הילדים נשארו לבד ברכב כשאחד הערבים נכנס לתוכו, הם מספרים שהוא הסתכל עליהם במבט של שנאה והם התחילו לבכות. באותה נקודה נהג ההסעות הגיע בחזרה למקום וצעק על הפולש שיסתלק משם״, הסיפור הזה שמספרת לנו האימא סיון, יכול היה להיגמר בצורה אחרת לגמרי. לא מדובר בפיגוע שמטרתו לחטוף את הילדים או לפגוע באזרחי ישראל, אלא מדובר בניסיון גניבת רכב נוסף שקורה בדיוק באותו אזור של השומרון, שם המשחק הוא ׳קלקיליה׳.
ביום שישי בבוקר הילדים של סיון פרץ עלו על ההסעה של הלימודים לאלעד, ונהג ההסעות נסע דרך מעבר אליהו, ליד הכפר הערבי קלקיליה. בעודו נוסע ראה נהג ההסעות שהנהג ברכב שלפניו נוסע לאט, כאילו מעכב אותו בכוונה ומביט בו בצורה ברורה מאוד. כדי לצאת מהסיטואציה הוא האיץ את מהירות הנסיעה ועקף את הרכב העוין, אבל כשהגיע ליד הכיכר נהג הרכב הערבי התנגש בו, ונהג ההסעות ישר יצא מהרכב וקרא אל המנגח: ״תיזהר״, תגובת הנהג הערבי לא איחרה להגיע: ״אני לא רוצה להיזהר, מה תעשה לי?״. בשלב הזה נכנס ערבי אחר אל תוך רכב ההסעות, ככל הנראה כדי לגנוב אותו. כאשר הבין זאת הנהג הוא חזר אחורה והתעמת עם הגנב השני. ״הוא ניסה לגנוב לו את המפתח של הרכב, נהג ההסעות הדף אותו, אז הוא לקח לו את שני הפלאפונים וברח״ מספרת סיון: ״אני הייתי ברכב ממש 20 מטר מהם במהלך האירוע ולא הבנתי למה נוצר פקק. ראיתי מונית הסעות תקועה בכיכר ולא חשבתי לעצמי שזאת המונית של הילדים שלי. פתאום אני מקבלת שיחה מהילדה שלי שצורחת: ״יש כאן ערבים! תבואי לקחת אותנו מהר!!״, אני שואלת אותה: ״איפה את?״ אז היא אומרת לי: ״בכיכר״. בשלב הזה נפל לי האסימון שזה הם. נסעתי מהר לכיכר וראיתי את הנהג קפוא על ההגה, הוא קפא, פשוט לא הצליח לזוז, נכנס להלם. ובזמן הזה הילדים בוכים בפנים. אז עצרתי את הרכב, אבל בעצמי לא יכולתי לצאת מהרכב, חשבתי לעצמי שיש שם מחבל ואולי יגנבו גם לי את הרכב. פתאום הילדים יצאו מהאוטו שלו לבד ועברו לרכב שלי. נעלתי את הרכב והתקשרתי לרבש״צ של צופים. הבת שלי סיפרה שכשהם עוד היו ברכב ההסעות היא לקחה את הטלפון לנהג ואמרה לו שיתקשר למשטרה והוא איכשהוא התקשר, הוא לא תפקד עד השלב הזה. בזמן שחיכינו לרבש״צ ולצבא הוא ישב מאחורי ההגה ולא היה מסוגל לזוז. אחרי זה הגיע הצבא והרגיע אותו וגם את הילדים המפוחדים. אנחנו יודעים שהכוונה שלהם הייתה לגנוב את הרכב, כי כמה דקות קודם לכן הם עשו את זה לעוד אישה – הם התנגשו בה, ואז היא הסתכלה במראה וראתה שהם ערבים. הרבש״צ תמיד אומר שבמצבים כאלה לא יוצאים מהרכב, אך נהג ההסעות לא ידע את זה כי הוא לא מהאזור. לעומתו האישה שהתנגשו בה נשארה ברכב ונסעה לכיוון החיילים, ובגלל שלא הלך להם איתה הם עברו אלינו״.
סיון לא לבד, באזור הזה של השומרון סמוך לכפרים קלקיליה ובידיה, נגנבים יותר רכבים מבכל מקום אחר ביו״ש. ערכתי סקירה קצרה של דיווחי ׳הצלה ללא גבולות יו״ש׳ בטלגרם שמקבלים את המידע רק מגניבות שדווחו למוקד, ואכן משיחה שערכנו עם ׳הצלה ללא גבולות׳ עולה שנתוני הגניבות המלאים ככל הנראה גבוהים בהרבה ממה שמדווח אצלם, ומספירה שלי מדובר ב-40 גניבות רכב רק באזור של קלקיליה, ברקן, בידיה ונטפים. גם רכבים שלא נגנבו דווקא באזור הזה, הגיעו בסופו של דבר לקלקיליה או לבידיה.
