השבוע התרחשו עלינו שני אירועים פוליטיים משמעותיים המשלבים כיסאות: יאיר לפיד התיישב רשמית על כיסא ראש הממשלה, כיסא העור החשוב ביותר במדינה המורכבת ביותר. אבל

באחת השבתות חווינו במשפחתנו חוויה מרגשת מאוד וגם מצחיקה. לפני שבת שלח רכז הביטחון של ראש צורים הודעה שבגלל תקופת החגים יגיעו חיילים לתגבר את

01שבת פרשת חוקת בכותל הייתה נעימה, מוארת וממוזגת. תפילות הבוקר עברו על כוחותינו בשמחה מיוחדת. המניינים שקקו חיים והרחבה המְתה מתפללים.כל הטוב הזה בכותל כלל

01בלילה שבין רביעי לחמישי שעבר נורו יריות לעבר מאות מתפללים שנכנסו לציון קבר יוסף שבשכם. יש הטוענים כי הירי לא היה מדויק על מנת להרתיע

01יאיר לפיד הוא אדם של מילים. חייל ב"במחנה", עיתונאי, פרשן, מגיש, כותב ספרים ולא מעט טורים. גם בפוליטיקה לפיד משמש בעיקר כאמן מילים. כזה שלעולם

האם חשבנו פעם מה גורם לנו לקלל ולברך? ובכלל מה כוחה של ברכה ושל קללה? נראה שהעיקר בהשפעת כוח הדיבור שלנו לברך או חלילה לקלל