שבעה דברים שבתי כנסת אשכנזיים יכולים ללמוד מבתי כנסת ספרדיים

1 |  קידושים
מה משותף לקיגל, לקרקר, להערינג ולקרדה? כולם טעימים, כולם מדהימים וכולם מאכלים שנולדו מאילוצים של עדה עם המון החמרות הלכתיות בעיירות מנותקות מאספקה ומטכנולוגיה. אוכל של קידושים אשכנזיים כשמו כן הוא – אכיל רק בקידושים של אשכנזים. אף אחד לא אוכל קיגל ביום שלישי כי אין צורך. ביום שלישי יש שווארמה בלאפה. 
אבל לא אלמן ישראל. ברוך השם העם הנבחר הגיע לארצו וקיבל המצאות מדהימות כמו מקרר ופלטה וילקוט יוסף, ועכשיו כולם יכולים ליהנות בשבת קודש מבורקס עם ביצה וזיתים ברוטב, אבטיח קר ולחמניות עם מטבוחה. העולם הזה מלא בצורות, בצבעים ובטעמים, וכולם מחכים רק לכם, אשכנזים.
2 | כיפות בכניסה לבית הכנסת
ובכללי, לגרום לחילונים להרגיש בבית הכנסת קצת יותר בבית. כנראה שלגמרי בנוח הם כבר לא ירגישו עם המבטים על הג'ינס והמכופתרת הלא לבנה, אבל סלסלת כיפות בכניסה, גבאי שמצביע על מקום פנוי, ומתפלל נחמד שמראה איפה אנחנו בסידור – כבר יהיו שיפור משמעותי. על הילד נזלת שיושב על הברכיים והנשמה דווקא אפשר לוותר.
3 | סיפורים
דבר תורה בבית כנסת אשכנזי עובר מקושיות מדהימות לציטוטים מרהיבים, משלב אקטואליה ופילוסופיה ודיני משפט עברי, ונוחת בסוף בתירוץ מרהיב שמפיל את כל הקושיות כאבני דומינו, אחת אחרי השנייה, אל הפינאלה שבה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו. אבל אתם יודעים ממה דבר התורה הזה מתחיל? מ-50 מתפללים שיוצאים החוצה לדבר, 50 שקוברים את הראש בעלונים, ועוד 50 שנרדמים. 
הפתרון? פשוט: סיפורים. ספר לנו סיפורים כבוד הרב. משלים על מלך בשר ודם, סיפורי אמונה והשגחה, סיפורים על אדמו״ר וסוס ופריץ. רתק אותנו דרשן נכבד.
אין לך סיפור? לך על הז'אנר השני שיכול לעניין אותנו: הלכה. פתח פוסק בן זמננו, תן לנו שתיים שלוש ארבע עשרים הלכות רלוונטיות, אנחנו נהנהן בנימוס ונרגיש שרבע השעה בשבוע שאנחנו מקדישים לתורה הקדושה אשכרה הותירה בנו משהו. שווה ניסיון.
4 | תפילה אינטראקטיבית
בואו נדבר רגע על אנעים זמירות. איזה כיף, אה? ילד בן שש מזייף בכל שורה, הקהל עונה לו בשילוב מרהיב של אנשים שעושים קול שני ואנשים שחושבים שהם עושים קול שני, וחוזר חלילה. עכשיו דמיינו את כל התפילה ככה. החזן עוצר לקחת אוויר – מישהו מהקהל מנצל את ההזדמנות ומרים מהוול ל״ראו בנים״. החזן אומר ״אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב״ וכולם עונים ״עליהם השלום״. אין רגע דל, אין לנוח ואין לדבר. כולם מתפללים כל הזמן וכל רגע מגיע אקשן מכיוון אחר. נשמע מתיש? ייתכן. אבל אין ספק שזה גם הרבה יותר כיף.
5 | טליתות
כל ספרדי מכיר את הסיטואציה: חבר אשכנזי רווק חולף לידך בדרך לעלות לתורה או לברכת כהנים, וקוטף בנונשלנטיות את הטלית מכתפיך במבט של ״אחי שחרר לי אותה לכמה דקות״. אז נכון, באירופה הרחוקה טלית הייתה עסק מסובך ויקר שקונים רק לחתונה, אבל היום טלית צמר מהודרת עולה 120 ש״ח באושר עד. פשוט תרכשו לכם אחת שתהיה לכם לזמנים קשים כמו עליית שלישי. אגב, בשביל להיות חזן עם שרוול קצר אין צורך בטלית. פשוט תעשו את הדבר ההגיוני והסביר ותתפרו לעצמכם שרוולונים.
6| שמחת חיים
כמה רגש יש בתפילה האשכנזית אי אי אי. הניגונים הפורטים על נימי הנשמה, הנענוע השובר לבבות, עצימת העיניים שהיא חציה דבקות חציה ניסיון לגנוב עוד כמה רגעי שינה. אדם שכל חייו התפלל בבית כנסת אשכנזי עלול לחטוף הלם תרבות כשייכנס לראשונה לתפילה ספרדית, וסביר להניח שהוא יפטיר בתמיהה ״מה זה כל ההתלהבות הזו, אפשר לחשוב שכיף לנו בחיים״. אז כן רבותיי, דווקא כיף לנו בחיים. המלך בשדה וזו סיבה נהדרת לדפוק על שולחנות ולהרים את הקול בקצב מזרחי. לכו על זה מידי פעם, זה טוב לנשמה.
7 | קרליבך
בהמשך לסעיף הקודם, רבים תוהים איך ייתכן שהספרדים הם אנשים כל כך שמחים. ובכן, התשובה פשוטה: למתפלל הספרדי, כמו לכל אדם, יש המון הפתעות בחיים. ייתכן שהוא יזכה מחר בלוטו, ייתכן שעוד יומיים הוא יאבד את כל הונו, ייתכן שבעוד שבוע הוא יגלה שהוא חולה במחלה מסוכנת. אבל דבר אחד ודאי יש לו בחיים: הוא יודע שאין שום סיכוי שבשבת הקרובה מישהו יחליט שהשבת עושים קרליבך. אפשר לנשום עמוק, לשחרר ולהרגיע. זה פשוט לא יכול לקרות. שווה לנסות.