בנוסף לשתי הגישות הללו, ראיינתי את ד״ר תמי אמיר, שמנהלת כ-20 שנה את המרכז לייעוץ לימודי ותעסוקתי באוניברסיטת תל אביב. היא ייעצה למאות סטודנטים והיא תיתן גם טיפים בשבילכם לבחירת המסלול האקדמי הטוב ביותר והמתאים ביותר עבורכם.
לעשות תואר בתחום שמתאים ונכון לכם
רובכם כבר יודעים איפה הלב שלכם נמצא, או לפחות איפה הוא לא. בבית הספר היו פעילויות שבהן השקעתם את הלב כי הן גרמו לכם להבין שהינה זה משהו שאתם טובים בו. בין אם זאת הייתה מטלת כתיבה שכולם שנאו אבל אתם בעצם נהניתם ממנה, ובין אם זה היה שיעור שתמיד חיכיתם לו, מגמה יצירתית, פעילות כיתתית שדרשה מנהיגות שגיליתם שיש בכם, או שבכלל אלה היו המספרים והנוסחאות. קחו רגע כדי לבדוק האם לא שווה לחפש קודם כל מקצוע שתאהבו? אתם הולכים להשקיע כל כך הרבה שנים מהחיים שלכם בתואר הזה ולאחר מכן לבחור בעקבותיו עבודה, כמה תוכלו להשקיע במקצוע אם נטיית הלב שלכם רחוקה מידי ממה שבחרתם ללמוד?
לפעמים אתם לא תצליחו למצוא מקצוע שמתאים לנטיית הלב המיוחדת שלכם, או שכדי לממש את היכולות שלכם דרושות גם מיומנויות שאתם לא מוכשרים בהן. תצטרכו להחליט אם לוותר לגמרי על החלום, או לעבוד במקצוע שחלק ממנו יתאים לנטיית הלב שלכם. שאלתי חברה מהתואר שלי מה היא אוהבת ומה היא הייתה רוצה לעשות, היא אמרה שהייתה רוצה להיות מאפרת אבל היא ממש לא מוצלחת בשיווק. רוב המאפרות בארץ עובדות כעסק פרטי וצריכות לפרסם את עצמן כדי להגיע ללקוחות, לכן למרות שהיא מוכשרת באיפור ואוהבת את המקצוע היא לא תבחר בו לחיים. לא כולנו יכולים לעבוד מאה אחוז במה שאנחנו אוהבים, אבל מי שיצליח למצוא את המקצוע שבו יש גם פרנסה וגם תחושה של סיפוק, יגלה גם שהוא עושה עבודה טובה יותר, מצליח להתקדם יותר וגם יראה שהוא כל הזמן משתפר בעבודה, כי היא מחוברת לכישורים וליכולות שלו.
בחירה של תחום לימודים שנובעת מלחץ חיצוני ולא ממניעים כנים ומהתאמה אישית, מובילה בהרבה מקרים לנשירה בגלל חוסר עניין, תסכול והגבלת המימוש העצמי.
