אצל יעקב ועשו נאמר כידוע ״והינה תומים בבטנה״, ׳תומים׳ חסר אל״ף, ואצל תמר כשנולדו פרץ וזרח כתוב ״והינה תאומים״ מלא. חז״ל אומרים במדרש רבה שאצל רבקה היו התאומים אחד צדיק ואחד רשע, ולכן התיבה ׳תאומים׳ חסרה אל״ף. עוד הם אומרים שאצל רבקה כתוב ״וימלאו ימיה ללדת״ מפני שילדה בסוף התשיעי, ואצל תמר כתוב ״ויהי בעת לדתה״ מפני שילדה מוקדם מהצפוי.
כמובן שבלידה אי אפשר לדעת מי מבין התאומים יהיה צדיק ומי רשע חס ושלום, וכך כתוב לגבי יעקב ועשו: ״ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים״. כאשר הם היו קטנים אי אפשר היה לדעת איך הם יגדלו, ורק בשלב מסוים פתאום אחד מראה את קוציו והשני מפיץ את ריחו הטוב.
לידה מוקדמת אצל תאומים מצויה מאוד. לא ידוע עד היום המנגנון המדויק שגורם לרחם להתחיל להתכווץ ולהתחיל את תהליך הלידה, אבל ייתכן מאוד שהלחץ הגדול על הרחם כאשר יש בו תאומים הוא זה שגורם פעמים רבות שתהליך זה יוקדם, ושההיריון יסתיים לפני סוף החודש התשיעי, ולפעמים אפילו הרבה קודם, ואכן חלק גדול מהפגים הם תוצר של הריונות תאומים. הריון תאומים נחשב היריון בסיכון, ואכן סטטיסטית הרבה יותר תאומים נולדים עם מחלות ומומים, עם או בלי קשר ללידה מוקדמת. מסיבה זו בטיפולי הפרייה חוץ גופית מקובל להחזיר עובר אחד בלבד לרחם ואת השאר להקפיא, למרות הפצרות המטופלים, וזאת כדי להימנע מהיריון תאומים.
כידוע קיימים תאומים זהים שנוצרים מחלוקה של ביצית מופרית אחת בשלב מסוים של הכפלת התאים בראשית ההיריון, וקיימים גם תאומים שאינם זהים, ׳אחאיים׳, שנולדים מהפרייה של שתי ביציות שחרגו באותו מחזור וששתיהן הופרו. לפני עידן טיפולי הפריון, מבין הריונות ההתאומים אחוז גבוה היו זהים, אבל בעקבות טכנולוגיות הפריון חלק ניכר מהתאומים הם תאומים לא זהים, והם נוצרו בעקבות ביוץ כפול שקורה בעקבות השריית ביוץ יתר.
תאומים הם תמיד תופעה פיקנטית, בעיקר כאשר הם זהים. בשבוע שעבר נפטר הגאון הצדיק הרב מרדכי שטרנברג, ראש ישיבת הר המור, שהוא ואחיו ייבדל לחיים ארוכים, הרב עמיאל שטרנברג, היו תאומים זהים, שגם גדלו בתורה ביחד, ומונו יחד לראשי ישיבת הר המור. הם היו דומים מאוד זה לזה, ומספרים שהרב מרדכי זצ״ל היה פעם בחתונה של תלמיד, ופתאום כשהוא עבר במסדרון של האולם הוא רואה את אחיו מולו! הוא שמח אבל התפלא, כי לא ידע שיש לו קשר לחתן זה ושבכוונתו להגיע לחתונה, ורק אחרי כמה שניות שם לב ש׳אחיו׳ – הוא הוא עצמו, דמותו שלו השתקפה במראה שהייתה בקיר המסדרון..