ה׳תאונות׳ האלה לא קורות רק בדרכים, גם תושבי השומרון שהגיעו לעשות קניות בקלקיליה נתקלו בניסיונות שוד, כך לפניכם דיווח על גניבת רכב שפרסמה המשטרה: ״לפני זמן קצר התקבל דיווח במוקד המשטרה על שוד רכב ישראלי בכניסה לקלקיליה. על פי הדיווח המתלונן הגיע עם רכבו לחנות ירקות הממוקמת בכניסה לקלקיליה, ובעת שירד מהרכב שככל הנראה היה מונע, הגיע חשוד, נכנס לרכבו והחל בנסיעה לתוך קלקיליה. המתלונן ניסה לעצור את הרכב, נתלה על דלת הרכב וכעבור מספר מטרים נפל, נחבל ונפצע באורח קל וטופל במקום״. המשטרה בהודעה גם הוסיפה אזהרה לציבור שלא להיכנס לשטחי A, אבל בקלקיליה בשונה מכפרים כמו ג׳נין, הסכנה היא לא שירצחו אותך בגלל שאתה יהודי, אלא שישדדו אותך כי יש לך רכב מבוקש. והינה הודעה נוספת של המשטרה על גניבה בתוך הכפרים: ״התקבל דיווח במשטרה על תושבת מרכז הארץ שנכנסה עם רכבה לכפר נבי אליאס הסמוך לקלקיליה לצורך ביקור במרפאת שיניים. לטענתה במהלך נסיעתה בכפר מספר חשודים סימנו לה שיש בעיה עם מספר הרכב, וכשעצרה לבדוק זאת אחד החשודים דחף אותה, עלה לרכב ונמלט מהמקום. משטרת ישראל שבה ומדגישה כי כניסה לשטח B מהווה סכנה. ישראלים רבים שנכנסים לשטחים אלו כדי לערוך קניות, למסחר, לתיקון רכבם, לסעוד במסעדות ובבתי קפה ועוד, נקלעים לאירועי תקיפה, שוד, גניבה, איומים ובדרך נס מחולצים מהמקום על ידי כוחות הביטחון בשלום. שמרו על ביטחונכם והימנעו מכניסה לשטחים אלה״. לשון משטרת ישראל.
השיטה של ניגוח הרכב וגניבתו בעת שהנהג יוצא החוצה לברר את שקרה היא שיטה שחוזרת על עצמה. בדיווח משטרתי נוסף על גניבת רכב שהצליחה אפשר לראות איך עובדת השיטה: ״על פי הדיווח בכניסה לכפר בידיה שבשומרון רכב ישראלי שעמד בצד הדרך, נשדד על ידי שלושה חשודים שהגיעו ברכב פלסטיני. לטענתו הרכב הפלסטיני נכנס בו מאחור וכשיצא מהרכב לראות מה קרה, יצא חשוד אחד מהרכב הפלסטיני, הכה אותו וגנב את רכבו״.
סיון, שאיתה שוחחנו על גניבת רכב ההסעות עם הילדים, מודה שזאת לא הפעם הראשונה שבה עברה ניסיון כזה של גניבה. בפעם הקודמת היא מצאה את עצמה בכניסה לכיכר כאשר נהג חשוד סימן לה שהוא מוותר על זכות הקדימה, היא חיכתה שהוא ייסע אבל הוא המשיך להבהב לה שתיסע לפניו, בזכות החשד שלה היא לא הופתעה כשברגע שהיא נכנסה לכיכר החשוד האיץ לכיוונה, היא בתגובה האיצה בעצמה, וכך שלוש פעמים הם הקיפו את הכיכר עד שהיא נמלטה. כל זה בשעת לילה מאוחרת.
אבל החלק המסוכן הוא השודים, הסיטואציה שתיארה סיון מתייחסת לשוד טיפוסי – אלה קורים באופן קבוע בשני צירים קבועים סמוך לבידיה ולקלקיליה. רכב נוסע בציר ומאחוריו או לפניו נוסע רכב ערבי, הרכב הערבי מתנגש בו בכוח והנהג נעצר או אפילו יוצא מהרכב. השודד מוציא בכוח את הנהג, או אם כבר יצא נכנס ונוסע עם הרכב. שודים כאלה מסכנים חיים ומתרכזים בשני הצירים המרכזיים.
אבל לא רק בכבישים ובכפרים נגנבים רכבים, לארז שוהם בעל העסק ׳הכיפות של ארז׳ נגנב באמצע הלילה רכב עם ציוד וסחורה בשווי 120,000 שקל, ביישוב רבבה עצמו. ״קמתי בבוקר, אין אוטו״ מספר ארז: ״הייתי בהלם, בדקתי אם אולי החניתי אותו במקום אחר, חיפשתי בעוד מקומות ואז הבנתי שהוא לא נמצא. אז התקשרתי לרבש״צ ובלי שאני אומר מילה הרבש״צ שאל: ״גנבו לך את האוטו?״, אמרתי לו: ״כן, איך אתה יודע״, אז הוא אמר לי: ״מהשעה 4:00 בלילה אנחנו על זה״. הסתבר שנכנסה חולייה לישוב של שני גברים וערביה ישראלית עם רכב גנוב בעל לוחית רישוי ישראלית, ולערביה הייתה עברית רהוטה.