ללמוד תואר בתחום שמתאים ונכון לכיס שלכם
בין השיקולים המרכזיים המניעים לבחירת תואר הוא הפרנסה. כשבודקים נתוני השתכרות בלמ״ס אפשר למצוא את נתוני ההשתכרות הממוצעים לפי תחומים. אם נשאל צעירים יהודיים מהם המקצועות שנחשבים הרווחיים ביותר, רובם יגידו הנדסה והיי טק, אך אם נשאל צעירים ערביים את אותה השאלה, התשובה תהיה מן הסתם רפואה. שניהם כנראה צודקים, השכר בתחום ההנדסה הוא גבוה במיוחד, מהנדסים בתחומי ההיי טק יכולים להגיע לשכר של יותר מ – 20,000 שקלים בחודש. מהנדסי חשמל, תעשייה וניהול ומהנדסי מכונות מקבלים משכורות של מעל 13,000 שקלים לחודש. גם שכר הרופאים כמובן הוא בין הגבוהים במשק, הממוצע עומד על כ- 34,000 שקלים אם נוציא סטאז'רים מהחישוב. אבל לא רק עבודות במחשבים יכולות להגיע לשכר גבוה, אלא גם תפקידי ניהול בעולם השיווק והפרסום. גם אם השכר ההתחלתי נמוך, שכר מנהלי שיווק יכול להגיע ל- 25,000 שקלים בחודש בממוצע ואף יותר. עוד מקצוע שנחשב בעל הכנסה גבוהה הוא שכר עורכי הדין, אבל דווקא במקצוע הזה קיימים פערים משמעותיים, השכר נע בין 6,000 ₪ בחודש לבין 40,000 לחודש – הבדל גדול בין עורכי דין מצליחים לכאלה שפחות. שכר של פסיכולוגים ועיתונאים הוא באזור 7,000 ₪ לחודש ולרוב אף פחות מכך. באדריכלות סטז'רים ירוויחו שכר מינימום, ואדריכלים מתחילים בעלי שלוש שנות ניסיון או פחות ירוויחו בממוצע 5,000 ₪, בעלי ותק של שלוש עד שבע שנים יקבלו משכורת של כ-6,000/7,000 לחודש בממוצע, ובעלי 10-20 שנות ניסיון יוכלו להגיע ל-8,000/10,000 ש״ח בחודש. מורה בבית ספר יסודי מרוויח בחמש השנים הראשונות בין 4,500 ל-6,000, וותק של חמש שנים יביא אותו ל-8,000, מורה בחטיבה ובתיכון יתחיל מ-5,000/7,000 ויכול להגיע ל-8,000/11,000 ש״ח.
ישנם מקצועות שנחשבים בעלי הכנסה גבוהה ויש כאלה שפחות. הרבה מקצועות מבוקשים בגלל שהשכר ההתחלתי בהם נוח, אבל ישנם מקצועות נוספים שניתן לפתוח את הראש ולשקול אם הקריטריון המרכזי הוא פרנסה. אם כבר עושים תואר אפשר למשל להישאר באקדמיה כחוקר וכמרצה, אפשר ללמוד תואר בתחום אהוב רק כדי שזה יסייע להתקבל לעבודה שלא דורשת תואר ספציפי. מי שאוהב תחומים ריאליים ודאי ימצא מקצוע רווחי ותואר מאתגר בתחומים הנחשבים, אבל גם אם נטיית הלב אינה ריאלית ניתן למצוא עבודה בשיווק, במחקר, בניהול ובתחומים נוספים שיהיו רווחים ואולי מתאימים יותר עבורכם.
כדי להבין טוב יותר איך כדאי לבחור תואר, דיברנו עם ד״ר תמי אמיר, מנהלת המרכז לייעוץ לימודי ותעסוקתי באוניברסיטת תל אביב.
מה הדבר הראשון שאני צריכה לבדוק כשאני באה לבחור תואר?
״קודם כל להכיר את עצמך ולהכיר את עולם המקצועות והאפשרויות, ולעשות התאמה טובה בין השניים. אם הצלחה כלכלית חשובה לך, אז קודם כל תלמד משהו שתהיה מאוד טוב בו ושיש לו ביקוש בשוק, כדי שתוכל למנף אותו לעולם העסקים. יותר חשוב שהתואר שאתה עושה יתאים לך, כי משם תוכל להתפתח בעבודה המקצועית בצורה הכי טובה. אני מכירה מישהי שעשתה הרבה מאוד כסף מ׳קיימות׳, היא מינפה את זה לעולם העסקים כי זה ממש זרם בעורקים שלה. התשוקה מביאה את האיכות, האיכות מביאה את ההצלחה וההצלחה מביאה את הכסף״.
את חושבת שלפנות לייעוץ לפני שבוחרים תואר זה דבר הכרחי?
״אני חושבת שזה חובה, זה תחום דעת שיש בו הרבה ידע מצטבר וגם אם אתה יודע במה אתה מתמקד, שיחת ייעוץ יכולה לעזור לך לדעת טוב יותר מי אתה, מה מפעיל אותך ואיך האלגוריתם הפנימי שלך עובד, אפילו ברמה של להבין איזה בן זוג אתה צריך. נער בגיל ה-20 יכול להתבלבל ולא לפענח את עצמו נכון ולקבל החלטה על בסיס שגוי, טעות כזאת יכולה לעלות זמן וכסף״.
