המצב הפוליטי הנוכחי יכול לשמש לנו כמודל להתמודדות עם מצבי ברירת-מחדל בחיינו. כאשר אנו מוצאים עצמנו במצב מאולץ ישנן מספר אפשרויות התמודדות: בהלה, הכחשה, הסטה.

“חיייים שלי” עניתי לשיחת הטלפון מבארי, אחייני האהוב. לאחר שנפרדתי ממנו לשלום והשיחה התנתקה, חבר שעמד לידי באותו הזמן אמר בכנות שבכל פעם כשאני משתמש

“למה את נכנעת לו?” שאלתי את האם המובסת שישבה מולי. “למה את נותנת לו כסף לעשות דברים שאת לא מסכימה להם?”. “כי אם לא אתן

הפילוסוף אריסטו ,שחי לפני יותר מאלפיים שנה, הביע ייאוש מהנוער של דורו. הוא ביקר את החינוך הקלוקל של הצעירים, את החוצפה ואת הבורות ואת הפינוק,

זה היה בהפגנה הגדולה של ארגון להב”ה, בפאתי שער שכם, בתחילת פרעות תשפ”א: שני אנשים עקבו והלכו אחריי לכל מקום. התחלתי לנוע ממקום למקום, כדי

סיפר לי הרב שילוני: למדתי בישיבת ‘קול תורה’ בירושלים, כאשר הייתה בשכונת רחביה, בסמיכות לבית הרב הראשי לישראל יצחק הרצוג. בביתו התקיימו תפילות מדי יום

אני כותב פה את הטור הפוליטי כבר כמעט שנתיים, והטור בשבת שעברה על נפלאות “מפלגת ימינה” ונבחריה הכה גלים. כולנו ראינו השבוע איך יש מי

אבי נפטר די בהפתעה בראש השנה האחרון (לפני כ-9 חודשים). עוד כשישבנו שבעה קבעה אימי שתחיה יחד עם כל אחיי ואחיותיי כי בשבת פרשת בר

אמר לי איש חינוך ותיק במכללת ‘שאנן’ בחיפה: “כשאתה עסוק בלבנות ובלתת לתלמידים כנפיים, תשים לב שאתה לא הורס ומקטין אותם באמצעות מילה אחת לא במקום”. זכור