כשהם הגיעו לשער הערבייה אמרה שלום לשומר שלא חשד בה, והם פשוט נכנסו. הם באו וגנבו שני רכבים, כנראה שאלה היו רכבים בהזמנה כי שניהם היו פולקסווגן״. את הרכבים הגנובים אתרו לאחר מכן במקום מפתיע מאוד, קלקיליה: ״המזל הוא שהרכב שלי היה בעבר רכב של נכה, לכן היה בו איתורן שאומנם לא עבד אבל המערכת הייתה קיימת. הרבש״צ התקשר למישהו שיש לו איתורן ואיתרו את הרכב בקלקיליה. כשקיבלתי את הרכב ראיתי שהם ניסו למצוא את האיתורן כי הם זיהו שיש בו איתורן, אבל הם לא הצליחו למצוא אותו. למזלנו היה מבצע של הצבא באותו ערב בקלקיליה, אני לא יודע את הפרטים המדויקים אבל בסופו של דבר הרכב עבר למשטרה הפלסטינית, אחרי זה הרכב עבר למשטרת קדומים ולבסוף הוא חזר אליי בלי הסחורה. מאוחר יותר איש מודיעין לחץ על גורמים בצד הפלסטיני, ורק אז רוב הסחורה חזרה מהמשטרה הפלסטינית. השווי של הסחורה היה 120,000 שקל, חזר אליי הרוב ומה שלא חזר היה בערך בשווי של 30,000. מה שהם לקחו היה אקראי, את הציציות הם לקחו, את הכיפות דווקא החזירו״.
רוב גניבות הרכב באזורים שלנו מתקבצות לאותם צירים ולאותם קילומטרים שמקיפים את הכפרים בידיה וקלקיליה. רבים מהרכבים שנגנבים מוצאים את דרכם באופן מפתיע לאותם כפרים בדיוק. ערבים מקלקיליה מסוגלים אף להיכנס באמצע הלילה ליישוב יהודי כדי לגנוב פולקסווגן. בין אם זה ניגוח ברכב על הכביש, ובין אם זו גניבה ממי שנכנס לכפרים או אפילו פלישה ליישוב באמצע הלילה, תושבים הגרים באזורים של הכפרים הללו צריכים לנקוט במשנה זהירות ולשמור על הרכב כשמתקרבים לקיני השודים של בידיה ושל קלקיליה.
תגובות
שוחחנו עם גורם במשטרה שמטפל בתופעה מקרוב מאוד, ומסתבר שהם בהחלט מכירים מקרוב את המצב שבו שני צירים מרכזיים ושני כפרים בשומרון הפכו למוקד של שודי רכב. הגורם מחלק את הגניבות לשתי תופעות: ״יש את השוד הקלאסי – אירוע שבו נותנים מכה קלה ומנסים לבצע שוד כשהנהג יוצא. אבל יש את החצי השני שזה בעיניי יותר מ- 50% מהשודים, מדובר באזרחים שנכנסים לכפרים כמו נבי אליאס וקלקיליה בשביל קניות או לשירותים, בתוך המקומות הללו המשטרה לא יכולה להגיב. רוב השודים זה אזרחים שהרבה מהם לא מגיעים מההתיישבות שנכנסים לכפרים לצורך קניות. בשבועות האחרונים אנחנו רואים שאזרחים מההתיישבות הרבה יותר מודעים, ולכן במקרים של שוד קלאסי הם לא עוצרים. המודעות הזאת היא משהו שהמשטרה עובדת עליו, ובזכות זה בשבועות האחרונים נמנעו שודים. בנוסף להעלאת המודעות אנחנו עושים מארבים, מתחפשים ונוסעים בכבישים כדי לתפוס את החוליות האלו. אלה חוליות גדולות, לא קבוצות של שלושה חברה, ידוע לנו שראשי החוליות הם אותם ראשים, רק ההרכבים עצמם משתנים. אנחנו מנסים לתפוס אותם אבל המצב מורכב בגלל שמדובר על כניסה לכפרים ערביים״. בנוסף מספר לנו הגורם שהגנבים לרוב לא גונבים מערבים אחרים: ״היו מקרים שבהם הם התבלבלו וגנבו רכב מערבי אחר, ותוך כמה שעות הרכב חזר״. בצבא אומרים שהם רואים בגניבות אירוע טרור לכל דבר. הצבא עצמו עושה מארבים חמושים ומעצרים כדי לטפל בתופעה.