מה הטעויות הכי נפוצות שנתקלת בהן שגרמו לסטודנטים לעבור תואר באמצע?
״יש הרבה טעויות: יש סטודנטים שמנסים להגיע למקומות הכי יוקרתיים, יש כאלה שהולכים בעקבות הביקוש וזה לא מדבר אליהם, חלק מנסים למלא את הציפיות של ההורים שלהם, אחרים הולכים בעקבות חבר כי הם רוצים לגור ביחד ולחיות ביחד. חשוב לזכור שתואר הוא לא החלטה חברית אלא החלטה אישית. המרכז שלנו מתמחה בלקויי למידה, בתחום הזה יש הרבה מקום לטעויות. לקויי למידה לא תמיד ידעו כמה הם חכמים, וכך הם יכולים לקבל החלטה שהיא או נמוכה מידי ליכולות שלהם ואז להתאכזב, או גבוהה מידי ואז לא להצליח.
יש מקום להבין עם איזה כוחות אתה מגיע ללימודים, לא רק כוחות שכליים אלא גם כוחות באישיות שאיתם אתה מתמודד עם המשימה המורכבת הזאת שלוש שנים. אם אתה לא באזורים הטובים שלך, ותכונות האישיות שלך לא מתאימות כדי להתמודד עם האתגר והקושי, וגם החלק הקוגניטיבי שלך לא מספיק חזק, אתה תיתקל בקשיים כשאתה לא במקום הנכון״.
בא אלייך סטודנט שמבקש ייעוץ, מה השאלות הראשונות שתשאלי אותו?
״קודם כל אני רוצה להבין מי הוא? מה הוא? מה מערך האמונות שלו? מה הציפיות שלו ומה הציפיות של אחרים ממנו? משם אני מנסה להבין מה תחומי העניין והאישיות שלו. יש לנו במרכז ספריית מקצועות שכוללת קלסרים על כל תחום לימודים ומקצוע מקוסמטיקה ועד רפואה, בכל קלסר כתוב מה התחום, מה עושים איתו, יש ראיונות עם אנשי מקצוע וקטעי עיתונות על התחום. כדי לבחור תואר צריכים לקרות שלושה דברים: הסטודנט מכיר ומבין את עצמו, מבין את עולם האפשרויות, וכך ההתאמה בין העולמות האלה נעשית נכון״.
האם בעולם התעסוקה זה חשוב איזה תואר עשיתי?
״זה משמעותי יותר במקצועות מסוימים רק בשביל להיכנס למקצוע, ואז זה נהיה כבר פחות רלוונטי. אדם צריך להיות גם אחד כזה שעובר ראיונות קבלה ושרוצים להעסיק אותו״.
בחירת האוניברסיטה או המכללה שבה תלמדו את התואר היא שיקול נוסף, קודם כל לא כל אוניברסיטה תלמד את התואר שאותו רציתם ללמוד. דבר שני, לא כל סטודנט יכול לממן דירה במקום המרוחק מידי מביתו – זאת הוצאה נוספת ושיקול שיש לחשוב עליו. גם הבחירה בין מכללה לבין אוניברסיטה יכול להיות כלכלי – מכללות פרטיות עולות יותר כי אינן מסובסדות, למרות שחלקן כן מסובסד. במקצועות מסוימים תואר אקדמי מאוניברסיטה ייחשב יותר, אך מצד שני ההכשרה במכללות תהיה יותר פרקטית ופחות תיאורטית אקדמית. את חיי החברה והאווירה במקום אפשר להכיר דרך חברים ומכרים הלומדים שם, או דרך ימים פתוחים שעורכות האוניברסיטאות.
ישנם הרבה שיקולים שאנחנו צריכים להביא לידי ביטוי כשאנחנו בוחרים תואר, אני החלטתי ביום אחד שאני הולכת לעשות תואר בתקשורת, יצא שגם בחרתי באוניברסיטה הנכונה וגם במסלול הנכון. אבל לא לכולם זה ברור כמוני, מקווה שמי שמתלבט ימצא את עצמו ממוקד אחרי הכתבה הזאת. העיקר שתבחרו – במה שטוב ונכון עבורכם.
