מוקצה

6 תשובות טובות לשאלה "אם היית יכול לבטל איסור תורה אחד, מה הוא היה?"

לעוד תוכן ועניינים – mooktze.co.il

אין יהודי שלא שאל את עצמו את השאלה הזו, ואם יש אז הוא או צדיק נסתר או משקר לעצמו. מוקצה לא נשארים חייבים ונותנים את האמת הכואבת בפנים, כי עם כל הכבוד תרי"ג מרגיש קצת יותר מדי

יעל האיתן

חשוב להבהיר שאנחנו אוהבים את כל התרי"ג, ואם זה היה תלוי בנו גם היינו מקיימים את כולן בלי יוצאת מן הכלל. אבל עם כל האהבה והמסירות יש פה ושם מצוות שהיינו מוכנים להוריד מהרשימה. לא בקטע כופר בכלל, כן? סתם משאלת לב מרדנית. ובכל מקרה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אז אין לנו מה להפסיד.

1 | ברכת המזון
היא ארוכה, היא מעיקה, ותמיד איכשהו נמצא את עצמנו בעלינו לשבח. אנחנו נזכרים בה אחרי שכבר עזבנו את השולחן ואז מתלבטים אם לחזור לברך או להתפלל שאלוקים יוותר לנו הפעם. ההלכות לגביה לא הכי ברורות, אם אכלתי משולש פיצה צריך לברך? ועל פרוסת חלה? ואם זה לחמניה מזונות אבל קבעתי עליה סעודה? היא גם הגורם המרכזי (יחד עם נטילת ידיים) למיליון התלבטויות האם החתכת לחם הזו שווה את כל הטרחה.
מצד שני אין דרך טובה יותר להעביר לאנשים את המסר שהארוחה נגמרה ושיעופו לנו מהבית. זימון הוא המצאה גאונית, שלא נדבר על שיר המעלות – כל מה שצריך זה להתחיל לזמזם ומשם הטקס ממשיך לבד והאורחים מוצאים את דרכם החוצה.
נתפשר לפחות על לקצר את ברכת המזון למשפט וחצי. האורך הזה לא בשבילנו.
2 | הפרשת חלה
על מי אנחנו עובדים? עד שאין בית מקדש אין שום סיבה לעשות בכאילו. פעם זה היה רלוונטי וחשוב, מפנקים את הכהנים והלוויים במטעמים תוצרת בית, מרגישים חלק מעבודת הקודש שהם עושים. היום זה פשוט מיותר. המקסימום שעושים זה להביא חלה מוכנה למשפחת כהן, ואפילו אי אפשר לדעת אם הם באמת זרע כהנים או סתם מתחזים. נמשיך להניח בפח חתיכות בצק עטופות כאילו אין מחר.
למה כן להשאיר? כי זה טקס חמוד אחרי הכל, ונחמד להרגיש אנשים תורמים ונדיבים בלי לעשות שום דבר משמעותי, ובכלל כל עולם הבת מצווש וערבי הנשים חייב הרבה למצווה הזו.
3 | שילוח הקן
תנו סיבה אחת למה להשאיר את המצווה התמוהה הזו.
בעצם כן יש סיבה, אחת בדיוק – בלי שילוח הקן לא היה לנו את נכס צאן הברזל של הילד שמיילל "כי ייקרא קן ציפור לפניך", אחד השירים החסידיים הטובים של כל הזמנים, שהכי כיף לזייף בקולי קולות.
4 | כשרות
זה רמאות מה שאנחנו עושים פה, כי אלוקים לא אמר "תשמרו כשרות", אלא זרק עלינו מלא הוראות ומצוות שונות. וכמו שלא הייתם עונים על השאלה ב"מצוות שבין אדם לחברו", ככה גם כשרות לא תקפה פה. יודעים מה? אנחנו נעלה כתבה חדשה רק על זה, הכינו עצמכם.
5 | חמץ בפסח
המצווה הכי מתישה בכל המצוות של כל הדתות. בדקנו. מילא לאכול מצות, מילא לא לאכול חמץ – אבל מה הסיפור של בל ייראה ובלי יימצא? על מה הוא מנסה להתנקם בנו? נכון, לא היינו העם הכי נוח ביציאת מצרים, אבל זה לא תירוץ לבכייה לדורות. חשבנו שאתה אל רחום וחנון. הלחץ הזה שמתחיל בפורים ולא מפסיק עד סוף הרומפלנאכט, הוא לא עושה טוב ליהודים שלך.
כלומר, תודה שאתה דואג שהמסילות של החלונות יקבלו ויש אקונומיקה פעם בשנה, ובינינו באמת לא היינו חולמים לנקות ככה אף פעם, אבל קצת טו מאצ'. אני אישית מוכנה לצום פעמיים תענית אסתר בשביל להחליק את פסח.
6 | לאהוב כל אדם מישראל
באמת? גם את הילד המעצבן שמעשן לנו מתחת לחלון כל שבת? המצווה הזו שמרה עלינו מאוחדים בכל האלפיים שנות, ודי בזכותה עוד לא פרצה פה מלחמת אחים.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…