממשלות ישראל.
בשיחה נוקבת עמו, מדגיש שמחה גולדין את מרכזיותו של שר הביטחון בני גנץ באי השבת הבנים, שכן שבאותה העת כיהן גנץ כרמטכ״ל ואליו הוא מפנה את עיקר טענותיו. ״הוא זה שהוציא את החיילים לקרב ולא החזיר אותם. יותר משנתיים הוא כבר שר ביטחון ולא רק שהוא לא עושה שום דבר בשביל להחזיר אותם, הוא עושה ההפך״. גולדין מסביר את דבריו, ואומר כי גנץ ״מכניס פועלים מעזה ולא מתנה את המהלך בהשבת החיילים, זה דבר שלא עשו מאז 2014״.
לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שמתקיים השנה בתאריכים 09-13 ביולי, הודיע בתחילת השבוע (א') מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, אלוף רסאן עליאן, על שורת צעדים אזרחיים לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יו"ש, לאחר שאושרו על ידי השר גנץ בכפוף להערכת מצב ביטחונית.
הצעדים האזרחיים לתושבי יהודה ושומרון: ביקורי משפחות בישראל. מכסה של 500 היתרי יציאה לחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון. מכסה של 200 היתרים לביקור בעיר אילת. הרחבת שעות פעילות המעברים. הצעדים האזרחיים לתושבי רצועת עזה: מכסה של 400 היתרי ביקור בירושלים; עבור גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 50.
מה אתה חושב על ההקלות של גנץ לקראת חג הקורבן?
״הכל לכבוד החג שלהם, את החגים שלנו הוא לא סופר. לפני שנה היה מבצע שומר החומות שבסופו גנץ הצהיר על ׳שין תמורת שין׳ – לא יהיה שיקום בעזה אלא בהשבת החיילים. הוא פועל בדיוק הפוך על אף הצהרתו״.
כל שנה בתאריך י׳ בתמוז מתקיים ׳יום צוק איתן׳. השנה מכיוון שהתאריך נופל בשבת האירוע יתקיים ביום ראשון. גולדין מספר כי ״מדובר באירוע ממלכתי בהר הרצל ובמשך ארבע השנים האחרונות אנחנו, ההורים של הדר, לא נכנסים פנימה ועומדים שם בחוץ עם הרבה מאוד מפגינים אחרים. חלק מהמשפחות השכולות עומדות בחוץ לבושות בחולצות עליהן נכתב ׳צוק איתן לא נגמר עד שובם של אורון והדר׳, וחלק נכנסות פנימה. גנץ יוצא ומדבר איתנו ומבטיח ושוב מבטיח לפעול״.

״בשנתיים האחרונות הצוות של הדר הצליח לתפוס לשיחה קצרה את גנץ, והחבר׳ה אמרו לו – ׳היית המפקד שלנו בצוק איתן, שלחת אותנו לרצועת עזה, מה אתה הולך לעשות?׳. 

לפני שלוש שנים הוא אמר להם שהוא עדיין חסר כוח פוליטי, שהוא לא משפיע על כלום וברגע שיהיה לו הכוח הפוליטי זה יהיה אחרת. בשנה שעברה הוא שוב אמר שיפעל בנידון״.
השנה, כך לטענתו של גולדין, ״הצוות של הדר לא יגיעו כי הם כולם במילואים. אני חלילה לא אומר ששלחו אותם למילואים בתקופה הזאת בכוונה כדי שלא יגיעו״.

מה לדעתך הקשר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לכך שהדר עדייו לא שב?
״עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התחיל במחדל בכך שלא העמיד שום רף, שום תנאי בכל מה שנכנס לעזה כדי להביא את החיילים וגם את האזרחים השבויים בעזה. נפתלי בנט המשיך את זה בשנה האחרונה בצורה משוכללת אף יותר, זאת אומרת הכל נכנס ואין שום דרישה להביא את החיילים. ועכשיו גנץ ממשיך את הסיפור. הדרישה שלי מראש הממשלה יאיר לפיד ומהרמטכ״ל אביב כוכבי, לתקן את זה. אלה החיילים שלו״.

״אתה חושב שמשהו ישתנה אצל ראש ההמשלה הנכנס יאיר לפיד?
״עד עכשיו הוא היה ראש מפלגה, הוא היה שר חוץ, בתקופת צוק איתן היה שר אוצר. היום הוא ראש הממשלה, זאת אומרת, אם יצטרכו מחר לצאת לקרב – הוא זה שיוציא את החיילים לקרב. אז השאלה היא איך הוא מוציא אותם לקרב לפני שהוא מחזיר את החיילים הקודמים הביתה. זה לא שהוא מנותק מהעניין, הוא היה בקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת צוק איתן, כמו נתניהו, בוגי, גנץ ובנט – כולם. 

[elementor-element…
הילדים בבריכה? הניחו את הטלפון בצד - מניסיון

הילדים בבריכה? הניחו את הטלפון בצד - מניסיון

01לפני כמה שבועות הגענו לנופש קצר בצפון – וילה עם…