הליכה בטוחה בדרך… נהגים בשבוע שעבר עסקנו בבעיות הולכי הרגל ובאחריותם להתנהגות נכונה עפ"י החוק ושיקול הדעת בחציית כבישים.הולכי הרגל הנפגעים על הכביש, נפגעים ע"י

רבים תמהים על הצורך לעסוק כיום בכל פרטי הדינים וסדר הקרבנות שבספר ויקרא, הרי אינם כיום הלכה למעשה? מלבד התשובה הברורה שענייני הקרבנות הם חלק

חייבים לדבר בשיח של משפחה מאוחדת: מה טוב לכולנו? מה נעשה כדי שלכולנו יהיה נעים יותר? כיצד נפעל כדי שלכולנו יתאים?

הרב דב יפה היה המשגיח (=מנהל רוחני) של ישיבת כפר חסידים, ‘זקן בעלי המוסר’, (איש ‘אגף סלבודקה’) וחבר ‘מועצת גדולי התורה’. בנערותי, כשהייתי שומע שיחות

פרשת ויקרא פותחת את ספר תורת כהנים, ספר הקורבנות. החומש מדבר על קורבנות בהמה ועל מנחות ועל נסכים, חלק מהקורבנות באים מרכוש הציבור וחלקם נדבה

כולנו משפחה אחת גדולה“אתם המשפחה שלי” היא אמרה לי. זה היה כואב. עמדו לי דמעות בעיניים. במשך 15 שנה משפחתה התנתקה ממנה ואין קשר ביניהם,

לא בהכרח הצבעה למפלגה גדולה יותר היא הנכונה. לא בכדי הודיע ראש ההמשלה נתניהו השבוע בכנס ירושלים כי אין לו בעיה שיצביעו למפלגת “הציונות הדתית”.

הכשרת גיור ריפורמי לאחרונה ע”י בג”ץ הוא רק קצה הקרחון. אנו נחשפים ולכרסום ההולך בגדל בערכים יהודיים כמו המשפחה היהודית, השבת, החינוך היהודי, התבוללות ועוד.

באזור שבו גרנו היתה משפחה שהחמירה מאוד מבחינה הלכתית. כמעט אין חומרה שיכולנו לחשוב עליה, שהם לא קבלו על עצמם. השיא היה כל שנה בהכנות