בעולם המדע והדור המתועש שבו אנו חיים, קשה להבין כל דבר. אם פעם התאמצנו להבין את פעולת המקרר ומכונת הכביסה, היום כבר אין מצב להבין את פעולת המזל"ט, המיקרוגל והוויז. אם הדברים נכונים לגבי עולם החומר על אחת כמה וכמה שהם נכונים ביחס לעולם הרוחני, תורה וקיום מצוות אלוקיות.
מקובל לחשוב שלרוב המצוות של התורה יש טעם אך ישנה מצווה אחת שהיא משונה וקשה להבינה והיא המצווה בפרשתנו 'פרה אדומה'. כאשר התורה מצווה אותנו על מצווה זו היא משתמשת במילה 'חוקה' שפירושה חוק ללא טעם והסבר הגיוני. התורה מצווה לקחת 'פרה אדומה' ששמרנו עליה בתנאים מיוחדים, לשורפה ולקחת מאפר הפרה המעורב במים ולהזות [לזרוק] על טמא מת ביום השלישי והשביעי לטהרתו ורק בכך יכול הוא להטהר. מה לא מובן במצווה זו? המיוחד שאפר הפרה אמנם מטהר את הטמאים אך הוא גם מטמא את הטהורים שעסקו בו…
במחשבה שניה כשנתבונן בכל המצוות כולן, האם הם מובנות? מה מובן יותר מצוות תפילין? נטילת ארבעת המינים? סוכה או תקיעת שופר? האם באמת הטעמים שאנו נותנים למצוות האם הטעמים האמתיים? ממש לא…
הרמב"ם, למרות שכתב ספר שלם העוסק בטעמי המצוות הנקרא 'מורה נבוכים' וכן עוד גדולי עולם שעסקו בטעמי המצוות, מודים שכל נתינת טעם למצוות הוא בכדי לקרב את קיום המצוות להבנתנו, כי באמת מי בן אנוש שיוכל לעמוד בסוד ה' ולדעת את הטעם האמתי של כל מצווה ומצווה? וודאי שלא נשכיל לדעת את גודל מעלתם והשפעתם של המצוות עלינו ועל כל העולם כולו.
אולי אפשר באמת לומר שהרבה מהמצוות הם בגדר 'חוקה' ורק נדמה לנו שאנו יודעים טעמם, לכן התורה בחרה במצווה אחת, חריגה ומשונה, שבה אפילו לא נחשוב ונדמיין לעצמנו שאנו מבינים את טעמה והיא מצוות 'פרה אדומה', בכדי ללמד על הכלל כולו, על כל המצוות כולן, שלדעת שאין אנו יודעים – זו ידיעה חשובה ומשמעותית. באופן זה לא רק שאנו לא מתרחקים מקיום המצוות, חלילה, אלא להיפך, הבנה זו שאין אנו מבינים, מעצימה ומגדילה את השאיפה והרצון שלנו להתחבר את גודל המצווה כציווי אלוקי.
הבנה זו גם מטילה עלינו אחריות לקיים את המצוות כהלכתן על כל דקדוקיהם ופרטיהם. כי באמת אין אנו עושים מה שאנו מבינים אלא אנו עושים את רצון ה' המלא המופיע דרך קיום המצווה כעת. ולכן אין מקום לאמירה כמו: 'אני לא מתחבר למצווה זו…' שפירושה מכיוון שאני לא מבין, אני מרשה לעצמי לא לקיים, חלילה וחס… כי כמו שאיני מבין את פעולת המיקרוגל ובכל זאת אני מחמם אוכל, וכמו שאיני מבין את פעולת הפלאפון ואני ממשיך לשוחח, וכמו שאיני מבין כיצד התרופה פועלת אמשיך לקחת אותה, כך ויותר, להבדיל, אמשיך לקיים את כל המצוות בדקדוקיהן גם ללא הבנתי. ולהודות לה' על כל מצווה, על כל חיבור עם רבונו של עולם, על הזכות לעשות את רצון ה' המלא, להאיר לי ולעולם. ■
